מצב בעלי החיים בישראל אינו כמו שהיה צריך להיות במדינה מתוקנת. כך עולה מדוח מצב בעלי החיים לשנת 2023 המתפרסם הבוקר (יום ה') על ידי עמותת "תנו לחיות לחיות". "לצערנו, בשנה שחלפה מאז פרסום הדוח הקודם לא נעשו מספיק צעדים להגנה על בעלי חיים. תמונת המצב עגומה כמעט בכל תחום", ציינו כותבי הדוח בפתיחה. יתרה מזאת, הוסיפו הכותבים בדוח כי הם חוו קשיים בקבלת מידע מצד משרד החקלאות, שכן רוב הבקשות שהוגשו למשרד נענו באופן חלקי, או רק לאחר תביעות בבית משפט.
הדוח, שנכתב על ידי עו"ד ארז וול ועו"ד תמר מאיו מהמחלקה המשפטית של תנו לחיות לחיות, כולל סקירה של המידע המעודכן ביותר שהצליחו להשיג בעמותה ביחס למצבם של בעלי החיים אל מול הרשויות בישראל. המידע נאסף מהליכים, מפרסומים ומבקשות חופש מידע, וכן מדיונים ציבוריים ומהתכתבויות מרובות שנעשו בנושאים השונים. זו השנה השנייה שבה העמותה מפרסמת את הדוח השנתי, מתוך שאיפה לפרסם דוח עדכני בכל שנה.
יבוא כלבים וחתולים גזעיים
מדי שנה מיובאים לארץ מאות כלבים וחתולים. מדובר בכלבים וחתולים "גזעיים" הנמכרים באלפי שקלים, וגם ייבואם נמצא במגמת עלייה מתמדת. ייבוא בעלי חיים חייב ברישיון מטעם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. שנת 2021 התאפיינה בעלייה בייבוא של 2,170 כלבים לפחות (ביחס ל-1,032 בשנת 2019 ול-1,639 בשנת 2020). לפי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2022 ירד מספר הכלבים שיובאו ל-1,469.
בנוסף, יובאו ברישיון 166 חתולים (לעומת 133 חתולים בשנת, 2021 201 חתולים בשנת 2020 ו-126 חתולים בשנת 2019) וכן יובאו בשנת 2022 137 ארנבונים. נתונים על ייבוא של בעלי חיים נוספים לא נמסרו.
"בעוד שהכלביות הרשותיות ובתי המחסה ברחבי הארץ מלאים עד אפס מקום, ואלפי כלבים משוטטים נורים מדי שנה כמוצא הראשון לבעיית התרבות היתר של אוכלוסיית הכלבים בישראל, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מאפשרים את המשך קיומה של תעשיית הסחר בכלבים. השירותים הווטרינריים גם לא מפקחים על הנעשה בבתי הגידול של הכלבים: בשנת 2022 כולה לא בוצעה ולו ביקורת אחת בבית גידול לכלבים", נכתב בדוח.
בנוסף לכך, ממידע שקיבלו תנו לחיות לחיות ממאגר רישום הכלבים, ניתן לראות ביטוי לפופולריות של כלבים "גזעיים": מתוך 50,888 כלבים שנולדו ונרשמו בשנת 2022 ועד אמצע שנת 2023, פחות מ-25% נרשמו כ"מעורבים". יותר מ-10% (5,932 כלבים) הם מגזע שיצו, ואחריו מובילים הרועה הבלגי (מילנואה) עם 2,690 כלבים חדשים גזע שזוכה לפופולריות אך גם לכמות נטישות גבוהה ולאחוזי אימוץ נמוכים במיוחד בגלל אופיו הנמרץ. הפומרניאן עם 2,641, הפודל הננסי עם 2,456, המלטז עם 2,298 והפודל עם 1,500.
"תעשיית ההרבעה הביאה בשנים האחרונות להתפתחות תכונות גנטיות קיצוניות שפוגעות ברווחתם של הכלבים והחתולים ובבריאותם – קשיי נשימה, בעיות בעצמות ועוד. בעיות אלה נפוצות בגזעים הזוכים לפופולריות כמו השיצו, הפומרניאן, הפודל הננסי, הבולדוג הצרפתי פאג ועוד. לנוכח התפתחות המאפיינים הקיצוניים הללו, החלו מדיניות רבות לקבוע מגבלות מסוימות על הרבעת ומכירת חיות מחמד, הנפגעים פעמים רבות מעיוותים גנטיים הנוצרים כתוצאה מתהליך ההרבעה באופן הגורם להם קשיי נשימה, דלקות ותמותה מוקדמת", נכתב בדוח.
