להיות ציפור בישראל זה עסק מסוכן. הציפורים יכולות לסיים את חייהן בגלל הרעלה, ציד על ידי אדם או טורף - והן יכולות גם להתחשמל למוות. עמודי החשמל בישראל הם סכנה ברורה ומיידית עבור בעלי הכנף, סכנה שיכולה להימנע באמצעות מיגון העמודים. אבל למרות שהפתרון זמין, ולמרות שעם השנים המודעות לבעיה עולה, עדיין הפתרונות רחוקים מלספק.
נשר שהתחשמל בשנה שעברה
(קרדיט: נוגה צנטר, רשות הטבע והגנים )
העיט הניצי, דורס מדהים ביופיו, הוא אחד מבעלי הכנף שסובל יותר מכולם. מדובר בדורס שמחבב נופים הרריים וצוקים נישאים. הוא חי במגוון מקומות, ובעבר ניתן היה לראותו משולי החרמון והרי הגליל ועד למצוקי הצינים בנגב. כיום, העיט הניצי נחשב נדיר ביותר בישראל. במאה ה־20 הוא נפגע קשות, והאוכלוסייה בגליל, בכרמל ובמדבר יהודה כמעט ונכחדה לחלוטין בשנות ה־60 וה־70, בעיקר בעקבות הרעלות. לאחר מכן שודדי קינים בשומרון חמסו את הגוזלים. כיום, הסכנה הגדולה ביותר המאיימת על העיט הניצי היא התחשמלות, במיוחד כשמדובר בצעירים שפורחים מהקן. למרות פעולות ניטור וגרעין רבייה פעיל, חוקרים מעריכים כי הדורס עלול להיכחד בישראל אם לא יימצא פתרון לבעיית ההתחשמלות.
פקח רשות הטבע והגנים שחר כפיר צפה בכאב בחמישה עיטים ניציים שפרחו מהקן והתחשמלו. "זו תחושת תסכול גדולה", הוא אומר. "היו לי בשטח 3 קינונים של עיטים ניציים. בכל קן כזה היו שני גוזלים. אחד לקחנו לבית החולים לאחר שסבל ממחלה לפני הפריחה. חמישה פרחו לטבע אבל אף אחד לא שרד. כולם התחשמלו".
כל קינון הוא עולם ומלואו ותקווה לעתיד טוב יותר לטבע. "העיטים דוגרים קרוב ל־42 יום, ובמהלך הדגירה אחד ההורים דוגר על הביצה והשני צד מזון", מספר כפיר. "אתה מלווה את הקינון מההתחלה ועד הסוף, וכל פעם שאתה רואה אותם באוויר זה נותן לך דחיפה ואתה מבין למה אתה נמצא בעבודה הזו. בסוף, כשרואים כמה באמת שורדים בטבע המלאכותי הקשה שלנו, אתה תוהה לעצמך אם זה משהו שבאמת יחזיק מעמד, או שגם הם ייכחדו. יש לי תקווה. אם לא הייתה לי, לא הייתי ממשיך בעבודה הזו. אני מקווה שנשכיל למגן את קווי החשמל בארץ בצורה יותר מהירה".
"כל תמותה של בעל כנף בישראל שלא כדרך הטבע, הופכת לי את הבטן", אומר דן אלון, סמנכ"ל שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע ועד לפני כשבוע מנהל מרכז הצפרות הישראלי של החברה. "קל וחומר כאשר מדובר בעיט ניצי, מין בסכנת הכחדה שמועד להתחשמלויות. במסגרת פרויקט בשם 'פורשים כנף', פרי שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, עשינו לאורך השנים התקדמות מרשימה במיגון עמודי חשמל בכל רחבי הארץ, על מנת לצמצם ובסופו של דבר לעצור את תופעת ההתחשמלות של העיט הניצי, שעלולה להוביל להכחדתו. לאחרונה הושג התקציב הנדרש להרחבה משמעותית של מיגון העמודים, שאמור לאפשר את המיגון בחמש שנים הקרובות. מנתונים שנאספו בשנים האחרונות, ברור כי קצב המיגון חייב לעלות משמעותית, ואנו מצפים משותפינו לפעול במהירות האפשרית על מנת למנוע אירועי התחשמלות נוספים".
סכנה בעמק בית-שאן
נתונים חדשים של רשות הטבע והגנים, המתפרסמים כאן לראשונה, מראים כי תופעת ההתחשמלות היא עדיין אחת הסכנות הגדולות המאיימות על הציפורים בישראל. בשנת 2009 נפגעו 125 בעלי כנף מהתחשמלות. בשנת 2016 המספר עמד על 79, ואילו בשנים 2017 עד 2020 המספר נע בין כ־50 ל־68. בשנת 2021, שעדיין לא הסתיימה, מתו 80 בעלי כנף מהתחשמלות.
