ניסוי הירח מתקרב
הצעד הראשון של ארצות הברית לקראת חזרת בני אדם אל הירח עשוי לקרות כבר בעוד חודש וחצי, בניסוי ראשון של טיל השיגור הענקי, SLS, וטיסת בכורה של חללית אוריון אל הירח, לפי שעה מאוישת רק בבובות אסטרונאוטים. לאחר שבחודש יוני השלימה סוכנות החלל האמריקנית "חזרה רטובה", שבה בוצעו כל שלבי הספירה לאחור לקראת שיגור, כולל תדלוק הטיל, ניתחו המהנדסים את תוצאות הניסוי, שהופסק זמן קצר לפני סיומו עקב תקלה, והחליטו שאפשר להתקדם לשיגור עצמו. השבוע פרסמה סוכנות החלל רשימת תאריכים אפשריים לשיגור, הראשונים שבהם: 29 באוגוסט, 2 בספטמבר ו-5 בספטמבר. התאריך הסופי ייקבע לפי התקדמות התיקונים בטיל השיגור.
6 צפייה בגלריה
ניפגש בקרוב? טיל SLS עם חללית אוריון על כן השיגור ביוני 2022, עם הירח ברקע
(צילום: נאס"א)
בניסוי עצמו אמור הטיל לשגר את חללית אוריון אל הירח. היא תיכנס למסלול סביב הירח, ולאחר כמה וכמה הקפות תפעיל את המנועים כדי להתנתק מהירח ולשוב לכדור הארץ. המשימה כולה אמורה לארוך יותר משלושה שבועות, ולסלול את הדרך לטיסות מאוישות של אוריון, ובהמשך גם להנחתת בני אדם על הירח.
משגר SLS הענק יוצא לניסוי בחודש מרץ
(צילום: נאס"א)
הקרח על הירח יחכה
מי שלא טס בינתיים לירח הוא רכב השטח האוטונומי Viper, שמתוכנן לחפש מרבצי קרח מתחת לפני השטח, בעיקר במכתשים הסמוכים לקוטב הדרומי של הירח. הרכב היה אמור לנחות על הירח בנובמבר 2023, אך נאס"א הודיעה לחברה המפתחת את הרכב, Astrobotics, כי היא מבקשת לדחות בשנה את המשימה כדי לבחון עוד את רכב הנחיתה שאמור להציב את Viper על פני הירח, ולמזער את הסיכון לתקלה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הדמוקרטיה של הציפורים
חקלאות של מכרסמים? תלוי את מי שואלים
הפיזיקאי שהבין את האור
סוכנות החלל העבירה לחברה עוד כ-68 מיליון דולר למימון הבדיקות הנוספות, מה שהקפיץ את העלות הכוללת של המשימה ל-320 מיליון דולר. החברה זכתה במימון במסגרת תוכנית CLPS של נאס"א, שבמסגרתה מממנת הסוכנות משימות פרטיות לירח, שאמורות לסייע לתוכנית ארטמיס – בעיקר בשלבים מאוחרים יותר של הקמת מאחז קבע על הירח.
6 צפייה בגלריה
עוד שנה של בדיקות. רכב השטח Viper המיועד לחפש מים קפואים באדמת הירח
(הדמיה: NASA Ames/Daniel Rutter)
מראה שרוטה
עוד לפני שפורסמו התמונות הראשונות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב, דיווחנו על פגיעת מיקרו-מטאוריד במראה הראשית שלו, המטרידה את החוקרים. כעת מתברר שהפגיעה עלולה להיות משמעותית ממה שחשבו תחילה. בדו"ח מפורט של ביצועי הטלסקופ שפירסמו מאות חוקרים בנאס"א ובסוכנויות החלל של אירופה ושל קנדה, השותפות לפרויקט, מדווחים החוקרים כי בחצי השנה הראשונה של פעילותו נפגעה המראה משישה מיקרו-מטאורידים, קצב של פגיעה אחת בחודש, והנזקים היו דומים למה שנחזה לפני המשימה.
ואולם, הפגיעה של חודש מאי בלוח C3 של המראה הייתה גדולה מהצפוי. "עדיין לא ברור אם הפגיעה הזו הייתה אירוע נדיר (כלומר פגיעה של מיקרו-מטאוריד באנרגיה גבוהה, שסטטיסטית עלולה להתרחש רק פעם בכמה שנים, אבל לרוע המזל פגעה בטלסקופ ממש בתחילת הפעלתו) או שהטלסקופ פגיע יותר לנזק של מיקרו-מטאורידים ממה שצפו ההדמיות לפני השיגור", כתבו החוקרים בדו"ח.
6 צפייה בגלריה
החזר אורכי גל מסוימים של המראה הראשית לפני השיגור (משמאל) ואחרי הפגיעה. הנזק ניכר בנקודה הלבנה בצד ימין למטה
(צילומים: NASA/STScI)
בינתיים, הנזקים אינם משפיעים על התפקוד המדעי של הטלסקופ, ואפשר לפצות עליהם באמצעות כיוונון המראה באופן מעט שונה. עם זאת, החוקרים חוששים שהצטברות של נזקים כאלה בקצב גבוה מהצפוי עלולה לשבש את התוכנית להמשיך ולהפעיל את הטלסקופ כעשור ואף יותר.