עוד נכתב במסמך כי למרות כל אלה, ולמרות שבידי משרד החקלאות הסמכויות להסדרת התחום, לא נקבעו בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות תנאים ומגבלות ממשיים על ייבוא והרבעה של כלבים.
(אי) ביצוע ביקורות בתעשיית המזון מהחי
החלטת ממשלה 833 משנת 2015 בעניין רווחת בעלי חיים הטילה על השירותים הווטרינריים כתיבת נהלים וצ'קליסטים ("רשימות תיוג") לביקורות בנושא צער בעלי חיים בכל תחומי האחריות של משרד החקלאות – ובין השאר גם על משקים חקלאיים המגדלים בעלי חיים.
מאז בקשת חופש המידע הראשונה שהגישה תנו לחיות לחיות בינואר 2019 (עבור שנת 2018), בבקשה לקבל את נתוני דוחות הביקורת במשקים החקלאיים, הוגשו על ידה מדי שנה בקשות לקבלת דוחות הביקורת. מתוך פניות אלו נאלצה לעתור כבר שלוש פעמים לבית המשפט על מנת שהמידע יימסר.
מהמענה שהתקבל לבסוף ביחס לשנת 2018 עלה שהטמעתן של רשימות התיוג ושל הביקורות במשקים הייתה חלקית ביותר – מלבד ביקורת אחת שנערכה על פי רשימת התיוג ברפת חלב, כל הדוחות שהתקבלו היו ביחס לביקורות בלולי הטלה ולולי גידול לבשר.
בשנת 2022 המשיכה מגמת הירידה בכמות הביקורות משנת 2021, מלבד במשקי העופות המתועשים. בחלק מהתחומים אף חלה ירידה לכמות ביקורות כמעט אפסית: ברפתות חלב, שאגף רווחת בעלי חיים העריך שקיימות הפרות חמורות בכ-20% מהן בוצעו בסה"כ ארבע ביקורות בכ-660 רפתות.
במפטמות (שבהן מפוטמים בעלי חיים שהגיעו במשלוחים) ובעדרים של בני צאן ובני בקר לא בוצעו ביקורות כלל. מדובר בירידה אפילו מהנתונים הנמוכים לשנת 2021 שבה בוצעו בסה"כ 11 ביקורות ברפתות, מפטמות ועדרים, שבתורה מהווה ירידה מ-25 ביקורות ב-2020. לפי המידע שהתקבל, באף אחת מהביקורות שנערכו ברפתות, מפטמות ועדרים החל מ-2020 לא נעשתה בדיקה של תיקון הליקויים, והם עדיין מופיעים בסטטוס "ממתין לאישור".
בלולי תרנגולות מטילות ועופות בתעשיית הבשר, בהן מתבצעות לרוב הביקורות על ידי אגף בריאות העוף בשירותים הווטרינריים, שם נרשמה דווקא עלייה: התבצעו בסה"כ 586 ביקורות (לעומת 226 ב-2021 ו-301 ב-2020).
פיקוח ב"מתקנים לא חקלאיים" שבהם מוחזקים בעלי חיים
משרד החקלאות אמון על אכיפת חוק צער בעלי חיים ותקנותיו, ובהן גם את התקנות הנוגעות ל"החזקה בלתי-חקלאית" של בעלי חיים – בבתים, בפינות חי, בגני חיות, בחנויות חיות ובבתי גידול. המשרד אמור לערוך ביקורות במטרה לפקח על תנאי ההחזקה במקומות אלה, אולם בפועל, כמות הביקורות איננה תואמת את כמות המתקנים. לפי ההערכות וההיכרות בשטח, בישראל קיימים לכל הפחות אלפי מתקנים המחזיקים בעלי חיים שלא לצרכים חקלאיים לרבות פינות חי, חנויות חיות, בתי גידול, גני חיות ועוד.
בשנת 2022 בוצעו 43 ביקורות במתקנים לא-חקלאיים המחזיקים בעלי חיים, ירידה ביחס ל-64 הביקורות שבוצעו בשנת 2021. לפי המידע שנמסר ביחס ל-2022, בכלל הביקורות נמצאו הפרות, ובאף אחד מהמתקנים לא בוצעה ביקורת חוזרת. מבחינת אכיפה, חמישה דוחות הועברו להמשך צעדי אכיפה; מתוכם, שניים נסגרו בשל "היעדר ראיות", אחד מטעמים של "חוסר עניין לציבור", בתיק אחד הוגש כתב אישום ובתיק אחד הוטל קנס.