מיגון עמודי החשמל בישראל נעשה מזה מספר שנים במסגרת פרויקט וולונטרי בשיתוף חברת החשמל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע. במסגרת הפרויקט מוגנו עד כה מאות עמודים, אולם לדעת כל השותפים, מדובר במספר זעום ביחס לנדרש. החדשות הטובות הן שמשנת 2009 יש ירידה במספר בעלי הכנף ומיני הציפורים הנפגעות.
משנת 2009 אותרו 211 דיות שחורות שמתו מהתחשמלות, 48 עיטים ניציים (כשהאוכלוסייה שלהם כיום מונה רק כ־50!), 41 אוח, 31 חיוויאים, 31 בזים מצויים, 27 עקבי חורף, 25 חסידות שחורות, 16 עקבים עיטיים, 8 עיטי שמש, 8 נשרים מקראיים, 8 תנשמות, 4 עיטים זהובים, רחמים ושלך, 3 איית צרעים ובזים אדומים ועוד. מעל כולן נמצאות החסידות הלבנות: 307 מצאו את מותן בהתחשמלות מאז 2009.
מבדיקת אירועי ההתחשמלות עולה כי האזור המסוכן ביותר לעופות הוא עמק בית-שאן, אחריו אזור אתרי הטמנת הפסולת דודאים וגני הדס צפונית מערבית לבאר־שבע, ואחריו אתרי הטמנת הפסולת בבקעת הירדן, עמק יזרעאל, עמק החולה וצפון הגולן.
ד"ר אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, מסביר כי כאשר מנתחים את הנתונים לפי מיני בעלי כנף, אפשר לראות מגמה של ירידה. אבל יש שני מינים בהם ניכרת מגמת עלייה. "אצל החסידות הייתה עליה דרמטית במספר מקרי ההתחשמלויות, ואת זה אני לא יודע להסביר", אומר ד"ר הצופה. "ניתן לשער שהדבר נובע ממודעות של הציבור שמדווח על אירועי התחשמלות, ואפילו של פקחים. במקרה של חסידות מגיעות להקות, והן יכולות לנחות באזור לא ממוגן ועשרות מהן יכולות להתחשמל.
"מין נוסף שיש בו עלייה במקרי התחשמלות זה העיט הניצי. כל האוכלוסייה בארץ מונה רק כ־50 פרטים. משנת 2021 קיבלנו דיווח על 12 עיטים שחושמלו. אבל יש פה דבר מעניין. ייתכן שמבחינה אבסולוטית יש עלייה במקרי התחשמלות, אבל יש גם עלייה באוכלוסיית העיטים הניציים. אם לפני עשור היו 12־13 טריטוריות, כיום יש כ־20. בנוסף, ככל שאנחנו מסמנים יותר פרטים, אנחנו רואים יותר התחשמלויות. כלומר, הפגיעה תמיד הייתה. רק שלא תמיד ידענו עליה".
"מתוך 500 אלף חסידות נודדות בישראל, 120 התחשמלו ב־2021. זה המון", אומר ד"ר הצופה. "אנחנו לא מקלים בכך ראש. כרגע זה מדליק נורה אדומה אבל לא כמו במקרה של העיטים הניציים. חברת חשמל אישרה תקציב לבצע פעולת מיגון בחמש השנים הקרובות שתקטין את הסיכון לעיטים ניציים ועיטי שמש ב־80%. היית מצפה שמגמת הירידה בהתחשמלות תהיה בולטת יותר, אבל עם השנים נוספות תשתיות חשמל. צריך לזכור שמה שאנחנו יודעים זה קצה הקרחון. בפועל מתחשמלים הרבה יותר. אתה לא מוצא את הרוב. ככל הנראה אלפי עופות בשנה מתים מהתחשמלות".
דרוש מיגון מואץ
מדובר במספרים בלתי נסבלים. "במצב הנוכחי המיגון נתון לרצונה הטוב של חברת חשמל", אומר ד"ר הצופה. "אני לא אומר את זה בסרקזם. המזל הוא שהרצון קיים. אם הוא לא היה קיים היינו צריכים להיאבק משפטית, ואולי לא היינו מנצחים. זה כמו שאנחנו לא תובעים את מע"צ על זה שצבי נדרס בכביש. צריך לשנות את המדיניות בישראל. צריך לממן את המיגון או לעבור להטמנת קווי מתח, שזה דבר טוב לכולם. לא רק לעופות".
