באוסטרליה ובניו-זילנד חיות ציפורים שחורות-לבנות, דומות מאוד במראה לעקעקים שחיים באירופה, וכך גם קיבלו את שמם – עקעק אוסטרלי (Gymnorhina tibicen). הדמיון אינו רק חיצוני: כמו העקעק האירופי, ששייך למשפחת העורביים שמפורסמת ביכולות הקוגניטיביות שלה, גם העקעקים האוסטרליים מפגינים חוכמה ויצירתיות בפתרון בעיות.
מבחינה אבולוציונית, עם זאת, הם לא קרובים כלל לעקעקים האירופיים, ושייכים למשפחה אחרת. הם גם חברתיים יותר מהעקעקעים האירופיים, וחיים בקבוצות של כמה בוגרים, עם צאצאיהם הצעירים שכבר עזבו את הקן. חברי הקבוצה דואגים זה לזה, כמו שגילו לפני כשנתיים חוקרים שניסו להצמיד לעקעקים מכשירי מעקב. הם הלבישו את המכשיר, קשור ברתמה, על חמישה עקעקים, אך תוך שלושה ימים כולם הצליחו להסיר את המכשיר מגבם, בעזרת חבריהם.
3 צפייה בגלריה
חוקרים מאוסטרליה בחנו את הקשר בין אינטליגנציה וחברותיות אצל עקעקים אוסטרלים. עקעקים צעירים משחקים
(צילום: Shutterstock, AlecTrusler2015)
במחקר חדש בחנו חוקרים מאוסטרליה את הקשר בין שתי התכונות האלו – אינטליגנציה וחברותיות. הם מצאו שעקעקים שחיו בקבוצה גדולה יותר הצליחו יותר במשימת זיכרון ופתרון בעיות. יותר מכך: ציפורים שהיו תוקפניות יותר הצליחו פחות, ואילו הציפורים שהתוקפנות הופנתה כלפיהן, היו טובות יותר בפתרון המשימה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
שבעה ימים ללא מזון
הדבורים על המפה
מחלות ללא גבולות: מקדחת עד חצבת
קבוצה גדולה, למידה מהירה?
המשימה של העקעקעים הייתה לבחור בין שתי שקערוריות בלוח עץ את זו שבתוכה יש גבינת מוצרלה, לפי צבע המכסה שלה. עבור כל עקעק שנבחן, המכסה של השקע עם הגבינה תמיד היה באותו צבע, ועל העקעקים היה לקשר בין הצבע לפרס, ולזכור איזה מכסה לנקר. במשך שלוש שנים בחנו החוקרים כמה עשרות עקעקים החיים בטבע במערב אוסטרליה, וגם אספו נתונים על הקבוצות שלהם, על מעמדם החברתי, ועל אינטראקציות בין הפרטים.
הממצא הראשון, שאותו הראו החוקרים גם במאמר שהתפרסם מוקדם יותר השנה, היה שעקעקים שגדלו בקבוצה גדולה יותר למדו מהר יותר איזה צבע מכסה לבחור. החוקרים שיערו שאותם פרטים היו צריכים להפעיל את מוחם כדי לנווט במרחב החברתי המסובך יותר של קבוצה גדולה, וכך חידדו את יכולותיהם הקוגניטיביות. "עקעק צעיר שחי בקבוצה מקבל אימון מנטלי כשהוא צריך לזהות ולזכור הרבה פרטים ואת היחסים ביניהם", כתבה אליזבת ספיצ'לי (Speechley), שהובילה את המחקר, באתר The Conversation. "העבודה שהוא עושה כדי להבין את זרם המידע החברתי שמגיע אליו עשויה לחזק את היכולת שלו ללמוד ולפתור בעיות".
3 צפייה בגלריה
חוקרים מאוסטרליה בחנו את הקשר בין אינטליגנציה וחברותיות אצל עקעקים אוסטרלים. עקעקים צעירים משחקים
(צילום: Shutterstock, AlecTrusler2015)
חוטף מכות, אבל חכם
אבל גודל הקבוצה, אמרה ספיצ'לי בהודעה לעיתונות, "לא יכול לתפוס לבדו את מגוון האינטראקציות החברתיות בתוך הקבוצה". ואומנם, הממצא החדש, ואולי גם המעניין יותר, הגיע מניתוח מדוקדק של האינטראקציות הללו. החוקרים גילו כי עקעקים שהיו תוקפניים כלפי אחרים הצליחו פחות במשימה, ולקח להם זמן רב יותר ללמוד לקשר בין הצבע לפרס. לעומת זאת, עקעקים שספגו התקפות מחברי קבוצתם למדו מהר יותר.
"הצורך הוא אבי ההמצאה", אומר הפתגם הישן, והחוקרים משערים שזה גם הקשר בין תוקפנות לפתרון בעיות. עקעקים לא נוהגים לחטוף מזון זה מזה, אבל פרטים תוקפניים יותר עשויים להשתלט על אזורים שבהם יש, למשל, פירות טובים למאכל, בעוד שקורבנות התוקפנות הזו יתקשו בכך. ייתכן שזה מה שמוביל אותם לפתח את יכולותיהם הקוגניטיביות, ולמצוא מזון בעזרת המוח במקום בכוח. אותן יכולות, לפי ההשערה הזו, גם מאפשרות להם לפתור במהירות את המשימה שהציבו בפניהם החוקרים.
3 צפייה בגלריה
עקעקים שגדלו בקבוצה גדולה יותר למדו מהר יותר איזה צבע מכסה לבחור. קבוצה גדולה של עקעקים אוסטרלים בקווינסלנד, אוסטרליה
(צילום: Shutterstock, ribeiroantonio)
בינתיים זו רק השערה, ויש גם אפשרויות אחרות. למשל, יכול להיות שהעקעקים הסובלים מתוקפנות צריכים להיות טובים יותר בקריאת אותות חברתיים, ולזכור בדיוק מי בקבוצה עלול לאיים עליהם, כדי שיוכלו להימנע מאלימות. לכן, כפי שעקעקים שגדלים בקבוצה גדולה יותר מפתחים חשיבה מהירה כדי להתמודד עם הדרישות המנטליות שהיא מציבה, ייתכן שצורך דומה עומד מאחורי היכולות הקוגניטיביות של העקעקים שנופלים קורבן לתוקפנות.
תוקפנות היא לא (תמיד) הדרך
ויכול להיות שהסיבה היא אחרת לחלוטין. פרופ' עמיעל אילני מאוניברסיטת בר אילן, שלא היה מעורב במחקר, אמר בריאיון ל"הארץ" שאם כי המחקר בהחלט מעניין, קשה להגיע למסקנה נחרצת מהממצאים. "ההצלחה במבחן הקוגניטיבי, למשל, יכולה להעיד לא על אינטליגנציה גבוהה יותר, אלא על כך שהעקעקים שסופגים יותר אגרסיה סובלים יותר מתחרות, ולכן יש להם מוטיבציה גבוהה יותר לפתור משימה שנותנת מזון", אמר.
תהיה אשר תהיה הסיבה, מהממצאים עולה בבירור שהעקעקים הסובלים מתוקפנות מצליחים יותר במשימת זיכרון ופתרון בעיות. "עקעקים חיים בקבוצות חברתיות, שחבריהן משתפים פעולה זה עם זה", סיכמה ספיצ'לי. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שתוקפנות כלפי חברי הקבוצה שלך היא אולי לא הדרך הטובה ביותר". ויכול להיות שזה נכון לא רק לגבי עקעקים.
