בעיה דקדוקית שלא נפתרה על ידי חוקרי שפת הסנסקריט מאז המאה ה-5 לפני הספירה, פוענחה לבסוף על ידי רישי רג'פופאט, דוקטורנט הודי מאוניברסיטת קיימברידג', שעשה את פריצת הדרך שעשויה לחולל מהפכה בחקר הסנסקריט.
3 צפייה בגלריה
עמוד מתוך עותק מהמאה ה-18 של הספר Dhātupāṭha מאת פאניני, אשר נמצא בספריית אוניברסיטת קיימברידג'
(צילום: Cambridge University Library)
בתקופה הקדומה עסקו ההודים בחקר הלשון. ראוי לציון מפעלו של פאניני (Pāṇini) במאה ה-5 לפני הספירה, שחיבר דקדוק אנליטי של הסנסקריט - שפה הודו-ארית, שנמנית על 23 השפות הרשמיות בהודו ומדוברת כשפה רשמית באוטראקהאנד. הוא גם קיבע בכך את כללי השפה. כעת, התגלית של ד"ר רג'פופאט מאפשרת "להפיק" כל מילה בסנסקריט - לבנות מיליוני מילים נכונות מבחינה דקדוקית כולל "מנטרה" ו"גורו" - באמצעות "מכונת השפה" הנערצת של פאניני, שנחשבת באופן נרחב לאחד ההישגים האינטלקטואליים הגדולים בהיסטוריה.
מומחי סנסקריט מובילים אף תיארו את התגלית של ד"ר ראג'פופאט כ"מהפכנית", שכן ייתכן שניתן יהיה ללמד את הדקדוק של פאניני באופן ממוחשב, לראשונה בהיסטוריה. בכך, ד"ר ראג'פופאט פיענח במחקרו, שפורסם בכתב העת Apollo-University of Cambridge Repository, אלגוריתם בן 2,500 שנים המאפשר, לראשונה, להשתמש במדויק ב"מכונת השפה" של פאניני.
4,000 כללים כללה יצירתו הגדולה ביותר של פאניני, שנקראה אסטאדהיאיי (Aṣṭādhyāyī), אשר תוארכה לסביבות 500 לפני הספירה ונועדה לעבוד כמו מכונה: הזינו את הבסיס והסיומת של מילה והדבר אמור להפוך אותם למילים ומשפטים נכונים מבחינה דקדוקית בתהליך מדורג. עם זאת, עד כה הייתה בעיה גדולה ליישם הלכה למעשה את הכללים של פאניני, זאת משום שלעתים קרובות, שניים או יותר מהכללים שהכתיב פילולוג הסנסקריט הנודע, מיושמים בו-זמנית באותו שלב, ומשאירים את החוקרים להתלבט באיזה מהם לבחור. פתרון של מה שנקרא "קונפליקט של כללים" אלו, המשפיעים על מיליוני מילים בסנסקריט כולל צורות מסוימות של "מנטרה" ו"גורו", דורש אלגוריתם.
פאניני סיפק מטא-כלל, כלל המכתיב את התנאים, את הסדר ואת האופן שבהם יש להחיל כלל אחר או קבוצת-כללים נתונה, כדי לסייע בהחלטה איזה כלל יש ליישם במקרה של "קונפליקט של כללים". אבל במשך 2,500 השנים האחרונות, חוקרים פירשו לא נכון את המטא-כלל הזה, כלומר, כך שלעתים קרובות הם הגיעו לתוצאה שגויה מבחינה דקדוקית. בניסיון לתקן בעיה זו, חוקרים רבים פיתחו בעמל רב מאות מדדים אחרים, אך ד"ר ראג'פופאט הראה שאלו לא רק לא מסוגלים לפתור את הבעיה שעל הפרק, אלא גם מיותרים לחלוטין, שכן "מכונת השפה" של פאניני עומדת בפני עצמה. "לפאניני היה מוח יוצא דופן והוא בנה מכונה שאין לה מתחרים בהיסטוריה האנושית. הוא לא ציפה שנוסיף רעיונות חדשים לכללים שלו, ולכן ככל שמתעסקים יותר בדקדוק של פאניני, כך מתרחקים מהתוצאה הרצויה", הסביר ד"ר ראג'פופאט.
