מסימולציות שנערכו לפני כחמש שנים ב-MIT עולה כי באזור המפרץ הפרסי תגיע הטמפרטורה בסוף המאה בחודשי הקיץ ל-74 עד 77 מעלות. באיחוד האמירויות, שנמצאת בדרך לכינון יחסים עם ישראל, מבינים היטב כי משבר האקלים עשוי לפגוע בהם בצורה קשה מאוד אם לא יפעלו באופן מיידי.
בדומה למשרד להגנת הסביבה בישראל, גם באיחוד פועלים בנושא. אלא ששם פועל המשרד לשינוי אקלים וסביבה של איחוד האמירויות (MOCCAE). השם של המשרד עבר כמה גלגולים, אך העובדה ששינוי האקלים זוכה למשרד משלו מעידה על החשיבות של הנושא במדינה המדברית. המשרד אחראי גם על חקלאות, חיות בר, שמורות טבע, פיתוח מעבדות מחקר, ניטור שינוי האקלים ועוד.
בראש המשרד עומד הוד רוממותו ד"ר עבדאללה בלחייף א-נועיימי, שמונה לתפקיד בחודש שעבר. הוא כיהן בעבר כשר לפיתוח תשתיות. לד"ר אל-נווימי דוקטורט בהנדסה אזרחית ותואר ראשון בהנדסת מכונות. למשרד עמוד טוויטר פעיל עם מעל 33 אלף עוקבים. המשרד עוקב אחר 275 צייצנים, בהם חשבונות רשמיים של האו"ם, ארגון הבריאות העולמי, נשיונל ג'יאוגרפיק, משפחת המלוכה, שרים ושרות מהאמירויות וגם אחר צייצנים כמו ביל גייטס והשחקן פורסט וויטאקר.
"עד 2050, אם ניכשל לפעול בנושא שינוי האקלים, רוב תופעות מזג האוויר הקיצוניות שראינו בשנים האחרונות יהפכו למראה נפוץ. שינוי האקלים הגלובלי כבר בנמצא והשפיע על הסביבה והאקלים, אבל התגובה שלנו לא קבועה מראש. אנחנו יכולים לעשות וחייבים לפעול עכשיו", נכתב בעמוד הטוויטר הרשמי של המשרד, עדות לחשיבות שהם רואים את הנושא. באיחוד מתקדמים מאוד בכל הקשור להסכמים בינלאומיים שעליהם היא חתומה, כולל הסכם האקלים בפריז.
4 צפייה בגלריה
"עד 2050, אם ניכשל לפעול בנושא שינוי האקלים, רוב תופעות מזג האוויר הקיצוניות שראינו בשנים האחרונות יהפכו למראה נפוץ"
(צילום: מתוך דף הטוויטר של המשרד)
סוגיית האנרגיה היא נושא בוער, שכן באמירויות יש שימוש באנרגיה מזהמת, ומדינות האיחוד מנסות להיגמל מהשימוש בנפט. מרבית זיהום האוויר מקורו במגזר האנרגיה ובתחבורה, כאשר מגזר האנרגיה אחראי על פליטת 134,640 טון תחמוצות חנקן (NOx) ו-406,220 טון גופרית דו-חמצנית (SO2). התחבורה אחראית על 760,343 טון פחמן חד חמצני (CO) לשנה. אלה נתונים הנכונים לשנת 2015, ובהתחשב בהתפתחות המואצות של האמירויות, הנתונים של 2020 גבוהים הרבה יותר.
בדו"ח העוסק בכמות הפליטות באמירויות מ-2019, ציינו כי כ-290 מקרי מוות ו-89,000 ביקורים בבתי החולים העשויים להיות קשורים לזיהום אוויר. אין זה מפתיע שבאיחוד מחפשים אחר חלופות אנרגיה נקיות יותר. לפני כמה שבועות הודיעו באמירויות על השקת הכור הגרעיני הראשון למטרת שלום בעולם הערבי. "ההשקה מחזקת את המעמד החלוצי של מדינות האיחוד בפיתוח פתרונות אנרגיה נקייה. אנו מברכים את ההנהגה החכמה שלנו, הממשלה והאזרחים על ההישג האדיר הזה, שיוביל את המעבר לכלכלה ירוקה ויתרום להשיג את אסטרטגיית האנרגיה 2050".
