מדינות באמריקה הלטינית, אסיה ואפריקה חוו בשנה האחרונה בצורות קשות ושיטפונות חסרי תקדים. מחקר חדש של אוניברסיטת נורת'ווסטרן הוא הראשון לספק מבט נקודתי, אך גם גלובלי, על חוסר הביטחון בכל הנוגע למקורות מים של אותן אוכלוסיות, שנפלו קורבן להשלכותיו ההרסניות של משבר האקלים.
4 צפייה בגלריה
מפה ובה 31 המדינות שנבדקו במחקר, כשמידת חומרת חוסר הביטחון במים בהן מדורג מצהוב (הקל ביותר) לאדום כהה (החמור ביותר)
(צילום: The Lancet Planetary Health (2022). DOI: 10.1016/S2542-5196(22)00241-8)
במחקר, שפורסם בכתב העת The Lancet Planetary Health, העריכו החוקרים כי 436 מיליון מתוך 3 מיליארד המבוגרים שנכללו במדגם, הוגדרו כחסרי ביטחון במים בשנת 2021, כלומר שלא היו נגישים לכמות מים שתספיק לענות על צריכתם (ממש כמו חוסר ביטחון תזונתי), כשצוות החוקרים הצליח לאתר אילו קבוצות חוות את השיעורים הגבוהים ביותר של חוסר ביטחון במים.
במחקר, שנערך בהובלת סרה יאנג, אנתרופולוגית מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, השתמשו החוקרים בנתונים שנלקחו ממדגם ארצי מייצג של כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם ובקנה מידה שנועד למדוד את חוסר הביטחון במים בצורה הוליסטית יותר. "הנתונים האלה מעניקים פנים אנושיות למשק המים, ובכך חושפים בעיות שמשנות את חייהן שלקהילות רבות בעולם לרעה, בשל היעדר מקורות מים שעונים לצרכיהן", אמרה יאנג.
בשנת 2021, סקר גאלופ העולמי - סקר הכולל נושאים שונים כמו חוק וסדר, מזון ומקלט, מוסדות ותשתיות, משרות טובות, רווחה ובריחת מוחות, שבו מראיינת חברת גאלופ כ-1,000 תושבים בכל מדינה (מגיל 15 ומעלה) שאינם מייצגים את המדינה או את מוסדותיה, כשהתשאול נערך בשפת האם של התושבים, בין אם טלפונית ובין אם פנים אל פנים - בדק את קנה המידה של חוויות חוסר ביטחון במים (IWISE) באמצעות סקר בן 12 שאלות, שהוצג בפני 45,555 מבוגרים ב-31 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
סולם IWISE כלל בין היתר שאלות על מידת הדאגה של האדם המתושאל מכך שאין לו מספיק מים למחייתו, באיזו תדירות קורה שהוא איננו מסוגל לשטוף ידיים או באיזו תדירות הוא נאלץ לשנות את תזונתו בגלל בעיות וחוסר במים. המדינות מהן הגיעו האנשים שתושאלו היו ממוקמות על פני ארבעה אזורים: אפריקה שמדרום לסהרה, צפון אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
המחקר חשף מציאות עגומה לפיה 14.2% מהנסקרים היו חסרי ביטחון במים. מדינות באפריקה שמדרום לסהרה, כמו קמרון (63.9%) ואתיופיה (45%), חוו את השיעורים הגבוהים ביותר של חוסר ביטחון במים, בעוד שמדינות באסיה כמו סין (3.9%) ובנגלדש (9.4%) היו בסבירות נמוכה יותר לחוות זאת. החוקרים גילו בנוסף כי לרוב אנשים שהכנסתם הייתה נמוכה יותר, כאלה שהתגוררו בפאתי העיר או אלה שנפגעו יותר ממגפת הקורונה, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות חסרי ביטחון במים.
אולם היו גם יוצאים מן הכלל. לדוגמה, בחלק מהמדינות, חוסר ביטחון במים התקיים גם בקרב האנשים שהיו בעלי הכנס הגבוהה באופן יחסי, מה שמצביע על מצב סוציו-אקונומי רע במדינות מסוימות שנכללו בסקר, שכן אין זה אומר שרק בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר הם אלה שסובלים מהיעדר מקורות מים לצרכיהם השונים.
יתר על כן, בעוד שנראה היה כי שיעורי הנשים שסובלות מחוסר ביטחון במים הינו גבוה מזה של הגברים מכיוון שהאחריות למטלות הקשורות במים או בשאיבת מים מוטלת על כתפיהן, המחקר מגלה שגברים ונשים חווים שיעורים דומים של חוסר ביטחון מים ב-25 מתוך 31 המדינות שנבדקו. "אם אכפת לנו מרווחת האדם, זה לא מספיק למדוד את זמינות המים או את טיב תשתית מי השתייה, וזה מה שעשינו במשך עשרות שנים", אמרה יאנג. "מדדים חווייתיים הם הוליסטיים יותר, מדויקים יותר, וניתן להעריך אותם במהירות באמצעות מדד IWISE, שנועד לשם מדידת חוסר הביטחון במים ברמת הפרט וכדי לספק לחוקרים נתונים הוליסטיים ומדויקים יותר לגבי זמינות וגישה למים. במקום להתמקד רק בגישה למי שתייה, הסולם מספק נתונים פרטניים לגבי התנסויות אינדיבידואליות עם מים על ידי בחינת האופן שבו מים משפיעים על הבישול, הרחצה ורווחת הפרט".
דבריה של יאנג מהווים קריאת השכמה לחוקרים ובעיקר לקובעי המדיניות כדי שיבחנו לעומק את כל נושא חוסר הביטחון במים, ובכך יקבלו פרספקטיבה מלאה של ממדי משבר המים העולמי ויוכלו לספק מענה הולם כדי לפתור את אותן בעיות. "המחקר הזה מוכיח שאפשר לפעול לעצירת חוסר ביטחון במים בפיתוח פתרונות ברי-קיימא, כמו שמנסים לעשות זאת כדי לפתור את חוסר הביטחון התזונתי בעולם", סיכמה החוקרת.