באופן מסורתי, חוקרים פירשו את המטא-כלל של פאניני, כך שבמקרה של התנגשות בין שני כללים שווים, הכלל שמגיע מאוחר יותר בסדר הדקדוק הוא הקובע. ד"ר ראג'פופאט דוחה זאת וטוען שפאניני התכוון לכך שבין כללים החלים על הצד השמאלי והימני של מילה בהתאמה, יש לבחור את הכלל החל על הצד הימני. תוך שימוש בפרשנות זו, ד"ר ראג'פופאט מצא כיצד "מכונת השפה" של פאניני מייצרת מילים נכונות דקדוקית, כמעט ללא יוצא מן הכלל. לשם כך, הוא הדגים את ממצאיו באמצעות המילים "מנטרה" ו"גורו". במשפט "Devāḥ prasannāḥ mantraiḥ" ("האלים [devāḥ] שבעי רצון [prasannāḥ] מהמנטרות [mantraiḥ]") נתקלים, כך לדבריו של ד"ר ראג'פופאט, ב"קונפליקט של כללים" כאשר מפרשים את המילה mantraiḥ כ"מהמנטרות", שכן כלל אחד ישים על החלק השמאלי, "mantra", וכלל שני על החלק הימני, "bhis", כך שיש לבחור את הכלל החל על החלק הימני, שמעניק את הצורה הנכונה של המילה הזו. דוגמה נוספת ניתנת במשפט "Jñānaṁ dīyate guruṇā" ("ידע [jñānaṁ] ניתן [dīyate] על ידי הגורו [guruṇā]"), שם מתקיים "קונפליקט של כללים" בעת פירוש המילה guruṇā כ"על ידי הגורו". בדומה לדוגמה הראשונה, כלל אחד חל על החלק השמאלי, "guru" והשני על החלק הימני, "ā", כך שיש לבחור את הכלל החל על החלק הימני, שנותן את הצורה הנכונה של המילה.
שישה חודשים לפני שד"ר ראג'פופאט חשף את תגליתו, המנחה שלו באוניברסיטת קיימברידג', וינצ'נזו ורג'יאני, פרופ' לסנסקריט, אמר כי תלמידו מצא פתרון אלגנטי במיוחד לבעיה שהטרידה חוקרים במשך מאות שנים. "תגלית זו תחולל מהפכה בחקר הסנסקריט בתקופה שבה העניין בשפה נמצא בעלייה", הסביר פרופ' ורג'יאני. "היה לי רגע של אאורקה באוניברסיטת קיימברידג'. אחרי תשעה חודשים שניסיתי לפצח את הבעיה הזו, כמעט שהחלטתי להרים ידיים כי לא הגעתי לשום פתרון. באותו הזמן, סגרתי את הספרים לחודש והחלטתי להקדיש את הזמן בחודשי הקיץ לשחייה, רכיבה על אופניים, בישול, תפילה ומדיטציה. ואז, ברגע שחזרתי למחקר, הצלחתי תוך דקות להבין את ההיגיון שמאחורי המילים. אמנם ישנה עוד הרבה עבודה, אבל מצאתי את החלק הגדול ביותר בפאזל", הסביר ד"ר ראג'פופאט. "בשבועות שהגיעו לאחר אותו רגע מכונן, התרגשתי כל כך עד שלא עצמתי עין ורק ביליתי שעות בספרייה, כולל באמצע הלילה, כדי להמשיך ולחשוף עוד פירושים למילים, בעבודה מחקרית שארכה עוד שנתיים וחצי".
סנסקריט היא שפה הודו-אירופית עתיקה וקלאסית מדרום אסיה. זוהי שפת הקודש של ההינדואיזם, אך גם המדיום שבאמצעותו הועבר חלק גדול מהמדע, הפילוסופיה, השירה והספרות החילונית הגדולה ביותר של הודו במשך מאות שנים. אמנם מדובר בשפה אותה דוברים רק כ-25 אלף אנשים כיום, מספר מינורי ביחס לאוכלוסיית הודו, אך לסנסקריט יש משמעות פוליטית הולכת וגוברת במדינה, וכן השפעה על שפות ותרבויות רבות אחרות ברחבי העולם.
"אני מקווה שתגלית זו תעניק לתלמידים בהודו ביטחון, גאווה ותקווה שגם הם יוכלו להשיג דברים גדולים בעתיד. מדעני מחשבים שעובדים על עיבוד שפה, ויתרו על גישות מבוססות כללים לפני למעלה מ-50 שנה. אז ללמד מחשבים כיצד לשלב את כוונת הדובר עם הדקדוק המבוסס על מערכת הכללים של פאניני, כדי לייצר דיבור אנושי, יהיה אבן דרך מרכזית בהיסטוריה של האינטראקציה האנושית עם מכונות, כמו גם בהיסטוריה האינטלקטואלית של הודו", סיכם ד"ר ראג'פופאט.
