כששרידי האדם שנמצאו על סיפון ספינת המלחמה השבדית ואסה (Vasa) שטבעה לפני כ-400 שנה - נחקרו, נקבע תחילה כי השלד שסומן באות G הוא של גבר. כעת, מחקר חדש משנה את הקביעה וחושף כי השלד הוא למעשה של אישה.
כ-30 בני אדם מתו כאשר אוניית המפרשים ואסה - שנשאה 64 תותחים ימיים והייתה בעלת עוצמת האש הגדולה ביותר בזמנה - טבעה במסע הבכורה שלה ב-10 באוקטובר 1628, לאחר שייט של פחות ממייל ימי אחד. משב רוח חזק ופתאומי ערער את יציבותה, היא נטתה על צדה, התמלאה מים ושקעה לנגד עיניהם של אלפים שצפו בה מן החוף. זהותם של רוב ההרוגים נותרה בגדר תעלומה, למעט אדם אחד שמאוזכר במקורות הכתובים.
כשהספינה נמשתה מהמים ב-1961, כמעט בשלמותה וכחלק ממבצע חסר תקדים במורכבותו ובהיקפו, שמהווה ציון דרך חשוב בתולדות המחקר הארכאולוגי התת-ימי, הפך המקום לאתר חפירה ארכיאולוגית. על הסיפון נמצאו שרידים של בני אדם. "באמצעות ניתוח אוסטאולוגי אפשר היה לגלות הרבה מאוד על האנשים האלה, כמו גילם, גובהם וההיסטוריה הרפואית שלהם. לאחרונה, סברו מספר אוסטאולוגים כי שרידי העצמות של מי שזוהה כגבר, עשויים להיות דווקא של אישה, זאת על בסיס בחינה של עצם האגן", אמר ד"ר פרד הוקר, ממוזיאון ואסה בשטוקהולם, שנפתח רשמית ב-15 ביוני 1990. באולם הראשי של המוזיאון מוצגת האונייה עצמה והוא כולל גם תצוגות שונות של ממצאים ארכיאולוגיים מהאונייה ומשבדיה של המאה ה-17.
מאז 2004 מוזיאון ואסה שיתף פעולה עם המחלקה לאימונולוגיה, גנטיקה ופתולוגיה באוניברסיטת אופסלה השבדית על מנת לחקור את כל השרידים שהתגלו על סיפונה של ספינת המלחמה ואסה ולברר כמה שיותר על כל אחד מאותם אנשים שטבעו למוות. בתחילה, התמקד הפרויקט בניסיון לשייך את העצמות לאנשים ספציפיים, כשאת מלאכת הבדיקה הובילה הפרופ' לגנטיקה משפטית, מארי אלן. "מבחינתנו, זה גם מעניין וגם מאתגר לחקור את השלדים מהספינה ואסה. קשה מאוד לחלץ דנ"א מעצמות שנמצאו על קרקעית הים במשך 333 שנים, אם כי לא מדובר במשימה בלתי אפשרית", אמרה פרופ' אלן, שהוסיפה כי כבר לפני מספר שנים היו לה ולעמיתיה מספר אינדיקציות לכך שהשלד G אינו גבר, אלא אישה. "במילים פשוטות, לא מצאנו כרומוזומי Y בחומר הגנטי של G, אבל לא היינו בטוחים לחלוטין ורצינו לבסס את הקביעה באמצעות מספר בדיקות נוספות", אמרה החוקרה.
הקביעה אושרה כעת באופן סופי, הודות למחקר בין-מעבדתי עם ד"ר קימברלי אנדריאג'י מהמעבדה לזיהוי דנ"א של הכוחות החמושים (AFMES-AFDIL) בדלאוור שבארה"ב - מעבדה של משרד ההגנה האמריקני, המתמחה בבדיקות דנ"א של שרידי אדם מאנשי צבא שנהרגו. המעבדה פועלת על פי שיטת בדיקה חדשה לניתוח של וריאנטים גנטיים רבים ושונים. "לקחנו דגימות חדשות מעצמות שלגביהן היו לנו שאלות ספציפיות. לאחר ניתוח הדגימות הצלחנו לאשר באופן מוחלט כי השלד G הוא של אישה ולא של גבר כמו שסברנו תחילה", אמרה פרופ' אלן.
3 צפייה בגלריה
בחינת דנ"א משרידי העצמות שהתגלו על ספינת המלחמה השבדית ואסה
(צילום: Anna Maria Forssberg, Vasamuseet/SMTM)
לכן, עבור אלן ואנדריאג'י, הניתוח של שלדי אוניית המפרש ואסה עמוסת התותחים מהווה דרך לפתח את השיטות הפורנזיות שלהן בין היתר כדי לנתח דנ"א בחקירות פליליות או לטובת זיהוי חיילים שנפלו בשדה הקרב. עבור מוזיאון ואסה, תוצאות ניתוח הדנ"א מהוות חלק חשוב בפתרון התעלומה אודות זהותם של האנשים שהיו על הספינה בעת ששקעה אל המצולות. "אנחנו רוצים לגלות מידע על האנשים האלה עד כמה שאפשר. שיערנו שהיו נשים על סיפונה של אוניית הוואסה כשהיא טבעה, אולם כעת קיבלנו אישור סופי לכך. אני מתמקדת כרגע במחקר על נשים ימאיות, כך שבשבילי מדובר בתגלית מרגשת במיוחד, שכן הרבה פעמים שוכחים את הנשים הללו למרות שמילאו תפקיד חשוב עבור הכוחות הימיים החמושים", אמרה ד"ר אנה מריה פורסברג, היסטוריונית וחוקרת במוזיאון ואסה.
ממצאים נוספים מחקר השרידים שהתגלו על ספינת המלחמה השבדית צפויים להתפרסם בקרוב, בין היתר לגבי המראה החיצוני של האנשים שהיו על סיפון הוואסה, לרבות צבע השיער והעיניים שלהם, ואולי אף מאיפה הגיעו משפחותיהם. "היום אנחנו יכולים לחלץ הרבה יותר מידע מהדנ"א ההיסטורי ממה שיכולנו בעבר, מכיוון שהשיטות משתכללות ללא הרף. אנחנו יכולים לומר אם אדם היה בעל נטייה למחלות מסוימות, או אפילו לגלות פרטים שוליים על אודותיו, כמו אם היו לו נמשים", אמרה פרופ' אלן. כעת, חוקרי מוזיאון ואסה ממשיכים לבחון לעומק את שרידי השלדים מכמה נקודות מבט, כולל החפצים האישיים שנמצאו איתם. בסופו של דבר, כלל הממצאים יוצגו בתערוכה במוזיאון.
