למרות שעדיין מדובר בראיות נסיבתית בלבד, הכריזה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל כי המכלית Emerald אחראית לאסון האקולוגי הכבד ביותר שידעה ישראל יצאה מאיראן על מנת לספק נפט לסוריה - למרות הסנקציות המוטלות עליה. במערכת הביטחון לא שותפו בחקירה ולא הכירו את הטענה שהציגה השרה להגנת הסביבה בדבר פיגוע סביבתי מצד איראן.
חשיפת זהות הספינה שגרמה לזיהום הזפת
רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, אמר כי המטרה של המכלית הייתה להבריח נפט בצורה בלתי חוקית מאיראן לסוריה. "אנחנו לא יכולים להוכיח זאת, אבל מבחינתנו זה מאוד ברור", הוא אמר. "להוציא נפט גולמי באונייה בת 19 שנה. אנחנו לא רואים שום אפשרות אחרת". כיוון שהמכלית, שיכולה לשאת 112 אלף טונות של נפט גולמי, ישנה - היא אינה יכול להיכנס לנמלים באירופה ובארצות הברית.
ראייה נסיבתית נוספת, שקושרת את הספינה שיצאה מאיראן לזיהום, היא העובדה שכלי השיט לא היה באגן המזרחי של הים התיכון בשמונה השנים האחרונות. עמיר: "ימים ספורים לפני שהפליגה אלינו עם המטען החשוד עם דגל פנמה - היא החליפה דגל. קודם לכן היא הייתה עם דגל מלטה. היא מחליפה את הדגל להסוות את צעדיה. ייתכן שהחליפה חברה. אבל אין ספק שהחברה בבעלות לובית. מבחינתנו המסקנות הן נסיבתיות וחזקות מאוד".
סוכנות הידיעות AP דיווחה כי הספינה, שלפי המשרד להגנת הסביבה הייתה בבעלות לובית, שינתה בעלים בחודש דצמבר. ככל הנראה היא רשומה באיי מרשל.
נתיב ההברחות
תת אלוף במיל' יורם לונגו, שבתפקידו האחרון שירת כראש מספן מודיעין, הסביר כי "כל סחורה של דלק לסוריה היא בעייתית. בטח מאיראן. מפני ששתי המדינות, אני סבור, נמצאות תחת סנקציות. האונייה הזו לא הפעילה את מערכת הזיהוי שלה וכל התנועה שלה מבוצעת שלא תחת החוק הבינלאומי והנחיות התנועה בים. בים יש חוקי תנועה כמו ביבשה".
לדבריו, חלק מההנחיות הן להפעיל מערכות זיהוי לטובת הבטיחות. "כלי שיט כזה, בשביל שלא יראו ויזהו אותו, לא מפעיל את המערכות האלה", הוא אמר. "התהליך הזה מיועד להביא נפט לסוריה מפני שמדינות אחרות לא מוכרות לה נפט. יש מעין ברית מצורעים בין איראן לבין סוריה. ניתן להיזכר באותן מכליות איראניות שהפליגו לכיוון ונצואלה לפני כמה חודשים. היה חשש של האיראנים שהאמריקנים ישתלטו על הספינות האלה. זה חלק מהפעילות האיראנית לייצא נפט, לקבל עליו כסף למרות החרמות השונות שיש עליהן מטעם האמריקנים, והחשש של מדינות להתמודד עם הסנקציות האמריקניות אם ישתפו איתם פעולה".
גמליאל אמרה בדבריה כי "איראן מפעילה טרור לא רק על ידי ניסיון התחמשות בנשק גרעיני או על ידי ניסיון התבססות בגבולותינו. איראן מפעילה טרור גם על ידי פגיעה בסביבה". אך בכירים במשרדה סייגו את הדברים. גורמים ביטחוניים אמרו כי לא ידוע להם שאיראן עומדת מאחורי האירוע, ושמדובר בפיגוע אקולוגי.
החומר: נפט גולמי
אחת מפריצות הדרך בחקירה הייתה הקביעה כי החומר המזהם הוא נפט גולמי, דבר שסייע לצמצם את רשימת הספינות החשודות מ-35 לארבע בלבד. כיוון שהספינה שיצאה מאיראן ישנה, היא כיבתה את המכשירים שלה בזמן שעברה במים הכלכליים של ישראל וגם סיפקה נפט לסוריה, באופן בלתי חוקי, התגבר החשד כי מדובר בגורם המזהם.
כמו כן, בימים האחרונים התגלו שני כתמי נפט נוספים באזור שבו שהתה המכלית, בין קפריסין לסוריה. לאחר שהעבירה את הנפט לסורים, היא שוב עברה במים הכלכליים של ישראל וחזרה לאיראן – שם היא נמצאת כיום.
כתם הנפט נוצר בתחילת פברואר
במשרד להגנת הסביבה העריכו בתחילה כי הזיהום נוצר ב-11 בפברואר, כמה ימים לפני שהזפת הגיעה לחופי ישראל. אך עתה הסברה היא שהנפט נשפך לים התיכון בין 1 ל-2 בפברואר, במרחק של כ-130 ק"מ מחופי ישראל.
