חברת קצא"א הגישה השבוע עתירה נגד המשרד להגנת הסביבה ושר האוצר, בעקבות שינויים בהיתר הרעלים של החברה. לפי קצא"א המשרד להגנת הסביבה החמיר באופן דרמטי את המגבלות עליה. בנוסף למגבלה שנתית של 2 מיליון טונות נפט במסוף אילת, הוטלה לראשונה מגבלה של 10 מיליון טונות שנתי במתקני החברה באשקלון. זאת, בנוסף על הגבלה של כמות הגפ"מ (גז נפט מעובה) השנתית שניתן להעביר במסוף זה שהועמדה על 250 אלף טונות בשנה. לטענת החברה, מדובר במאות תנאים ומגבלות חדשים.
מדובר בעתירה השנייה שהגישה קצא"א נגד המשרד, כשהפעם בחברה עתרו נגד הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים במשרד. העתירה השנייה הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. קצא"א כבר עתרה לפני כמה חודשים נגד מנכ"לית המשרד לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאור ההחלטה שלא לבחון את תוכנית החירום ודחיית סקר הסיכונים של החברה. החברה ביקשה מבית המשפט להוציא צו ביניים להקפאת תוקף התנאים החדשים: "אינטרס הסביבה יישמר טוב יותר כשהדלק יזרום בצינורות ולא יועבר במשאיות בכבישי הארץ, תוך סיכון הציבור".
בעתירה מאיימים בקצא"א כי היתר הרעלים של המשרד להגנת הסביבה עלול להוביל לאיום על המשך פעילותה כעסק חי. "נכללו מאות שינויים ותוספות של תנאים חדשים, שחלקם דרמטיים ביותר ושמשמעותם בין היתר, הטלת מגבלות משמעותיות על פעילותה של קצא"א עד כדי סיכון המשך פעילותה כעסק חי וכחברה ממשלתית המספקת שירותים חיוניים... משמעות סיכון המשך פעילותה הינו למעשה סיכון למשק האנרגיה של המדינה ופגיעה כלכלית משמעותית", נכתב בעתירה.
"הכוונה להטיל הגבלות חמורות על קצא"א התגלתה כבר בנובמבר 2021 וזכתה לביקורת חריפה", נכתב בעתירה. "כוונה זו של המשרד זכתה לתגובה חריפה של מנכ"ל משרד האוצר (רם בלינקוב). במכתבו האחרון של מנכ"ל משרד האוצר הוא חזה את מקצת העתיד לקרות ושקרה כעת, בהגבלות שהטיל הממונה גם על מסוף אשקלון וגם על הקווים". בקצא"א מתכוונים למכתב של המנכ"ל, ובו תקף את מדיניות אפס תוספת סיכון שהובילה השרה תמר זנדברג. בלינקוב כתב כי "כלל לא ניתן לדעת היכן המדיניות תעצור והיכן יהיה המקום הבא שגורמי המשרד להגנת הסביבה יחליטו על דעת עצמם שיש בהם רגישות סביבתית המונעת המשך פיתוח".
הרחבת ההגבלות, אם כן, עשויה לשחק לידיה של קצא"א. במשרד הבהירו כי המדיניות החדשה תקפה למפרץ אילת, אך הטלת ההגבלות על מתקני החברה באשקלון עלולה לסתור את העמדה הזו. בנוסף, במשרד האוצר עלולים להשתמש בהתנהלות הזו נגד המשרד להגנת הסביבה.
בעתירה נטען כי לחברה לא נעשה שימוע טרם שינוי תנאי היתר הרעלים. "המגבלות על הכמות השנתית והתנאים החדשים בהיתרי הרעלים החדשים פוגעים באופן ישיר וממשי באינטרסים מוגנים של קצא"א, וביניהם חופש העיסוק ובהסתמכותה על תנאי רישיון העסק וההיתרים שבידה. המגבלה על הכמות השנתית של נפט במסוף אשקלון משמעה אף הפרת הסכמים על לקוחות מקומיים וזרים כאחד, חשיפת קצא"א לתביעות בהיקפים ענקיים בשל הפרת ההסכמים, פגיעה באספקת הדלק למשק, ושוב, אובדן הכנסות למדינה".
בעתירה תוקפים בקצא"א את הממונה על היתר הרעלים במשרד בדרום וטוענים כי פעלה ברשלנות וחוסר מקצועיות, והטילה תנאים בשרירות לב ועצימת עיניים. "לא ייתכן בשום אופן כי קביעת הגבלה על הכמות השנתית וכן הטלת הגבלות נוספות חמורות על הפעילות, הגבלות שמשמעותן המעשית מגיעה כדי חשש למחסור בדלק לכלל המשק, אינה בגדר סמכותו של הממונה על היתר הרעלים, ותהיה זו פקידה בכירה ככל שתהיה. מקומה של החלטה כזו אם תוחלט תיקבע בין כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומכוח חקיקה מתאימה".
במשרד להגנת הסביבה טרם התייחסו לעתירה.
