האם בקרוב נוכל להבין את שפתם של הלוויתנים, ואולי אף לתקשר איתם? בפרויקט ראשון מסוגו בעולם, חוקרים מאוניברסיטת חיפה, CUNY בניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, MIT ושותפים נוספים, ינסו לפענח את שפת הראשתנים (לוויתני זרע), ואף ליצור את הבסיס לדיאלוג ראשון מסוגו עם יונקי הים הענקיים.
במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ב') בדומיניקה שבאיים הקריביים, שם יחל המחקר, השיקו החוקרים את Project CETI (Cetacean Translation Initiative). הפרויקט, שיימשך לכל הפחות חמש שנים, ישלב ידע מתחומי הביולוגיה הימית, אקוסטיקה ימית, בינה מלאכותית, בלשנות ועוד.
כמו כן, הוא ייעזר ברובוטים תת ימיים חדשניים, וייערכו מאות שעות צלילה שיאפשרו הידוק קשר בין הצוללים ולוויתני הראשתנים, היכולים להגיע למשקל של כ-50 טונות ולאורך של 18 מטרים.
תיעוד נדיר ביותר: לוויתני ראשתן מול חוף בצפון הארץ
פרופסור דני צ'רנוב מבית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה, ממובילי המחקר, אמר כי "הראשתנים משמיעים קולות נקישה בעת הציד וקולות אחרים, בתדרים אחרים, כשהם נמצאים בחברת לוויתנים אחרים – במה שהוא ככל הנראה סוג של פעילות חברתית במבנה שבטי. האם אלה רק קודים פשוטים של תקשורת או שאולי שפה של ממש? אין לנו מאגר נתונים גדול מספיק, כך שאנחנו פשוט לא יודעים. לאור ההתקדמות של יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מחשב, עלה הרעיון שאם נצליח לאסוף מספיק מידע – על הקולות, על ההקשר החברתי שלהם, על קשר בין צלילים מסוימים והתנהגות מסוימת – נוכל לפתח אלגוריתמים שיגידו לנו האם מדובר בשפה או לא. וכמובן שהחלום הגדול שלנו הוא שאם יתברר שזו אכן שפה, אולי נצליח לתקשר עם הלוויתנים".
מי שעומד בראש הפרויקט הייחודי הוא פרופסור דיוויד גרובר, ראש הפרוייקט המדעי מ-CUNY. צ'רנוב הוא המנהל האופרטיבי של הפרויקט, וחבר בוועדה המדעית המובילה.
יחד עם פרופסור צ'רנוב, החוקרים הנוספים מאוניברסיטת חיפה שלוקחים חלק בפרויקט הם ד"ר רועי דיאמנט, המתמחה באקוסטיקה תת ימית, גם הוא מבית הספר למדעי הים, וד"ר ברכה ניר, ראשת החוג להפרעות בתקשורת. חוקרי אוניברסיטת חיפה אחראים על הקמת תחנת המחקר והפעלתה בדומיניקה, על הקמת מערך כלי השיט המחקריים, מערך המצופים, מערך הרובוטים, ועל כל הצד האופרטיבי של המחקר. "זוהי גאווה גדולה עבורנו להוביל פרויקט מחקר מהמרתקים ביותר שנעשו בזירה הימית אי פעם, ושלממצאיו המחקריים השפעה משמעותית על בעלי החיים יוצאי הדופן הללו", ציינו החוקרים הישראלים.
