כל המומיות של הפרעונים שנמצאו במאה ה-20 ובמאה ה-19 נפתחו למחקר. כולן, פרט לאחת – הארכיאולוגים לא הצליחו לפתוח את המומיה של פרעה אמנחותפ הראשון. לא בגלל קללה אגדית, אלא כי היא נכרכה בצורה מושלמת – עם עיטורים יפהפיים של זרי פרחים, כשהפנים והצוואר מכוסים במסכה דמוית פנים מיוחדת עם אבנים צבעוניות.
אבל לראשונה, מדענים במצרים השתמשו במיפוי CT תלת-ממדי לסריקת המומיה, על מנת לחקור את חלקיה הפנימיים. הם דיווחו על הממצאים במאמר שהתפרסם הבוקר (יום ג') במגזין המדעי Frontiers in Medicine.
זו הפעם הראשונה אחרי 3,000 שנה שהמומיה של אמנחותפ נפתחה. הפעם הקודמת הייתה במאה ה-11 לפני הספירה, כ-400 שנה אחרי שהוא נחנט ונקבר. הירוגליפים תיארו כיצד במהלך השושלת ה-21 של מצרים, אנשי הדת שחזרו וקברו מחדש את המומיות המלכותיות משושלות עתיקות יותר, כדי לתקן את הנזקים שנגרמו על ידי שודדי קברים. אחת מאותן מומיות שנקברו שוב הייתה זו של אמנחותפ.
"העובדה שהמומיה של אמנחותפ מעולם לא נפתחה בעידן המודרני נתנה לנו הזדמנות ייחודית - לא רק לחקור איך הוא נחנט ונקבר במקור, אלא גם כיצד נהגו במומיה וקברו אותו בפעם השנייה, מאות שנים לאחר מכן, על ידי אנשי הדת הבכירים של אמון", אמרה מחברת המחקר, פרופ' סאהר סלים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת קהיר, רדיולוגית בפרויקט המומיות המצרי.
"בכך שפתחנו דיגיטלית את המומיה והסרנו וירטואלית את השכבות המכסות – המסכה, התחבושות, המומיה עצמה – יכולנו לחקור את פרעה הזה בפירוט חסר תקדים", הוסיפה. "ראינו שאמנחותפ הראשון היה בערך בן 35 כשהוא מת. הוא היה בערך 1.69 מ', עבר מילה והיו לו שיניים טובות. הוא עטה 30 קמעות לצד חגורה מוזהבת עם חרוז מזהב. מבחינה גופנית הוא דמה לאביו – סנטר צר, אף קטן וצר, שיער מקורזל ושיניים עליונות מעט בולטות".
פרופ' סלים ציינה כי "לא מצאנו שום פציעה או סימן למחלה שתסביר את מותו. כן זיהינו כמה סימנים להטלת מום אחרי המוות, כנראה אחרי שודדי עתיקות לאחר קבורתו הראשונה. הקרביים שלו הוצאו על ידי החונטים הראשונים, אבל לא מוחו והלב שלו".
המומיה של אמנחותפ התגלתה ב-1881, ביחד עם מומיות של פרעונים אחרים שנקברו מחדש, באתר הארכיאולוגי דייר אל בחרי בדרום מצרים. אמנחותפ, הפרעה השני בשושלת ה-18 של מצרים, שלט בין השנים 1525 ל-1504 לפני הספירה. אביו, יעחמס הראשון, גירש את החיקסוס ואיחד את מצרים - ויש המזהים אותו עם פרעה של יציאת מצרים.
אחרים סבורים שדווקא אמנחותפ היה זה שבזמנו בני ישראל יצאו ממצרים. בעבר הסברה הייתה שרעמסס השני הוא פרעה מההגדה, אבל תיאוריה זו כבר אינה מקובלת במחקר. בכל מקרה, שלטונו של אמנחותפ נחשב לסוג של תור זהב: מצרים שגשגה והממלכה הייתה בטוחה, ופרעה הורה על פרויקטי בנייה ענקיים והוביל מסעות צבאיים מוצלחים ללוב וצפון סודן. אחרי מותו, החלו לסגוד כאלים אליו ולאמו יעחמס נפרטרי, שהייתה גם אחותו של אביו.
סלים והחוקר המצרי המפורסם ד"ר זאהי חוואס, שהשתתף אף הוא בכתיבת המחקר, סברו בעבר כי היעד האמיתי של משחזרי המומיות מהמאה ה-11 לפני הספירה הייתה להשתמש בציוד שהיה אצל הפרעונים שנקברו אצל אלו שעתידים למות ולהיחנט. אבל במקרה הזה הם הפריכו את התיאוריה שהם עצמם העלו.
"אנחנו מראים שלפחות במקרה של אמנחותפ, אנשי הדת של השושלת ה-21 טיפלו באהבה בפציעות שגרמו שודדי הקברים. הם שחזרו את המומיה למצבה המקורי ושימרו במקומם את החגורה ואת התכשיטים המרהיבים", אמרה החוקרת.
מצעד המומיות בקהיר במרץ השנה
(צילום: רויטרס)
חוואס וסלים חקרו יותר מ-40 מומיות מלכותית בתקופת הממלכה החדשה מאז החל הפרויקט ב-2005. 22 מומיות, כולל זו של אמנחותפ הראשון, הועברו באפריל 2021 למוזיאון חדש בקהיר. הפנים עם המסכה של המומיה של אמנחותפ היו הסמל של "תהלוכת המומיות המלכותיות" המרהיבה שנערכה ב-3 במרץ השנה.
