בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
כשהמוח שלנו קולט מידע חדש הוא מחפש במאגרים שלו קשר לתוכן הלימוד החדש או לנושא הכללי אליו הוא שייך. אם הוא מוצא כזה, הקשר הנוירוני נוצר בקלות ומתקיימת למידה, ואם לא - המוח מתקשה להבין במה מדובר.
הדבר חשוב במיוחד אצל ילדים, שנמצאים בתהליכי למידה מתמידים שיסייעו להם בהמשך החיים. "לכן, חשוב עבור מי שמלמד חומר חדש לייצר אנלוגיות מתאימות לנושאים החדשים, על בסיס המצוי במאגר הידע והזיכרון של הלומדים ולהעמיק בהם", מסביר פרופ' יצחק פרידמן, ראש התוכנית לנוירופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה.
לפרידמן רקע רב שנים בחינוך ובפסיכולוגיה. הוא למד את חקר המוח בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ובעשור האחרון הוא עוסק במחקר ופיתוח של תחום הנוירופדגוגיה.
בשנים האחרונות הולך וגובר העניין במחקרי מוח בקרב הקהילה הפדגוגית בארץ ובעולם. במכללה האקדמית אחוה מתקיים מזה כשמונה שנים קורס ייחודי בנוירופדגוגיה במסגרת המרכז לנוירופדגוגיה שהוקם במכללה, בעקבות הצלחתו נבנתה תוכנית לימודים לתואר שני בתחום, ונפתחה להרשמה בימים אלה.
מה היא נוירופדגוגיה?
ההגדרה הבסיסית לנוירופדגוגיה היא שילוב ממצאי חקר המוח בחינוך. "נקודת המוצא היא, שהוראה ולמידה מייצרות שינוי במערך הקשרים במוח", מסביר פרופ' פרידמן את הרקע. "במשך שנים מערכת החינוך מתנהלת בארץ כמעט אותו הדבר. היא אמנם פתחה את עצמה לעולמות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אבל גם זו וגם הפסיכולוגיה הכללית לא השכילו לקדם באופן ניכר וליצור שינויים ניכרים בפדגוגיה ובדידקטיקה. בפסיכולוגיה מתייחסים אל האדם כאל קופסה שחורה שמתקיימים בה תהליכים של גירוי ותגובה. הנוירופדגוגיה יוצאת מנקודת מוצא שיש לנסות ולפתוח את אותה קופסה ולבדוק מהם התהליכים הנוירונים המתרחשים במוח בזמן שהתלמיד נחשף לגירוי. המחשבה היא שהמורים יהיו טובים יותר לכשיבינו את המתרחש במוחם של התלמידים בזמן הלימודים", אומר פרופ' פרידמן.
שיננתם את החומר? כן! זוכרים על מה הוא? לא...
כדי להמחיש את יישום התחום, פרופ' פרידמן בוחר דוגמה מעולם הלמידה: "אחת הסוגיות שאנשי החינוך מתלבטים בהן היא האם צריך לשנן דברים כדי ללמוד חומרים לימודיים טוב יותר. בפועל בכיתה, ברגע שנדמה שהתלמידים הבינו את חומר הלימוד, עוברת המורה לנושא הבא. כמה פעמים מתחוור אחר כך, שתלמידים רבים הבינו אמנם וידעו בזמן אמיתי את חומר הלימוד אך לא הפנימו או זכרו דבר בטווח הארוך?", הוא שואל רטורית.
כדי להבין את התהליך, מסביר פרופ' פרידמן את מה שמתרחש בפועל במוח: "צריך להכיר את הדינמיקה של תאי עצב (נוירונים). אלה יוצרים קשר האחד עם השני ופועלים בתהליך היקשרות ברור, שהתגלה כבר במאה הקודמת. בפועל, כששני תאים נקשרים זה עם זה שוב ושוב נוצר ביניהם קשר יעיל שאינו מתנתק. מצד שני, תאי עצב שלא מתרחש ביניהם קשר או מתרחש רק קשר ארעי, אינם פעילים בסופו של דבר, והם חדלים להתקיים.
"הקשרים בין תאי העצב הם אלו שיוצרים את הלמידה בפועל - למידה היא יצירת קשרים בין נוירונים, וכדי שהיא תיווצר יש צורך לבסס את הקשרים האלה בין התאים על ידי תהליך של חזרות, שוב ושוב. מכך, כשמלמדים חומר לימודי חדש, צריך לחזור על הדברים באופנים שונים ובמרווחי זמן משתנים כדי שהנוירונים יתחברו באופן קבוע, ובכך ללימוד תהיה השפעה משמעותית לאורך זמן".
פרופ' פרידמן מצביע על ממצא ביולוגי חשוב נוסף, המעקר את האפקטיביות של קורסים ולימודים מואצים. "אין טעם בימי לימוד מרוכזים, שבהם הלמידה מואצת, משום שלקשרים הללו, שיוצרים את הלמידה ומקיימים אותה, לוקח זמן להיווצר והחומר לא בהכרח ייקלט היטב ויישמר", הוא מסביר.
"לימודים ברגשות חיוביים הם מפתח להצלחה"
הנוירופדגוגיה מתייחסת גם לקשיים בלימודים ולקויות למידה וגם לקשיים רגשיים של התלמיד. "ממצאי חקר המוח מראים כי קיים קשר שאינו ניתן להפרדה בין רגש וקוגניציה", הוא אומר ומוסיף: "המערכת הרגשית במוח קשורה אל המערכת הקוגניטיבית ואין תהליך קוגניטיבי יכול להתקיים ללא שיוך רגשי.
"כשתלמידים שלי נחשפים למידע זה הלכה למעשה על דגמי מוח, הדבר תמיד מעורר תדהמה. המוטו בלימודים שלנו הוא: 'אני מרגיש ולכן אני לומד' ולכן לימודים ברגש חיובי הם המפתח להצלחה. החוויה הרגשית היא קריטית לתהליך הלימודי, שכן אלה הולכים יחד בקשר בלתי ניתק".
"המטרה היא לשפר את ההוראה בישראל באמצעות הנוירופדגוגיה"
התוכנית החדשה של המכללה האקדמית אחוה היא החלוצה בתחום בישראל, כשבעולם יש מספר קטן ביותר של תוכניות דומות, בעיקר באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית ובכמה אוניברסיטאות באירופה, שניתנות לתלמידים בתואר השלישי. "אוכלוסיית היעד בתוכנית שלנו היא מורים והמטרה היא לשפר את ההוראה בישראל באמצעות הנוירופדגוגיה", אומר פרופ' פרידמן, "התגובות עד כה לשיעורים הללו מדברות על שיפור יכולות ההוראה ובמקביל גם על שיפור היכולת של המורים כהורים להבין טוב יותר את ילדיהם שלהם".
על הסיכויים להרחיב את התחום במערכת החינוך הישראלי הוא מספר שכשהחל לגבש את לימודי הנוירופדגוגיה, לפני שנים, פגש באנשי משרד החינוך שמרביתם התלהבו. "הם ביקשו לדעת כיצד תשתנה ההוראה אם המערכת תהפוך לנוירופדגוגית. בשנים האחרונות משרד החינוך פועל בתוכניות שלו ואנחנו מבססים את התיאוריה שלנו ומכשירים עוד ועוד מורות ומורים. אני מקווה שכשיגיע הרגע, תהיה פתיחות של המערכת לשילוב התוכנית בתוכה בהיקף רחב ומערכתי".
בשיתוף המכללה האקדמית אחוה