השרה גמליאל אמרה כי "בלוויינים האירופיים נמצא תיעוד בדיעבד של כתם ב-5 בפברואר, שיכול להיות משויך למכלית הנדונה, במרחק של עשרות קילומטרים מחופינו. כתם זה עשוי להיות גלגול מוקדם של הכתם שהתגלה ב-11 בחודש כ-50 ק"מ מול חופי ישראל, ושלפי המודלים ממיקום זה נחתו גושי הזפת בחופי ישראל".
בחקירה השתתפו גם רמי פלג, ניר לוינסקי החוקר הראשי, עו"ד יוני שמיר מהמשטרה הירוקה, מעיין חיים ויואב רטנר.
הספינה ששינתה את השם
מהפרטים המופיעים ברשת על המכלית אמרלד עולה כי אורכה של המכלית הענקית הוא 250 מטרים, רוחבה 44 מטרים והמשקל המרבי שהיא יכולה לשאת הוא 112,679 טונות. במצגת של המשרד להגנת הסביבה נכתב כי המכלית העמיסה נפט גולמי במפרץ הפרסי, ככל הנראה באיראן או בעיראק, בין 14 ל-18 בינואר.
ב-20 בינואר היא חצתה את מצר הורמוז, המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. ב-31 בינואר עברה בתעלת סואץ, ואז נכנסה למים הכלכליים של מצרים. לפי המשרד להגנת הסביבה, היא כיבתה אז את המשדר ל-23 שעות והמשיכה לסוריה. ב-15 בפברואר היא הגיעה שוב לפורט סעיד ועברה בתעלת סואץ, ב-27 בפברואר חצתה את מצר הורמוז ואתמול הגיעה לנמל אום קאסר שבעיראק, ליד העיר בצרה.
בעבר נקראה המכלית EBN BATUTA (איבן באטוטה) ושייטה תחת דגל מלטה, לפני שעברה לשייט תחת דגל פנמה. בכל השנים האחרונות המפעילה שלה היא חברת GNMTC, שבשליטת ממשלת לוב. באותיות ענק כתוב עליה: "שומרים על הסביבה".
החברה הישראלית שסייעה באיתור
בחקירה השתתפה גם חברה ישראלית. עמי דניאל, מנכ״ל ומייסד הסטראפ הישראלי WindWard, אמר ל-ynet כי "עזרנו למשרד להסתכל על תנועת הספינות ומזג האוויר. כמובן שהם התייעצו עם גורמים אחרים. אנחנו משתמשים בסופו של דבר במידע שקיים ומנתחים אותו. רגע המפתח בחקירה היה הזיהוי של החומר כנפט גולמי, ולא דלק לספינות. ברגע שמדובר בנפט גולמי משמעות הדבר כי מדובר במכלית מלאה בנפט. המכלית שנשללה, המינרווה הלן, הייתה ריקה. אנחנו ניתחנו מיכליות מלאות. זה הביא למסקנה סבירה שמדובר באמרלד. מובן שהקביעה הסופית היא של המשרד להגנת הסביבה".
על הברחות הנפט מאיראן, אמר דניאל כי גם קובה, ונצואלה ומדינות נוספות עוקפות את הסנקציות שהוטלו על משטר אסד הסוריה. "יש העברות בין ספינות באמצע הים ולא בנמלים. כיבוי שידורים כדי להימנע ממעקב. הם כל הזמן משנים את דפוסי הפעולה. מבני בעלות מורכבים, דבר שקיים בעולם הספנות בלאו הכי. הספינה המדוברת בסבירות גבוהה לקחה נפט שמקורו באיראן ונטען מול עיראק באמצע הים באמצעות העברה בין ספינות. זה דפוס מוכר. לאחר מכן הפליגה דרך תעלת סואץ, כיבתה שידורים במעבר מול ישראל. אחר כך היא עשתה עוד העברה לספינה, ככל הנראה לסוריה".
הוא הזהיר כי אסון סביבתי כזה יכול להתרחש שוב. "הדבר הזה יכול לקרות שוב מחר", הוא אמר. "עד שלא יהיו לנו עיניים בשמיים שינטרו את מה שקורה כל יום בים האדום ובים התיכון - זה יכול לקרות שוב".
החברה פיתחה פלטפורמה המשתמשת בביג דאטה ובינה מלאכותית במטרה להפוך את התעשייה של הסחר הימי הגלובלי לדיגיטלית, באופן המאפשר לארגונים לבצע עסקים תוך מוכנות מבצעית. הפתרון שפיתחה החברה מאפשר לבעלי העניין וביניהם בנקים וסוחרים לקבל החלטות מבוססות מודיעין עם נקודת מבט כוללת על המערכת הימית והשפעתה הרחבה יותר על ביטחון, בטיחות, כספים ועסקים. החברה נוסדה בשנת 2010 על ידי עמי דניאל ומתן פלד, ויש לה סניפים בתל אביב, לונדון וגם בוושינגטון.
