גבישי קוורץ ייחודיים ונדירים הועברו למרחקים ארוכים על ידי הבריטים הניאוליתיים הקדומים ושימשו לסימון אתרי הקבורה שלהם. כך עולה ממחקר ארכיאולוגי פורץ דרך, שפורסם בכתב העת Cambridge Archaeological Journal.
עדויות לשימוש באבני קריסטל - סוג נדיר של קוורץ שקוף לחלוטין, אשר צורתו היא פריזמה משושה המסתיימת בפירמידה בת שש צלעות, אם כי לרוב לא רואים צורה זו בטבע בשל עיוותים או משום שהגביש כה גדול שרק חלק מהצורה נחשף - מופיעות לעיתים באתרים פרהיסטוריים באיים הבריטיים.
1 צפייה בגלריה
אבן הקריסטל שנמצאה לצד אתר הקבורה בגבעת דורסטון בהרפורדשייר
(צילום: University of Manchester)
יחד עם זאת, עד כה נערך מחקר מועט על אודותיו, לרבות אופן השימוש בו. עתה קבוצה של ארכיאולוגים מאוניברסיטת מנצ'סטר עבדה עם מומחים מאוניברסיטת קרדיף ומועצת המחוז הרפורדשייר על חפירה בגבעת דורסטון בהרפורדשייר, כ-1.5 ק"מ דרומית לאתר חפירה אחר באבן ארתור. באתר זה חקר הצוות מתחם של אולמות עץ בני 6,000 שנה, תלוליות קבורה ומכלאות מהתקופה הנאוליתית הקדומה, כאשר החקלאות הגיעה לבריטניה בפעם הראשונה.
בנוסף למגוון של חפצים הכוללים כלי חרס, כלי אבן ועצמות שרופות, חשפו החוקרים גביש אבני קוורץ, בצורתם הזכירה את של אבני הצור שנמצאו גם הם באתר, אך בניגוד לאותם אבני צור, אבני הקריסטל לא שימשו להכנת כלי צייד או לחימה - במקום זאת, הם הונחו בתוך תלי הקבורה. החוקרים טוענים כי ייתכן שהממצא של אבני הקוורץ מתוארך לתקופה של כ-300 שנים, שבה רק במקומות בודדים באי הבריטי ניתן היה למצוא גבישים מספיק גדולים כדי לייצר את החומר שנמצא בגבעת דורסטון.
המקומות הקרובים ביותר לשם הם סנודוניה בצפון-מערב ויילס וסנט דייוויד בדרום מערב ויילס - מה שאומר כי בהחלט ייתכן שהבריטים הקדומים ודאי נדדו עם האבנים הייחודיות על פני מרחקים רבים. כתוצאה מכך, החוקרים משערים שייתכן שהחומר שימש אנשים כדי להציג את זהותם המקומית ואת הקשרים שלהם עם מקומות אחרים ברחבי האי הבריטי. "זה היה מאוד מרגש למצוא את הגביש כי הוא נדיר במיוחד - בתקופה שלפני הזכוכית, פיסות חומר מוצק שקוף לחלוטין היו בוודאי מיוחדות. התעניינתי מאוד לגלות מאיפה החומר הגיע, ואיך אנשים השתמשו בו באותה תקופה", אמר החוקר הראשי, ד"ר ניק אוברטון.
"מראה הגבישים היה יוצא דופן בהשוואה לאבנים אחרות שהם השתמשו בהם, בשל הייחודיות שבהם, אשר נבעה מהעובדה כי ביכולתם לשבור את קרן האור לספקטרום (יצירת קשת צבעונית). לכן, אנחנו טוענים כי השימוש בהם היה יוצר רגעים בלתי נשכחים בעת מפגש בין אנשים באותם ימים, אך גם חיברו בין החיים למתים, כששימשו לטובת סימון אתרי הקבורה", הוסיף ד"ר אוברטון.
כעת, החוקרים מתכננים ללמוד את הממצאים שאותרו באתרים אחרים, על מנת לגלות האם אנשים ממקומות שונים משתמשים באבני הקריסטל הללו באותו האופן, זאת על מנת לחשוף קשרים ומסורות מקומיות. הם גם מתכוונים לבחון את ההרכב הכימי של הגביש כדי לגלות אם ביכולתם לאתר את המקור הספציפי שלו.
