מחצבת ענק, אחת מהגדולות הידועות בירושלים, המתוארכת לסוף ימי בית המקדש השני, הולכת ונחשפת בשבועות האחרונים בחפירה שמנהלת רשות העתיקות באזור התעשייה הר חוצבים שבירושלים. האזור הנחפר משתרע על שטח של כ-3,500 מ"ר ומהווה חלק משדה מחצבות גדול. במקום נמצאו כלי אבן, שלפי ההלכה לא קיבלו טומאה, והיו בשימוש האוכלוסייה היהודית.
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
במהלך החפירה, חשפו הארכאולוגים עשרות אבני בנייה בגדלים שונים, וכן תעלות חציבה וניתוק, המעידות על גודלם של גושי הסלע שנחצבו במקום. "מרבית אבני הבנייה שנחצבו מכאן היו לוחות סלע עצומים, שהגיעו לאורך של כ-2.5 מטרים, רוחב של 1.2 מטרים ועובי של כ-40 ס"מ", אמרו מיכאל טשרנין ולרה שילוב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "משקלו של כל גוש חצוב כזה עמד על כ-2.5 טונות. גודלן המרשים של האבנים שנחצבו מכאן במחצבה עשוי להעיד על כך שהן נועדו לשמש כאבני בנייה באחד ממפעלי הבנייה הממלכתיים הרבים שהתבצעו בירושלים של סוף ימי הבית השני, החל מימיו של המלך הורדוס הגדול (שמלך בין השנים 4-37 לפני הספירה)".
מנהלי החפירה הוסיפו כי לפי המקורות היסטוריים, מפעלי הבנייה של הורדוס בירושלים כללו, בראש ובראשונה, את הרחבת שטח הר הבית ובית המקדש. בנוסף לכך, בימי שלטונו ברחבי העיר נבנתה שורה של מבני ציבור מרשימים - ארמונות וביצורים, שדרשו כמות עצומה של אבני בנייה איכותיות. מפעלי בנייה מונומנטליים נמשכו בעיר גם בימי יורשיו של הורדוס: החשוב מבין הפרויקטים האלה היה הקמת "החומה השלישית" של העיר ע"י נכדו של הורדוס – המלך אגריפס הראשון (שמלך בין השנים 37 – 44 לספירה).
5 צפייה בגלריה
מהמחצבה נלקחו אבנים עצומות למפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
"ניתן לשער, במידה רבה של זהירות, שלפחות חלק מאבני הבנייה שנחצבו מכאן נועדו לשמש כלוחות ריצוף בשביל רחובות ירושלים של אותה התקופה", אומרים טשרנין ושילוב. "בחפירה אחרת של רשות העתיקות, המתנהלת בשנים האחרונות בעיר דוד, הארכאולוגים גילו רחוב מרוצף (הרחוב המדורג - 'דרך עולי הרגל'), המתוארך אף הוא לסוף ימי הבית השני- תקופת הנציבים: למרבה הפלא, מסתבר שאבני הריצוף של רחוב זה זהות בגודלן, בעוביין ובהרכבן הגיאולוגי, ללוחות האבן שהונפקו במחצבה הנחשפת עתה בהר חוצבים".
באחת מפינות המחצבה, הופתעו הארכאולוגים לגלות כלי אבן "תמים" (שלם). הכלי, שנחבא בפינה במשך 2,000 שנה, התגלה כמעט במקרה על ידי הארכאולוג אלכס פצ'ורו. "מדובר בכלי טהרה מאבן מסוג ששימש את היישוב היהודי בימי הבית השני", אומרת לרה שילוב. "ייתכן שהוא עוצב במקום, בשטח המחצבה, או שהוא הובא במיוחד לאתר כדי לשמש את החוצבים".
ד"ר עמית ראם, ארכאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, הוסיף: "אנחנו פועלים ללא לאות, יחד עם היזם, כדי להציג את המחצבה ולשלב אותה במתחם המסחרי המתוכנן לקום כאן. כך, הציבור כולו יוכל להתרשם מהמפעל האדיר הזה של חציבת האבנים לירושלים של ימי הבית השני".
5 צפייה בגלריה
כלי אבן המזוהים עם האוכלוסייה היהודית בתקופת בית שני, שנתגלו במחצבה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, התייחס גם הוא לחפירות במקום, שנערכות במימון חברת ויתניה. "חשיפת המחצבה העצומה, רגע לפני תשעת הימים ותשעה באב, סמלית ומרגשת מאוד. כלי האבן המיוחדים שהתגלו כאן, יוצגו למשפחות בקריה הלאומית לארכאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים, שפתוחה הקיץ לראשונה לקהל. אני מזמין את כולם לסיורים שלנו, ולפגוש פיסת עבר שממש עכשיו יצאה משטח", הוא אמר.
פרטים על הביקורים בקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין ניתן למצוא באתר רשות העתיקות
