עקרבאים מודרניים, עכבישאים וסרטני פרסה (משפחה של פרוקי-רגליים ימיים שחיים בעיקר במים רדודים באוקיינוסים, על קרקעית בוץ או חול) שייכים לשושלת של פרוקי הרגליים, שהופיעו על פני כדור הארץ לפני כמעט 540 מיליון שנה. ליתר דיוק, הם שייכים לתת-מערכה הכוללת אורגניזמים המצוידים בצבתות המשמשות בעיקר לעקיצה, אחיזת טרף או הזרקת ארס - בעלי כליצרות או מלקוחנים (Chelicerata). יחד עם זאת, שאלה שהעסיקה פלאונטולוגים מאז החל חקר המאובנים הקדומים, הייתה: מי היו אבותיה של הקבוצה המאוד ספציפית הזו?
התעלומה נבעה מכיוון שלא ניתן היה לזהות בוודאות דפוסים כלשהם בקרב פרוקי-רגליים קדומים, שחלקו מספיק קווי דמיון עם מינים מודרניים כדי להיחשב לאבותיהם הקדומים. התעלומה הפכה גדולה אף יותר נוכח היעדר מאובנים זמינים מתקופת המפתח, לפני 505-430 מיליון שנה, מה שעשוי היה להקל על מחקר גנאולוגי (חקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים).
ד"ר לורנצו לוסטרי, מהמכון למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת לוזאן, סיפק את החלק החסר בפאזל, כשחקר 100 מאובנים המתוארכים לתקופה שלפני כ-478 מיליון שנה מפצלי פזואטה (Fezouata Shale) במרוקו.
ד"ר לוסטרי זיהה את המין שקישר בין אורגניזמים מודרניים לאלו של תור הקמבריון (לפני 505 מיליון שנה), במחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Communications. האתר במרוקו נבחר כאחד ממאה האתרים הגאולוגיים החשובים בעולם, בשל חשיבותו להבנת האבולוציה מאז אותן תקופות קדומות ועד היום.
המאובנים שהתגלו במחקר עברו ניתוח מקיף, אולם המאובן שסומן כאב הקדמון של פרוקי הרגליים שתוארו, שנחשב לאחד הנפוצים ביותר במשקעי האתר, מעולם לא נחקר לעומק. גודלו של המאובן נע בין 5 ל-10 מ"מ, כשהשם שהוענק לו הוא Setapedites abundantis.
הודות למחקר של ד"ר לוסטרי ועמיתיו מאוניברסיטת לוזאן, התאפשר לראשונה להתחקות אחר כל שושלת בעלי הכליצרות, מהופעתם של פרוקי הרגליים המוקדמים ביותר ועד לעכבישאים מודרניים, עקרבאים וסרטני פרסה. "בתחילה, התכוונו לתאר רק את המאובן ולשיים אותו. לא היה לנו מושג שהוא יכיל כל כך הרבה סודות", מודה ד"ר לוסטרי. "kכן, מדובר בהפתעה מוחלטת, שכן לאחר תצפיות וניתוחים מדוקדקים, התגלה כי המין שזכה לשם Setapedites abundantis, ממלא פער חשוב בעץ החיים האבולוציוני".
חלק ממאפייניו האנטומיים של המאובן, שהתקבלו לאחר סריקות רנטגן שערכו החוקרים, באמצעותן התקבל מודל תלת-ממדי, מאפשרים כעת הבנה מעמיקה יותר של האבולוציה המוקדמת של בעלי הכליצרות. כעת, מחברי המחקר בודקים את הקשר בינם לבין מאובנים אחרים שהזיקה שלהם נותרה שנויה במחלוקת, בניסיון לגלות ממצאים שישפכו אור חדש נוסף על העץ האבולוציוני רב השנים.
תגלית זו לא רק שופכת אור על ההיסטוריה האבולוציונית של בעלי כליצרות, אלא גם מדגישה את החשיבות של מחקרי מאובנים בהבנת המורכבות של תולדות החיים על פני כדור הארץ. המחקר שנערך על ידי ד"ר לוסטרי ועמיתיו פתח אפיקים חדשים לחקר המגוון המוקדם והמסלולים האבולוציוניים של פרוקי-רגליים עתיקים, ומספק תמונה ברורה יותר של האופן בו המינים המודרניים התפתחו במשך מיליוני שנים.