כלי נשק, קורות עץ שרופות, עשרות מטבעות ומבנה מבוצר מהתקופה ההלניסטית - עדויות מוחשיות לקרב שהתרחש בין החשמונאים לסלווקים לפני כ-2,100 שנה, נחשפו בחפירות שעורכת רשות העתיקות באזור יער לכיש.
מבנה מבוצר מהתקופה ההליניסטית שהחריבו החשמונאים
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
סער גנור, ולדיק ליפשיץ ואחינעם מונטגיו - מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "האתר שחשפנו ממחיש, הלכה למעשה, את סיפורי חג החנוכה. נראה שגילינו מבנה, שהיה חלק ממערך ביצורים שהקימו מפקדי הצבא ההלניסטי - וזאת כדי להגן על העיר ההלניסטית הגדולה מרשה מפני מתקפה חשמונאית. אלא שלפי הממצאים בשטח, המגננה הסלווקית לא צלחה; המבנה שגילינו עבר הרס ושריפה משמעותיים בידי החשמונאים".
ברשות העתיקות אמרו עוד כי בחפירה התגלה מבנה שגודלו 15 מטרים על 15 מטרים, אשר תוכנן כיחידה מבוצרת היטב. הקירות החיצוניים, שרוחבם לא פחות משלושה מטרים, נבנו מאבנים גדולות, ומקיר חיצוני שצורתו שיפוע, המגן מפני טיפוס. בחלקו הפנימי, חולק המבנה המבוצר לשבעה חדרים, שהשתמרו לגובה יוצא דופן של כשני מטרים. בחפירה נחשף גרם מדרגות, שהוביל לקומה שנייה, שלא שרדה. ברשות העתיקות הוסיפו כי ניתן להעריך כי גובהו של המבנה היה כחמישה מטרים.
במהלך החפירה פונו אלפי אבנים גדולות, שקרסו מחלקו העליון של הבניין. מתחתן התגלתה שכבת חורבן עז, בעובי של כחצי מטר. בתוך שכבה זו, התגלו מאות ממצאים - בהם כלי חרס, אבני קלע, כלי נשק מברזל, קורות עץ שרופות, ועשרות מטבעות שניתן לתארך אותם לסוף המאה השנייה לפני הספירה. "בהתבסס על הממצאים והמטבעות, ניתן לייחס את חורבן המבנה לכיבושיו של יוחנן הורקנוס החשמונאי את אזור אדומיאה, סביב שנת 112 לפני הספירה", אומרים הארכיאולוגים.
האתר שבו נחשף המבנה המבוצר, שוכן בראש גבעה רמה, ששלטה על הדרך הראשית שעברה בנחל לכיש, ואשר חיברה, בעת העתיקה, בין מישור החוף לשדרת ההר המרכזית. מהמבנה ניתן להשקיף על מרשה - העיר הגדולה באזור, שהייתה בירת אדומיאה בתקופה ההלניסטית.
החשמונאים, שהחלו את מרידתם בשלטון ההלניסטי ובבית סלווקוס, בעקבות גזרות אנטיוכוס הרביעי ופגיעה באורחות חייהם היהודיים. בעקבותיו מרד החשמונאים הוקמה ממלכה יהודית עצמאית. לאחר מותו של אנטיוכוס הרביעי ירד כוחם של הסלווקים בשל מאבקים ממושכים בין הטוענים לכתר. השלטון המרכזי נחלש, ובערים ואזורים רבים (כגון יהודה) נוסדו ממלכות עצמאיות.
הסלווקים הם שושלת מלכים הלניסטית ששלטה במערב אסיה בשנים 312 עד 64 לפני הספירה. האימפריה הסלווקית הגיעה לשיא התפשטותה בימי שליטה הראשון, סלווקוס ה-1, ובמותו היו בתחומה רוב שטחי האימפריה שייסד אלכסנדר הגדול באסיה - איראן, מדי, בבל, מסופוטמיה, קפדוקיה, סוריה ורוב אסיה הקטנה, ובאירופה - חלקים מתרקיה.
5 צפייה בגלריה
ממצאים שנחשפו בחפירה: כלי חרס, אבני קלע, כלי נשק ועוד
(צילום: דוידה דגן-אייזנברג, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "סיפורי המקבים קמים לתחייה מול עיננו, וזה קסמה של עבודת רשות העתיקות: הארכיאולוגים, בעבודה קשה ומאומצת, מפיחים חיים בדפי ההיסטוריה של העמים שעברו בארץ הזו. בעוד כמה ימים נחגוג את חג החנוכה, שבמרכזו ניצחון החשמונאים את ההלניסטים, שהוביל אז, בפעם הראשונה, להקמת ישות יהודית עצמאית וריבונית. החשמונאים בוודאי לא יכלו לדמיין שבעוד 2,000 שנה, תלמידים תושבי מדינת ישראל, יתחקו אחר עקבותיהם. זה מרגש באופן בלתי רגיל".
בחפירה השתתפו תלמידי מגמות לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה של משרד החינוך, מבתי ספר בבאר שבע, בדימונה ובניצן, וזאת - במסגרת פעילות ההנחלה, החינוך וקירוב הקהילה שמובילה רשות העתיקות. התלמידים מגלים את ההיסטוריה שלהם "דרך הידיים", כחלק מלימודיהם לתעודת הבגרות במקצוע והפיכת החפירה הארכיאולוגית למעבדה מדעית לומדת. כמו כן, לקחו חלק בחפירות תלמידי מכינת "אשר רוח בו" לנוער בסיכון ממצפה רמון, וזאת כחלק משבוע שמטרתו תרומה משמעותית לקהילה. החפירות מתבצעות כחלק ממיזם הקמת "דרך מלכי יהודה", בשיתוף עם קרן קימת לישראל, במימון פרויקט ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת.
