דרום קוריאה צפויה להצטרף בעוד כמה חודשים לרשימה המצומצמת והמכובדת של מדינות שהכניסו חללית שלהן למסלול סביב הירח. החללית הלא מאוישת, ששמה המלא הוא Korea Pathfinder Lunar Orbiter, מוכרת יותר בכינוי דנורי (Danuri), הֶלְחֶם של שתי מילים קוריאניות שמשמעותו "ליהנות מהירח". היא שוגרה הלילה (יום ו') לחלל על גבי טיל פלקון 9 של חברת ספייס-אקס, מאתר השיגור קייפ קנברל בפלורידה.
החללית הקוריאנית היא קובייה שאורך צלעותיה שני מטר ומשקלה, כולל הדלק, פחות מ-700 קילוגרם (בכדור הארץ). בחלל היא תפרוס שני לוחות סולריים שיספקו לה חשמל. זהו לוויין שמיועד להקיף את הירח בגובה של מאה קילומטר, בלי לנחות עליו. הוא נושא שישה מכשירים מדעיים, בהם מצלמות משוכללות לחקר ההרכב של אבק הירח ולאיתור מים קפואים במכתשים המוצלים תמיד באזורי הקטבים של הירח. כמו כן הוא מצויד במגנטומטר לחקר השדות המגנטיים של הירח.
7 צפייה בגלריה
שפע של מידע חדש על הירח. הדמיה של הלוויין דנורי במסלולו
(מקור: Korean Aerospace Research Institute (KARI))
כדי לחסוך בדלק, החללית תשוגר במסלול המכונה "מסלול העברה בליסטי", שייקח אותה תחילה לכיוון השמש. רק כעבור ארבעה חודשים היא תגיע לירח ותיכנס למסלול סביבו. המסלול הזה אמנם איטי, אבל הוא מאפשר לחללית לשאת פחות מ-130 קילוגרם של דלק, שישמשו אותה לכניסה למסלול סביב הירח ולתיקוני כיוון. היא אמורה לפעול סביב הירח במשך כשנה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הסרטן הקטלני ביותר
הרעש שעוררו המוטציות השקטות
איך זה יכול להיות? חידת הגפרור והמגנט
אחד המכשירים של הלוויין הוא מצלמה לצילום פני השטח של הירח ברמת הפרדה (רזולוציה) גבוהה. "המצלמה הזו תסרוק אתרי נחיתה אפשריים, במיוחד להנחתת חללית שאנו מתכננים בתחילת העשור הבא", אמר אאונהייאוק קים (Kim), אחד ממדעני משימת דנורי במכון הקוריאני לאווירונאוטיקה וחלל. "זה הצעד הראשון. בהמשך אנו מתכננים משימות לאסטרואידים ולמאדים".
תרגיעו: נאס"א מסיקה מסקנות ממשימת "רקיע"
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מציבה דרישות חדשות למשימות של אסטרונאוטים פרטיים לתחנת החלל הבינלאומית, בעקבות לקחים שהופקו מהמשימה הפרטית הראשונה לתחנה, AX-1, שבה השתתף גם האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה. הדרישה העיקרית היא שהמפקד של כל משימה כזאת יהיה אסטרונאוט ותיק של נאס"א, שישמש מעין חונך מקצועי לאסטרונאוטים הפרטיים ואיש קשר בינם לבין האסטרונאוטים המקצועיים בתחנה.
במשימת AX-1 הדרישה הזו מולאה, כי המפקד היה האסטרונאוט הוותיק מייקל לופז אלגריה (López-Alegría), שטס ארבע פעמים לחלל ושהה יותר משבעה חודשים בתחנה הבינלאומית בטרם פרש מנאס"א ומונה לאחד מבכירי חברת "אקסיום", שמקימה את תחנת החלל הפרטית והוציאה לפועל את משימת האסטרונאוטים הפרטיים. גם מפקדת המשימה הפרטית השנייה, שהחברה מתכננת לתחילת השנה הבאה, היא אסטרונאוטית ותיקה: פגי ויטסון (Whitson), שפיקדה פעמיים על תחנת החלל וכיום היא ראשת תחום הטיסות המאוישות ב"אקסיום". עם זאת, לפי התוכניות המקוריות של החברה זה לא היה אמור להיות נוהל קבוע. "בטיסות הבאות המפקד יהיה אחד מהאסטרונאוטים הפרטיים, כך שהמקום המתפנה פירושו הכנסה נוספת", אמר לאחרונה מנכ"ל ההשקעות של אקסיום, עמיר בלכמן, בריאיון לאתר מכון דוידסון.