דוגמה למקרה שלא טופל על ידי המשרד למרות התלונות עוסק בשוק בכפר קאסם, המתקיים מדי שבת. מדובר בשוק שאליו מגיעים עשרות סוחרים, ובהם סוחרים המציגים בדוכניהם בעלי חיים למכירה. בעלי החיים המובאים לשוק זה מוחזקים בו בתנאים קשים ובלתי חוקיים. תרנגולים, ארנבים, טווסים, נחשים ועוד מוחזקים בכלובים קטנים ובמשך שעות ארוכות.
"למרות פעילות ממושכת שלנו בזירה הציבורית והתקשורתית ובפרט מול משרד החקלאות, לא התבצעה כל אכיפה משמעותית למניעת העבירות בשוק, וההתעללות בשוק מתמשכת כמעט באין מפריע עד עצם היום הזה. תנאי ההחזקה המחפירים שנראו בשוק לפני כמעט 20 שנה נראים גם היום", כתבו תנו לחיות לחיות במסמך.
שימוש בבעלי חיים במערכת החינוך
בבתי ספר ובגנים פועלות מאות פינות חי מדווחות. רבות אחרות אינן מדווחות למשרד החינוך או לרשות המקומית כנדרש.
בתקנות ובהנחיות משרד החינוך, בבתי ספר וגנים רבים פועלים גם "חוגי חיות" – מפעילים חיצוניים המביאים בעלי חיים שונים, בהם חיות בר מוגנות, על מנת "ללמד" עליהם את הילדים והתלמידים.
חוזר המנכ"ל של משרד החינוך מתריע מפני ניוד של בעלי חיים למוסדות החינוך בשל הסבל הנגרם בגללו לבעלי החיים, ועל פניו אוסר אותו (למעט חריגים). החוזר מדגיש גם שפינות החי יכולות לפעול רק בהינתן טיפול מקצועי וראוי, אלא שבפועל רבות מהן פועלות ללא פיקוח. הפעילויות בפינות החי נעשות ללא תוכנית חינוכית סדורה ומאושרת.
ב-2021, המליצה הוועדה המייעצת לעניין בעלי חיים במשרד החקלאות, לעדכן את חוזר מנכ"ל משרד החינוך כך שיאסור על קיומם של חוגי חיות ויגביל את הקמתן של פינות חי חדשות, מתוך הכרה בסבל הנגרם לבעלי החיים ובמסר החינוכי הבעייתי. משרד החינוך הודיע כי הוא פועל בנושא ושואף להפסיק את ניודם של בעלי חיים למוסדות חינוך.
אלא, שפניית תנו לחיות לחיות למשרד החינוך בנושא משנת 2022 לעניין יישום המלצת הוועדה המייעצת ועמדת משרד החינוך עצמו שהוצגה שם, זכתה למענה יו"ר המזכירות הפדגוגית המבהיר כי אין בכוונת המשרד לשנות את מדיניותו בנושא, תוך התעלמות מהמלצות הוועדה ומהמחקר בנושא. לפי מענה יו"ר המזכירות הפדגוגית, בניגוד למחקר ולהמלצות גורמי המקצוע, "הטיפול בבעלי חיים מהווה חלק חשוב בטיפוח ערכים בקרב תלמידים: הוא מפתח חינוך לאהבה, נתינה, חמלה, אחריות ושמירה על הטבע. לצד זה הטיפול בבעלי חיים תורם להתפתחותם הרגשית של התלמידים".
אכיפה רופפת של חוק צער בעלי חיים
אכיפת חוק צער בעלי חיים בשטח מוטלת, בעיקרה, על משרד החקלאות. ביחס לפעולות האכיפה הכלליות: הכלי המרכזי העומד בידי המשרד לשם הרתעת עבריינים הוא הטלת קנסות מינהליים - קנסות שיכולים להינתן באופן מיידי ביחס לרשימה ארוכה של עבירות על התקנות.