חוזה שיגור כבד
בעוד טלסקופ ג'יימס ווב מתמודד עם הצרות שלו, סוכנות החלל של ארצות הברית עשתה השבוע צעד משמעותי לקידום טלסקופ החלל הגדול הבא, וחתמה על חוזה לשיגור טלסקופ החלל רומן (Roman) על גבי טיל פלקון הבי של חברת ספייס-אקס (SpaceX) בעוד כארבע שנים. הטלסקופ קרוי על שם האסטרונומית ננסי גרייס רומן (2018-1925), שהייתה בין השאר אחת המפתחות של טלסקופ החלל האבל. זהו טלסקופ בעל שדה רחב המיועד לסקר שמיים בתת-אדום. בין משימותיו המדעיות: איתור אלפי כוכבי לכת במערכות שמש רחוקות, וחקר אנרגיה אפלה וחומר אפל. בנאס"א מתכננים לשגר את הטלסקופ באוקטובר 2026, ולהציבו, כמו את ג'יימס ווב, סביב נקודת L2, אחת הנקודות שבהן יש איזון בין כבידת הארץ והשמש.
לפי הודעת נאס"א, סוכנות החלל תשלם 255 מיליון דולר על השיגור, מחיר גבוה במידה ניכרת מאשר בהסכמים אחרים של נאס"א לשיגור בטיל פלקון הבי. למשל שיגור החללית Europa Clipper לחקר אירופה, אחד הירחים הגדולים של צדק, שמתוכנן ל-2024 ובמחיר של 178 מיליון דולר, ושיגור לוויין מזג אוויר גדול המתוכנן גם הוא לאותה שנה תמורת 150 מיליון דולר.
אחת הסיבות למחיר הגבוה היא כנראה היעדר תחרות: אף חברה אחרת מהמעטות שיש להן טילי שיגור מתאימים לשיגור טלסקופ במשקל של יותר מארבע טונות לא ניגשה למכרז. גם במחיר של רבע מיליארד דולר, השיגור הוא עדיין מרכיב קטן יחסית בעלות הכוללת של טלסקופ החלל החדש. לאחר דחיות ועיכובים, בין השאר עקב מגפת הקורונה, האמיר מחיר המשימה המתכונן ליותר מ-4.3 מיליארד דולר, כולל עלויות התכנון והפיתוח משנת 2016 עד השיגור המתוכנן. אם לשפוט מהניסיון בפרויקטים גדולים קודמים, גם זה לא יהיה המחיר הסופי.
חוטים על מאדים
ניתוחי תמונות שצילם רכב המאדים "פרסבירנס" העלו כי הרכב נתקל לפני כמה ימים בעצם זעיר שנראה כמו פקעת חוטים. הפקעת הקטנטנה התגלתה בצילום של אחת ממצלמות הבטיחות של הגלגלים, שנועדו לוודא כי הרכב אינו מתנגש בעצמים נסתרים, ולאכזבתם של שוחרי החייזרים, בנאס"א מעריכים כי זו אכן פיסת מיתר מהמצנח שהנחית את רכב השטח לפני כשנה וחצי. נראה שפקעת המיתר פשוט נישאה ברוח ונעצרה ליד הרכב שעמד לצורך קידוח בסלע. את הסברה הזו מחזקת העובדה שכעבור כמה ימים היא נעלמה מהמקום.
יד שנייה מאסטרונאוט
ולסיום, השבוע מלאו 53 שנים לנחיתה המאוישת הראשונה על הירח, במשימת אפולו 11. באז אולדרין, היחיד מצוות המשימה שעדיין חי, ימכור בשבוע הבא פריטים רבים מהמשימה וממשימות חלל נוספות במכירה פומבית המעוררת עניין רב. אחד הפריטים הנחשקים במכירה הוא מעיל המשימה שלבש אולדרין במהלך הטיסה לירח, כשהאסטרונאוטים לא נדרשו להיות בחליפות חלל. בבית המכירות סות'ביס מעריכים כי המעיל יימכר לפחות בשני מיליון דולר. צמד פריטים מעניין אחר כולל את אחד המתגים ברכב הנחיתה על הירח שאולדרין שבר בטעות, ואת העט שבעזרתו החליף את המתג השבור – אלתור שאפשר את ההמראה של ה"עיט" מפני הירח. גם צמד הפריטים הזה צפוי להימכר לפחות במיליון דולר. לצד אלה מוצעים למכירה עוד עשרות פריטים: תוכניות טיסה מהשלבים השונים של אפולו 11, רשימות מטלות (צ'קליסט), מפות של הירח, דגלונים, סמלים ואפילו אוזנייה ששימשה את אולדרין – רובם צפויים להימכר בטווח שבין כמה אלפי דולרים לכמה עשרות אלפים.
"אחרי מחשבה מעמיקה אני מרגיש שהגיע הזמן לחלוק את הפריטים האלה עם העולם, שבעבורו מסמלים רגע היסטורי אך מבחינתי אלו מזכרות אישיות מחיים שהוקדשו למדע ולמחקר", אמר האסטרונאוט לשעבר, בן 92. "אני מקווה שהאוסף הזה יספק קצת תובנות על איך זה היה להיות באז אולדרין".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
