במסגרת מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מופו באמצעות רחפנים מצבורים של פסולת בנייה לא חוקית. בכך ביקשו החוקרות לנסות ולהעריך את הכמויות האמיתיות של פסולת הבנייה המושלכת לאתרי פסולת לא מורשים ואת תכולתן של ערֵמות הפסולת. מניתוח הנתונים עולה כי באמצעות המיפוי האווירי ושימוש במודלים סביבתיים-כלכליים שפותחו במחקר, ניתן יהיה למחזר חלק ניכר מהפסולת ולהביא בכך לחסכון מצטבר למדינה של כ-200 מיליון שקלים. המחקר נערך בהובלת ד"ר ורד בלאס והדוקטורנטית עדי מגר מבית ספר פורטר ללימודי הסביבה ומדעי כדור הארץ, באוניברסיטת תל אביב. המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי Remote Sensing.
החוקרות אמרו שהמצב כיום הוא בעייתי מאוד מצד הרשויות המקומיות, שמתקשות להתמודד עם היקף הפעילות העבריינית ונאלצות לפנות את המפגע הסביבתי בעצמן. לדבריהן, ברגע שרשות מקומית מזהה אתר פסולת בנייה לא חוקי היא פועלת כדי להעביר את הפסולת לאתר מורשה. מדובר בתהליך מורכב שכולל תחילה את איסוף הפסולת ושינוע שלה לאתר המורשה, ובהמשך את הניקוי והשיקום של הקרקע שזוהמה. תהליך זה הוא יקר וכרוך בהוצאות תקציביות משמעותיות של העיריות, שלרוב משיטות את הנטל על משלמי המיסים.
ד"ר בלאס התייחסה ליתרונות המחקר: "המחקר שלנו מראה שבאמצעות שילוב של טכנולוגיות קיימות למיפוי אווירי, ניתן לנתח את המצב הקיים מבחינה כלכלית - סביבתית וליצור שיטות הערכה לקידום מִחזור הפסולת וחיסכון כספי ציבור. במקום לשלם היטלי הטמנה ולזהם את הקרקע, ניתן למחזר את הפסולת בעלות נמוכה יותר תוך הפחתת הנזקים הסביבתיים".
לדברי ד"ר בלאס, המחקר, שהוגדר כפיילוט, כלל סריקה בעזרת רחפנים של ארבעה מרבצי פסולת לא חוקית הממוקמים בצפון הארץ. החוקרות מיפו וניתחו תחילה שטח כולל של 3,600 מ"ר ולאחר מכן, הן סיווגו וקִטלגו כל סוג של פסולת בנפרד ובאופן ידני כדי לנתח את הנפחים והתכונות שלהם.
ניתוח הנתונים כלל שימוש משולב במגוון טכנולוגיות, בהן: מערכת הדמיה מרחוק של רחפנים, מערכת מידע גיאוגרפית (GIS), מערכות של צילום ועיבוד תמונה וכן נתונים כלכליים ונתוני מחזור חיים - LCA להדגמת היתכנות של זיהוי ואפיון תכולה של ערֵמות פסולת בלתי חוקית.
בשלב הבא, ולאחר ניתוח הנתונים, החוקרות יצרו פרופיל עבור כל אתר פסולת בנפרד. הפרופיל כלל ניתוח כלכלי של שווי הסוגים השונים של הפסולת שנמצאה באתר ופוטנציאל החיסכון הסביבתי במחזור הפסולת ושיקום הקרקע.
ד"ר בלאס אמרה: "הרעיון שעמד מאחורי המחקר היה לנסות ולאמץ את העקרונות של כלכלה מעגלית (CE) אשר מקדמת אסטרטגיות לחיסכון במשאבים לשימוש חוזר, תיקון, ייצור מחדש ומִחזור של מוצרים. באמצעות עקרונות אלו ביקשנו לנסות ולחסוך לרשויות כספים רבים, כך שבמקום לשלם היטלי הטמנה גבוהים על כל פסולת הבניה הלא חוקית, ניתן יהיה פשוט למחזר את מרכיביה".
מגר הוסיפה כי המחקר מספק נתונים חסרים שהמדינה, הרשויות המקומיות, חברות עסקיות, קבלנים וכן החברות שמנטרות ומנהלות פסולת וחומרי גלם ממוחזרים, עשויים למצוא בו שימושיים. כמו כן, מתייחסות החוקרות לקשר הישיר לעמידה ביעדי הפיתוח הבינלאומי, ה - SDG בהקשר של ניטור ומיפוי הפסולת. מגר הוסיפה: "בעזרת המחקר שביצענו, רשויות יכולות להבין בצורה טובה יותר את הכמויות והאיכויות של הפסולות ומה הן העלויות לניקוי הנדרש. בנוסף, פסולת בנייה בשטחים פתוחים תופסת שטח נדל"ני יקר ערך ומיפוי מהיר ויעיל יסייע בפינוי הקרקע והכשרתה לשימושים אחרים".
ד"ר בלאס סיכמה: "מממצאי הפיילוט עולה כי המיפוי האווירי והמודלים של השפעות סביבתיות-כלכליות יכולים לעזור לשפר משמעותית את היעילות של הטיפול בפסולת הלא חוקית. כלים אלה יכולים להקל על זיהוי אזורים בסיכון מוגבר של השלכת פסולת בנייה בלתי חוקית, לסייע לרשויות אכיפת החוק הסביבתי באיתור אזורים ספציפיים לבדיקה, ולאפשר להם לחסוך במשאבים ולפעול באופן טוב יותר בניקוי השטח".
