למרות שבשנים האחרונות המציאות בסוריה מדממת בגלל המלחמה, מדובר במדינה שבתחומיה ישנם אתרים היסטוריים רבי ערך. חלקם אמנם נפגעו כתוצאה ממלחמת האזרחים העקובה מדם, לרבות העיר תדמור - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו - אך מסתבר כי עדיין נותרו אוצרות מן העבר הרחוק בשטח המדינה שנחשבת לבעלת האתרים הארכיאולוגיים מהעתיקים בעולם.
3 צפייה בגלריה
כתב האלפבית על גליל החרס שהתגלה בחפירות בתל אום-אל מרה שבסוריה
(צילום: Glenn Schwartz, Johns Hopkins University)
בחפירות שנערכו במדינה התגלו גלילי חרס, שעליהם חרוט הכתב האלפביתי העתיק ביותר בהיסטוריה האנושית. באמצעות טכניקת תיארוך רדיומטרי שמבוססת על תכונותיו של פחמן רדיואקטיבי (פחמן-14, איזוטופ רדיואקטיבי נדיר של היסוד הכימי פחמן), גילו החוקרים כי מדובר בממצא שמתוארך לסביבות שנת 2400 לפנה"ס, עתיק בכ-500 שנים מעדויות קודמות לכתב אלפביתי.
התגלית הנדירה ויוצאת הדופן, מרחיבה את הידע הארכיאולוגי על הכתב האלפביתי, כיצד הוא הועבר בין חברות שונות ומה המשמעות של כל זה בנוגע לתרבויות עירוניות מוקדמות. "האלפבית חולל מהפכה בכתיבה בכך שהנגיש אותה לאנשים מעבר לבני המלוכה ולאליטה החברתית. כתיבה אלפביתית שינתה את הדרך שבה אנשים חיו, איך הם חשבו וכיצד תקשרו זה עם זה", הסביר הארכיאולוג ד"ר גלן שוורץ, מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שהוביל את צוות המחקר. "התגלית החדשה הזו מראה שאנשים התנסו בטכנולוגיות תקשורת חדשות הרבה יותר מוקדם ובמיקום שונה ממה שדמיינו קודם לכן".
3 צפייה בגלריה
כתב האלפבית על גליל החרס שהתגלה בחפירות בתל אום-אל מרה שבסוריה
(צילום: Glenn Schwartz, Johns Hopkins University)
ד"ר שוורץ חוקר כיצד התפתחו אזורים עירוניים מוקדמים ברחבי סוריה וכיצד צצו ערים קטנות יותר באזור. יחד עם עמיתים מאוניברסיטת אמסטרדם, הוא ניהל חפירה ארכיאולוגית בת 16 שנים בתל אום-אל מרה (Umm-el Marra), אחד מהמרכזים העירוניים הבינוניים הראשונים שצצו במערב סוריה.
באום-אל מרה, חשפו הארכיאולוגים קברים המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה. אחד הקברים השמורים ביותר הכיל שישה שלדים, תכשיטי זהב וכסף, כלי בישול, חוד חנית וכלי חרס שלמים. ליד כלי החרס מצאו החוקרים ארבעה גלילי חרס, ועליהם מה שנראה ככתובת אלפביתית.
"הגלילים היו מחוררים, אז אני מדמיינת שהיה חוט שקשר אותם לחפץ אחר כדי שישמשו כמעין תווית. ייתכן כי הכיתוב על הגלילים העתיקים מפרט את התוכן של כלי מסוים, מאיפה הכלי הגיע, או למי הוא שייך", מסביר ד"ר שוורץ, שמדגיש בדבריו כי ללא היכולת לתרגם את הכיתוב על הגלילים, ניתן רק לשער את פירושו.
"בעבר, חוקרים חשבו שהאלפבית הומצא במצרים או בסביבתה, מתישהו לאחר 1900 לפנה"ס", הוסיף ד"ר שוורץ. "אבל הממצאים שגילינו בחפירה רבת השנים היו עתיקים יותר ומאזור אחר במפה, מה שמרמז שלאלפבית עשוי להיות סיפור מקור שונה לחלוטין ממה שחשבנו".