כניסתו של איתן סטיבה לתחנת החלל
לפיכך, משמעות ההחלטה הנוכחית של נאס"א היא אובדן הכנסות צפויות של עשרות מיליוני דולרים בכל משימה פרטית. על פי הדיווחים סטיבה ועמיתיו שילמו יותר מ-50 מיליון דולר על ההשתתפות במשימה הראשונה של החברה, אך בלכמן הדגיש בריאיון כי המחירים צפויים לעלות: "במשימות הקרובות של 'אקסיום' האסטרונאוטים הפרטיים ישלמו יותר, וכשהמשימות לתחנת החלל יתארכו בהדרגה מעשרה ימים ליותר ממאה, מחירן יעלה בהתאם לטווח של 100-60 מיליון דולר ואף יותר".
מסקנה נוספת של נאס"א מהמשימה הראשונה היא דרישה להגיש לאישור שנה שלמה לפני המשימה הפרטית כל ניסוי מדעי וכל מטען שיטוס לתחנת החלל במסגרתה. אחת הסיבות לכך היא המספר העצום של הניסויים שביצע סטיבה במהלך משימת "רקיע" - יותר מ-30 ניסויים מדעיים שהיו צריכים להשתלב בעבודה השוטפת של תחנת החלל. עבור כל ניסוי צריך לתאם את השימוש שהוא עושה במכשירי התחנה, לוודא שלא יסכן את התחנה או את הצוות, ולמצוא מקום פיזי למרכיבי הניסוי לפני תחילתו, במהלכו ואחרי שיושלם. "זה שיא של כל הזמנים, שאסטרונאוט אחד עושה כל כך הרבה ניסויים", אמרה לאתר דוידסון ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית ומנהלת התוכנית המדעית של משימת "רקיע".
דרישה נוספת שנגזרת מעומס המטלות של האסטרונאוטים הפרטיים היא לתכנן זמן רב יותר מראש כל פעילות חינוכית וחברתית הדורשות תקשורת עם כדור הארץ. כמו כן, בתכנון המשימה הפרטית תידרש החברה לשקלל זמן הסתגלות ארוך יותר של האסטרונאוטים לפעילות בחלל, במקום שיתחילו את העבודה השוטפת זמן קצר אחרי בואם לתחנה.
גם סטיבה עצמו הודה שדרוש זמן להסתגל לתנאים בתחנה, לפחות במה שקשור לתנועה בה. "זה מאוד לא טבעי לרחף. זה משהו שמסבירים לך, ואתה יודע מה צריך לעשות, אבל התנועה של הגוף היא מסורבלת, היא לא מתאימה. עוברים איזה יום-יומיים עד שלומדים לרחף", סיפר אחרי שובו לכדור הארץ.
"אנו עדיין בתהליכי למידה של הנושא", אמרה קתי לודרס (Lueders) סגנית ראש נאס"א לענייני פעילות בחלל, בפאנל שעסק במשימות פרטיות. "חלק מהמסקנות יבואו לידי ביטוי בהסכמים החדשים עם חברות שיבקשו להפעיל משימות של אסטרונאוטים פרטיים".
מצרייה ופורטוגלי נפגשים בחלל
חברת בלו אוריג'ין שיגרה בצלחה טיסה מאוישת נוספת לגבול החלל, עם שישה תיירי חלל שבילו דקות אחדות בגובה של יותר ממאה קילומטר. אחת מהם היא שרה סברי (Sabry), מהנדסת מכונות ומהנדסת ביו-רפואית בת 29, שהספיקה גם לייסד ארגון ללא מטרות רווח העוסק בסיוע לגופים המבקשים להשתלב במחקר בחלל. סברי היא האדם הראשון ממצרים שטס לחלל, לאחר שבשנה שעברה השתתפה במשימה אנלוגית המדמה פעילות על הירח.
(סיכום הטיסה הקצרה לחלל)
בין המשתתפים האחרים בטיסה היו איש העסקים מריו פריירה (Ferreira), שהפך לנציג הראשון של פורטוגל בחלל, מטפסת ההרים הבריטית-אמריקנית ונסה אובריין (O'Brien), ופעלולן הכדורסל האמריקאי קובי קוטון (Cotton), מקבוצת Dude Perfect.
זאת הייתה הטיסה המאוישת השישית של בלו אוריג'ין בטיל ניו שפרד (New Shepard), מאז החלה להטיס תיירים לגבול החלל לפני כשנה. כמו במשימות קודמות, הטיל עצמו ביצע נחיתה אנכית מושלמת, לקראת שימוש חוזר. זו גם הייתה הטיסה ה-22 של טיל ניו שפרד, לכן הצוות כינה עצמו "נוצת טיטניום" - נוצה על שם סמל החברה, וטיטניום משום שהוא היסוד ה-22 בטבלה המחזורית.