צפו: תחנת כוח גרעינית חדשה הוקמה באיחוד האמירויות
באיחוד מבקשים להשיג גיוון במקורות האנרגיה, בהם 44% אנרגיה מתחדשת, 38% גז, 12% "פחם נקי" ו-6% אנרגיה גרעינית. אלא שלמרות ההצהרות והשם מלא הכוונות של המשרד, באיחוד עדיין לא עושים מספיק. לפי Climate Action Tracker, ארגון מחקר עצמאי הממומן בין היתר על ידי המשרד להגנת הסביבה הגרמני, הפעולות של האמירויות כמעט שלא מספיקות בכלל על מנת להוריד את כמות הפליטות שלהם כפי שהתחייבו.
אבל כיצד באמת מתייחסים באיחוד לסוגיית שינוי האקלים, ללא ספק אחד האתגרים החשובים ביותר שידעה האנושות? התקשורת יכולה להראות לנו כיצד הציבור תופס את המצב. במחקר של בית הספר לתקשורת באוניברסיטה האמריקנית בדובאי ביקשו לבחון את הסיקור התקשורתי שהנושא מקבל. למרות שבעולם הערבי משבר האקלים לא מקבל קדימות, מהמחקר עולה כי בתקשורת בשפה האנגלית הכיסוי של שינוי האקלים הוא מגוון וקיים, ואין בו נקודת מבט סקפטית.
השיח בכמחצית מהאייטמים דן בסיכונים של המשבר ופתרונות פוטנציאליים. הסיפורים העולים בתקשורת נוטים להתמקד בסוגיית האנרגיה, ולציין כי יש רצון לגוון את מקורותיה, שימור וסיפורים הקשורים למזג אוויר. כמחצית מפנים אצבע מאשימה להתנהלות בני האדם. גם תחום המים הוא סוגיה חשובה. נכון ל-2015 באמירויות מסתמכים על מי ים כמקור עיקרי למי שתייה (כ-98%). ישנם כ-33 מתקני התפלה גדולים באזור. הביקוש למים גבוה לאור הגידול באוכלוסייה ורמת החיים הגבוהה. הביקוש הוערך אז בכ-4.2 מיליארד מטר מעוקב בשנה. מאז 2015 הצריכה בוודאי קפצה.
כאמור, המשרד אחראי בין היתר גם על שמירה על חיות הבר והטבע. בחודש יולי האחרון חתם המשרד על מסמך הבנות עם הקרן לשימור החוברה (IFHC) להגדיל את המאמצים להציל את החיה מהכחדה. מאמצי השימור אינטנסיביים, והם אף פתחו בפרויקט רבייה בשבי. מאז שהפרויקט החל הצליחו להרבות 480,000 ציפורים ושיחררו מעל 285,000 לטבע. אלא שמאמצי שימור הטבע שלהם גם נתקלים במחסומים תרבותיים. כך, לדוגמה, המשרד מעניק היתרי דיג ובין המינים הניצודים נמצאים גם כרישים.
ללא ספק באיחוד פועלים לקידום שיתופי פעולה אזוריים בכל הקשור לשינוי אקלים, אנרגיה, חיות הבר ושמירה על הטבע, ויש להם גם משאבים רבים למחקר ופיתוח טכנולוגיות. תחום שהמשרד להגנת הסביבה בישראל רואה בו חשיבות גדולה. אלא שלמרות הצהרת הכוונות באיחוד עדיין רחוקים מאוד מהשגת היעדים שעליהם הצהירו בנושא האקלים.
