רבות דובר ועוד ידובר על תושבות ותושבי הנגב המערבי, לפני, בזמן ולאחר השבת השחורה של 7 באוקטובר, ועל הצורך לבנות מחדש באזור חוסן חברתי ואישי. דובר וידובר גם על היישובים, על הבתים ועל התשתיות, שיש לשקם, אך בעיקר לבנות מחדש וטוב יותר (Build back better), ועל חוסן כלכלי המבוסס על חקלאות, תיירות, יזמות ועוד.
ואפילו על הזדמנויות לקדם באזור כלכלה דלת פחמן וכלכלה מעגלית ולהתמודד עם משברים גדולים שעוד לפנינו, כמו משבר האקלים. אולם, כמו בדרך כלל, גם הפעם, בדיונים, בפעילות בשטח ואפילו בהחלטת הממשלה בדבר שיקום והתחדשות חבל תקומה, לא חושבים ולא מדברים על השטחים הפתוחים ועל הטבע.
לשטחים הפתוחים יש תפקיד מרכזי באין ספור תהליכים טבעיים, המאפשרים את שירותי המערכות האקולוגיות, שבין היתר גם אנחנו צורכים, משירותי הפקת מזון, עבור בהאבקה, ועד לשירותי ניקוי אוויר ומים ומניעת סחף. יתרה מכך, הטבע, שמשתנה ללא הכר לנגד עינינו במהלך השנים בשל משבר האקלים, משבר הזיהום ומשבר מגוון המינים, הוא גם המקור לפתרונות רבים, לריפוי וליצירת חוסן סביבתי, למשל בקיבוע של גזי חממה על ידי צמחים, או ביצירת חוסן בריאותי בהקשר של מציאת תרופה למחלות.
המערכות האקולוגיות מספקות לאדם גם שירותים תרבותיים, של השראה, פנאי ויופי, ומחקרים רבים מצבעים על קשר הדוק וחיובי בין שהייה בטבע ובשטחים פתוחים או חיבור לטבע לבין בריאות גופנית ובמיוחד בריאות נפשית, שכל כך הכרחיים בימים אלו.
התאוששות וההתחדשות של הנגב המערבי מהאסון הגדול שנחת עלינו לא נגמרת רק בבניית בתים ותשתיות ובשירותי בריאות, חינוך ועוד, אלא גם בהתייחסות לשטחים טבעיים. שיקום וריפוי של השטחים הפתוחים, שחלקם נפגעו עכשיו בצורה משמעותית בשל הלחימה – אם בשל נפילה של חומרי נפץ ושפך של דלקים, חומרי גירוז וכדומה, ואם בגין פגיעה בשטח בשל תנועה של כלים כבדים, חייבים להיות חלק אינטגרלי מהתוכנית האזורית.
בד בבד, יש צורך לפעול במרץ לשיקום של מפגעי עבר, משפכים ומפסולת, ולשימור של שטחים טבעיים וערכיים, שמכסים אזורים נרחבים מהנגב המערבי.
לשימור של שטחים פתוחים יש לא מעט תועלות גם ביצירת חוסן כלכלי וחוסן חברתי. לדוגמה, שניים מהמנועים העיקריים של הנגב המערבי הם חקלאות ותיירות, כאשר השטחים הפתוחים הבתוליים, הנושקים לשטחים החקלאיים, משוחחים עמם ומטייבים אותם, והתיירות באזור מבוססת רובה ככולה על שטחים פתוחים, לרבות יערות או שבילי אופנים. גם חוסן חברתי, ובפרט בריאות הגוף והנפש, קשור בקשר עֲבוֹת בבריאות של הטבע, וכיום נהוג להתייחס לתפיסה מתקדמת שרואה את הבריאות בצורה הרבה יותר רחבה, ומבוססת על שילוב בין בריאות האדם, בריאות בעלי החיים ובריאות הסביבה, תחת המודל של "בריאות אחת" (One Health).
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןמדובר בקשר סבוך והדדי, כיוון ששינויי האקלים והפעילות של בני האדם, ובעיקר בתחומי העיור, החקלאות והתיעוש, גורמים לפגיעה משמעותית בסביבה הטבעית, במערכות אקולוגיות ובבתי גידול, ובכך משפיעים על הבריאות של בעלי החיים, בעוד שבעלי חיים, מבויתים או כאלה שחיים בטבע, יכולים להעביר לבני האדם מחלות, המכונות מחלות זאונוטיות, ומעבר זה מושפע משינויים בסביבה הטבעית ומשינויי האקלים.
על הקשר הזה בין בריאות האדם, בעלי החיים והסביבה נוכחנו בתקופת הקורונה, אך גם במלחמה בעזה הסתבר שחיילים נדבקו בזיהומים פטרייתיים וזיהומים חיידקיים עמידים, כתוצאה ממגע באדמה ובוץ נגועים.
לשטחים הפתוחים יש חשיבות מכרעת בחיינו, על אף שהתרחקנו ולא פעם אף התנתקנו מהטבע. רבים מאיתנו לא מכירים ולא מוקירים את החשיבות של הטבע והשטחים הפתוחים לחיי היומיום, בכלל ההיבטים. אבל התחדשות הנגב המערבי היא הזדמנות לבנות מודל לאומי ועולמי לשימור ולשילוב של שטחים פתוחים במרקם החיים האנושי, ולקדם בריאות אחת לכל.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי"ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