גלגל הכוכבים
טלסקופ החלל ג'יימס וב ממשיך לספק תמונות מרהיבות של היקום. השבוע הפיצה סוכנות החלל האמריקנית תמונה באיכות גבוהה של גלקסיית הגלגל, הרחוקה מאיתנו כחצי מיליארד שנות אור . מעריכים כי הגלקסיה נוצרה בהתנגשות מהירה יחסית בין גלקסיה לוליינית (ספירלית), כמו שביל החלב שלנו, לגלקסיה קטנה יותר, ומכאן נוצר בה מבנה ייחודי של טבעת פנימית מוקפת בטבעת חיצונית, עם פסים שמקשרים ביניהן – שרידי הזרועות של הגלקסיה הספירלית – שמקנים למבנה החדש צורה דמוי גלגל של עגלה.
טלסקופים אחרים, בהם טלסקופ החלל האבל, ניסו בעבר לצפות בגלקסיית הגלגל, אך היא הייתה עטופה במעטה של מסתורין – פשוטו כמשמעו. אבק רב שאופף אותה מקשה לצפות בה. כעת, התצפיות של ג'יימס וב בקרינה תת-אדומה מאפשרות להתבונן מבעד לאבק הזה, ולגלות בגלקסיה אזורים עצומים שבהם נוצרים כוכבים חדשים.
בצילום אחר הצליח הטלסקופ ג'יימס וב לתעד את הכוכב הרחוק ביותר שצולם עד כה, במרחק של כ-12.9 מיליארד שנות אור מאיתנו. הכוכב קרוי איארנדל (Earendel), על שם דמות מספריו של ג'ר"ר טולקין, ושמו הרשמי הוא WHL0137-LS. הוא זוהה בצילומים של טלסקופ החלל האבל לפני כמה חודשים, בעזרת עידוש כבידתי: שימוש בכבידה של גלקסיות עצומות כעדשה שמאפשרת למקד אור המגיע מעצמים רחוקים יותר. בעזרת המיקום שסיפקו הצילומים של האבל, הצליח גם הצוות של ג'יימס וב לצלם את הכוכב הרחוק בשיטה דומה. אם עד כה חשבו המדענים שבמרחקים כאלה יוכלו לראות רק גלקסיות, בשנים האחרונות הטכנולוגיה מאפשרת לזהות אפילו כוכבים בודדים, ולנסות לגלות איך נראו כוכבים ביקום הצעיר שלנו, כשהיה בן פחות ממיליארד שנה.
7 צפייה בגלריה
כוכב שנולד מיליארדי שנים לפני מערכת השמש שלנו. איארנדל בצילום של הטלסקופ ג'יימס ווב
(מקור: NASA/ESA/Space Telescope Science Institute)
הדמות הבדיונית שפרצה גבולות מציאותיים
בסוף השבוע שעבר הלכה לעולמה השחקנית האמריקנית נישל ניקולס (Nichols), חודשים אחדים לפני יום הולדתה ה-90. ניקולס זכורה במיוחד בזכות תפקידה כניוטה אוהורה (Uhura), קצינת התקשורת של החללית "אנטרפרייז" בסדרה "מסע בין כוכבים" (Star Trek). היא הייתה אחת הנשים השחורות הראשונות שזכו לתפקיד קבוע ומשמעותי בתוכנית טלוויזיה מרכזית, וסיפרה לימים כי מנהיג המאבק למען שוויון לשחורים, מרטין לותר קינג, שכנע אותה להישאר בסדרה כשחשבה לפרוש ממנה, בשל החשיבות הציבורית של הופעתה.
ב-1977 התנדבה ניקולס להצטרף לתוכנית של סוכנות החלל האמריקנית לעודד נשים ובני מיעוטים אתניים לעבור מיונים לתפקידי אסטרונאוטים, כשהסוכנות סוף סוף פתחה אותם לקבוצות הללו אחרי שנים ארוכות של הדרה. מבין 35 האסטרונאוטים שהתקבלו לנאס"א ב-1978 היו שש נשים, אחת מהן יהודייה, שלושה אמריקאים ממוצא אפריקאי ואחד ממוצא אסייתי. בין האסטרונאוטים שסיפרו לימים כי הושפעו מפעילותה של ניקולס ומדמותה של אוהורה בגילומה היו סאלי רייד (Ride), האישה האמריקאית הראשונה בחלל, גאיון בלופורד (Bluford), השחור הראשון בחלל, ג'ודית רזניק (Resnik) ורון מקנייר (McNair) שנספו לימים באסון הצ'לנג'ר, וצ'רלס בולדן (Bolden), שהגיע להיות ראש נאס"א.
"אחרי אפולו 11, נישל לקחה על עצמה להעניק השראה לנשים ולבני מיעוטים אתניים להצטרף לסוכנות, וסייעה לשנות את פני החינוך המדעי וחקר היקום", ספד לה ראש נאס"א ביל נלסון (Nelson). "המשימה שנישל קיבלה על עצמה היא כיום המשימה של נאס"א, וכשאנו פועלים להנחית אישה ראשונה ואדם צבעוני ראשון על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס, מה שמנחה אותנו הוא המורשת של נישל ניקולס".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