העיטים הניציים רשמו השנה שיא של קינונים פעילים. "הגורם העיקרי שמגביל את האוכלוסייה כיום הוא התחשמלות של פרטים בוגרים ומתבגרים", נכתב בדוח של רשות הטבע והגנים. "נושא זה מטופל בשיתוף חברת החשמל ורשות החשמל ובחודשים הקרובים יחל מיגון מואץ של עמודים, אך ייקח עוד מספר שנים עד שהמיגון יהיה אפקטיבי ונרחב מספיק בכדי להאט את קצב התמותה".
ברשות החשמל הכירו בפרויקט ונתנו לו מימון, ובמהלך השנים הקרובות ימוגנו 6,000 עמודים. אורן הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל, אומר כי "פרויקט 'פורשים כנף' הינו פרויקט דגל משמעותי ואנו מחויבים לו ורואים בו נדבך משמעותי בפעילות שלנו. החברה תמשיך לפעול במטרה לצמצם ככל שרק ניתן את הפגיעה בבעלי הכנף בישראל".
כדי למנוע את הכחדת העיטים הניציים יש למגן את עמודי החשמל במהירות, תוך 5-3 שנים", אומר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים. "המיגון המבוצע היום עומד על היקף ממוצע של בין 200-100 עמודים בשנה, מה שלא ימנע את הכחדתם. לפרויקט 'פורשים כנף' יש הצלחות אבל אי־אפשר להישען רק על הישגי העבר. התחשמלות של 14 עיטים ניציים בשנה זו בלבד קוראת לפעולה מהירה, ואנחנו מצפים שחברת החשמל תפעל".
עלות מיגון עמוד חשמל עומדת על כ-7,000 שקל. גורמים בחברת חשמל אומרים כי מה שמעכב את המיגון הוא הכנת מודל תפעולי ותוכנית עבודה נרחבת, דבר שרשות החשמל עוד לא אישרה.
בנוסף להתחשמלות סובלות הציפורים גם מהתנגשות בקווי מתח. בישראל, עופות כמו שקנאים, חסידות, עגורים ואנפות סובלים מכך במיוחד. אלא שקיים תיעוד נמוך, ייתכן שכתוצאה מהעובדה שקשה יותר לאתר את העופות הפגועים בשטח. בדוח של הרשות משנת 2018 עלה כי תופעת ההתנגשות קיימת בהיקף רחב, עם פוטנציאל לפגיעה במעמדה של ישראל כנקודת מעבר קריטית על ציר הנדידה. בדוח נקבע כי יש לתת לבעיה מענה אופרטיבי ברמה המיידית. אלא שלא הרבה נעשה בנושא.
ברשות הטבע והגנים מברכים על מיגון העמודים אבל מביעים חוסר שביעות רצון מהקצב האיטי. "אמרו שבמקום 100 עמודים ימגנו 200 עמודים בשנה. זו עלייה יפה. אבל מצד שני אנחנו צריכים למגן 6,000 עמודי חשמל כדי לשמור על בעלי הכנף. אז במקום 60 שנה ייקח לנו 30 שנה. אלה מספרים שאנחנו לא מוכנים להם", אומר מנכ"ל הרשות שאול גולדשטיין. "בשנה שעברה התחשמלו 14 עיטים ניציים. פנינו לרשות החשמל כדי שייתנו את הכסף. וזה הרבה. הם צריכים לאשר.
"כל קו חשמל שאנחנו מקימים הורג מספר מסוים של ציפורים. רואים שלאנשים בוועדות התכנון אכפת. אבל להוציא כסף? הם אומרים לעצמם, נשלם 30 מיליון שקל לגשר רק בשביל שהחרדון יוכל להיות עם החרדונה? אבל חיות הבר שלנו קדמו לנו. זה הטבע בישראל וצריך לכבד אותו. קל להצהיר הצהרות בעד בעלי החיים. קשה יותר להכניס את היד לכיס. אין ספק שברגע שאתה יודע שקווי החשמל גורמים להתחשמלויות, וגם להתנגשויות, צריך לקחת אחריות על הדבר הזה".
"מבחינתנו זו פגיעה שמצטרפת להרעלת הנשרים", ממשיך גולדשטיין. "תחשבו כמה דברים מכלים את בעלי הכנף בישראל. אי־אפשר להמשיך ככה. ישראל היא טרמינל לכל בעלי הכנף בעולם. הציפורים שמגיעות מכיוון אפריקה לאירופה הן אורחות שלנו. אתה בא לקונקשן, הרבה דברים יכולים להרוג אותך ואתה לא ממשיך את המסע. ובסוף המסע מחכה הבן זוג שלך, הילד. בעלי החיים דומים לנו. ישראל צריכה להבין את התפקיד המרכזי שיש לה בתעופת ציפורים בעולם. והיא צריכה להבין שהטרמינל שלה צריך להיות בטוח ומוגן".