מאז הקמת מוקד משרד החקלאות, מועברות אליו תלונות על צער בעלי חיים, והוא מנתב אותן. תלונות על בעלי חיים שלא בתעשייה החקלאית מופנות לרוב למוקד הרשות המקומית הרלוונטית או אל הווטרינר הרשותי, זאת למרות שלפחות מ-30 וטרינרים רשותיים ניתנה סמכות לאכוף את חוק צער בעלי חיים. פחות מ-20% מהתלונות מועברות ליחידת הפיצו"ח, יחידת החקירות המוסמכת של המשרד. במקרה של פתיחה בחקירה – החלטה על סגירת תיק או הגשת כתב אישום נעשית על ידי מחלקת התביעות. ברוב התיקים שמועברים ליחידת הפיצו"ח כלל לא נפתחת חקירה.
בשנת 2021 הוטלו 228 קנסות מנהליים על פי חוק צער בעלי חיים. אמנם מדובר בעלייה משמעותית משנת 2020 שבה הוטלו 117 קנסות בסך הכל, אך עדיין מדובר במספרים נמוכים, בפרט כשלוקחים בחשבון כי קנסות אמורים להיות מוטלים גם במסגרת ביקורות יזומות במתקנים המחזיקים בעלי חיים. רק עשרה כתבי אישום הוגשו.
למשטרת ישראל, מכוח סמכותה הכללית לאכוף את החוק, יש סמכויות לאכוף את חוק צער בעלי חיים וחוקים נוספים הנוגעים להגנת בעלי חיים. גם בעבודת המשטרה, מספר כתבי האישום שמוגש הוא מועט (שוטרים אינם מוסמכים להטיל קנסות מנהליים לפי חוק צער בעלי חיים), אך ניתן לראות שאחוז התיקים שבהם נפתחת חקירה גבוה בהרבה.
נושאים נוספים שאליהם מתייחס הדוח: ניסויים בבעלי חיים, ירי בכלבים, סחר בחיות בר, ציד חיות בר והדברה ועוד.
תגובת ממשרד החקלאות: "משרד החקלאות דוחה מכול וכול את ההאשמות המוזכרות בדו"ח שהובא בפנייתך. מפאת קוצר הזמן שניתן על מנת להשיב, לא נוכל להשיב באופן פרטני על כל סעיף. אולם, מקריאה ראשונית של הדו"ח, צר לנו כי עמותה הפועלת למען בעלי חיים פועלת במטרה לשרת את האינטרסים הפרטיים שלה, ולטובת זה מתבססת על שקרים וחצאי אמיתות רבים המועלים במסמך שלפנינו. משרד החקלאות ימשיך לפעול למען שמירה על בריאות בעלי החיים ורווחתם".
תגובת משרד החינוך: "במסגרת שיתוף הפעולה הפורה עם משרד החקלאות- השירותים הוטרינריים, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה- אגף הגנה על בעלי חיים בוצעו בשנתיים האחרונות השתלמויות להכשרת אחראי פינות חי, בהן הוצגו גם מענים לפעילות החינוכית והלימודית. מעבר לפיתוח המקצועי, פינות החי בבתי הספר פועלות תוך הקצאת הדרכה עבור מורים שאחראים על פינות החי. חוזר המנכ"ל 'בעלי חיים במוסד החינוכי' מציב התניות ברורות להקמת פינות חי ולניוד בעלי חיים. במהלך השנה האחרונה בוצעו עשרות ביקורי הדרכה בפינות חי בבתי הספר ובכל מקרה בו היה צורך בהתערבות פיקוחית הדברים טופלו. בנוסף בשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך קיימים 15 מדריכים המלווים בתי ספר וגנ"י בהדרכה שנתית (כ- 100 מסגרות בשנה). המסגרות החינוכיות מקבלות ליווי והדרכה באמצעות תכניות רגשיות וחברתיות המעודדות את התלמידים לגלות רגישות, אמפתיה, חמלה ומעורבות כלפי בעלי חיים ובכך לצמצם את הפגיעה בהם".
"בנוסף להדרכה במוסדות החינוך המדריכים מפתחים חומרים מותאמים לצוותים החינוכיים וכן לתלמידים בכל שלבי הגיל המועברים במסגרת תכנית הכ"וחות שבדרך-תכנית כישוריי חיים. כל החומרים מונגשים באתר המשרד וזמינים לצוותים החינוכיים. חשוב לציין את המהלכים הראקטיביים בעקבות פגיעה בבעלי חיים. במקרים בהם מובאת לידיעתנו פגיעה בבעלי חיים ע"י תלמידים בשעות ביה"ס או מחוצה לו, המקרה מטופל עפ"י חוזר מנכ"ל אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון, מאי 2023".
