במשך כמה שעות נאמו היום (ג') בוועידת האקלים בבאקו מנהיגים מרחבי העולם. המנהיגים הבולטים שטרחו להגיע לבירת אזרבייג'אן היו נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שארצו שואפת לארח את הוועידה בעוד שנתיים, וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמור להגיע לוועידה בתחילת השבוע הבא.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר למנהיגים שטרחו להגיע לבאקו כי יש "לשלם עכשיו" כדי למנוע אסונות הומניטריים כתוצאה מהשפעות האקלים. "אנחנו בספירה האחרונה לאחור להגבלת עליית הטמפרטורה הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. הזמן לא בצד שלנו", הוא אמר.
גוטרש מתח ביקורת על המדינות שעדיין משתמשים בנפט, גז או בדלקים מזהמים נוספים. "הגדלת ההשקעה בדלקים מאובנים היא אבסורד. מהפכת האנרגיה המתחדשת כבר כאן. שום קבוצה, שום עסק, ושום ממשלה לא יכולה לעצור את זה. אבל אתם יכולים וצריכים להבטיח שזה יהיה הוגן, ומהיר מספיק כדי להגביל את עליית הטמפרטורה הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס", הוא אמר. "אין זמן לבזבז על מימון אקלימי, העולם חייב לשלם, אחרת האנושות תשלם את המחיר".
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, תקף את אלו המבקרים את ארצו, המייצרת נפט. "כשקוראים לנו 'מדינת נפט' היום, זה לא הוגן, וזה רק מדגים את חוסר התרבות הפוליטית והידע. היום, החלק של אזרבייג'ן בייצור הנפט העולמי הוא 0.7%, ובייצור הגז העולמי 0.9%".
הוא תקף את הממשל האמריקני ואת התקשורת בארצות הברית: "אבל התקשורת של המדינה מספר אחת של הפקת נפט וגז בעולם, שמפיקה פי 30 פעמים יותר נפט מאזרבייג'ן, קוראת לנו 'מדינת נפט'. עדיף שהם יבחנו את עצמם. חלקה של אזרבייג'ן בזיהום הגזים העולמי הוא רק 0.1%. אני חייב להציג את המספרים האלה לקהל שלנו, כי מיד לאחר שאזרבייג'ן נבחרה כמארחת של COP29, הפכנו למטרה של קמפיין שקרי ומתואם על ארצנו".
ראש ממשלת ברבדוס, מיה מוטלי, המייצגת מדינה שנפגעת ממשבר האקלים, אמרה: "המציאות היא שהאירועים האקלימיים הקיצוניים שהעולם נתקל בהם מדי יום, מצביעים על כך שהאנושות וכוכב הלכת שלנו פונים במהרה לעבר קטסטרופה".
נשיא המלדיביים מוחמד מואיסו נאם גם הוא בוועידה: "המטרה החדשה למימון חייבת לשקף את היקף המשבר האקלימי האמיתי. הצורך הוא בטריליונים, לא במיליארדים. היא צריכה להתחשב בנסיבות המיוחדות של מדינות האיים הקטנים. כשאנחנו מביטים סביב לעולם, אנחנו רואים כספים זורמים בחופשיות כדי לנהל מלחמה, אך נבדקים בקפידה כשמדובר בהסתגלות למשבר אקלים. אנחנו צריכים לשנות את סדרי העדיפויות, לתקן את המערכת הפיננסית הבינלאומית. עלינו לבחור בדרך שתשנה חיים, לא את האקלים".
מי שאמור להעביר מימון למדינות החלשות, הן המדינות החזקות כמו ארצות הברית והאיחוד האירופי. נשיא מועצת האיחוד האירופי, שארל מישל, אמר שצריך לחתום הסכם שלום עם הטבע. "עקרון שיתוף הפעולה צריך לשלוט במימוש ההסכם הזה, אומץ במקום דחיינות, סולידריות במקום אנוכיות, שאיפה במקום כניעה. עלינו לפעול לפי אינסטינקט ההישרדות ולא לקבור את ראשנו בחול", הוא אמר. "אנחנו מקווים שיעמדו במילים בוועידה הזו. אתם יכולים לסמוך על האיחוד האירופי".
