בישראל יש בעלי חיים שעלולים להיעלם בשנים הקרובות מהטבע לחלוטין, לאחר שבעשורים האחרונים נעלמו הנמרים, הצ'יטות הדובים וגם היענים. לרגל היום הבינלאומי לשמירת החי בבר, החל היום (חמישי) בדקנו אלו בעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה בישראל, ומה ניתן לעשות כדי לשמור עליהם.
"בקרב חסרי החוליות, קשה להגדיר להגדיר מה הוא מצב האוכלוסיות, אבל אנחנו יודעים על כמה מינים של פרפרים בסכנת הכחדה, כמו נחושתן הנמלים הגלילי", אמר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים. לדבריו, מדובר מין שנמצא בגליל העליון באזור הר מירון, שם האוכלוסיות שלו במצב סביר, אבל באזור השרון, חדרה, קיסריה – האוכלוסיות שלו מאוד נפגעו.
"אנחנו מכירים היום כמה מוקדים בודדים שנשארו לאוכלוסיות האלה. זה מין מאוד מיוחד של פרפר, שחי בשיתוף עם נמלים. הוא חייב שבאזור שבו הנקבות מטילות את הביצים יהיו נמלים שלוקחות את הזחלים, מאכילות או מגדלות אותם בתוך הקינים שלהן, ורק שנה לאחר מכן הם יפרצו מהמחילות כבוגרים ויתעופפו. זה מין מאוד מאוד מיוחד שבתי הגידול שלו פשוט הולכים ונהרסים לנו. וגם לא תמיד חייבים להרוס את בית הגידול: יש גם השפעות שוליים של זיהום ושל הפרעות כאלה ואחרות", סיפר דותן רותם.
חרק נוסף מיוחד שנמצא בסכנת הכחדה, שעד לא מזמן חשבו שנכחד, נקרא ערצב ים המלח, מין שחי רק בישראל ושייך לסדרת החגבאים. לדברי האקולוג, "מדובר במין שכבר הרבה מאוד שנים לא הצליחו לאתר אותו, ולאחרונה הצליח אסף בן דוד מאוניברסיטת תל אביב להקליט קולות שלו בשמורת עינות צוקים. והקולות האלה הוקלטו לפני רק בשנות השבעים. כרגע, רק על פי זה אנחנו יודעים שהוא קיים בשטח, ואולי בשנה הקרובה נוכל לאתר אותו ולראות אם הוא עדיין לא נכחד". ערצב ים המלח, כשמו כן הוא, חי באזור ים המלח, בבתי גידול לחים.
עוד סיפר רותם כי אנחנו חווים כעת נסיגה משמעותית במגוון ביולוגי, ובפרט של חרקים. "זה אפקט ארוך-טווח של שימוש בחומרי הדברה וחומרי דישון. אחת הדוגמאות היא שכשהיינו בעבר נוסעים במכונית, היינו מקבלים את השמשה מלוכלכת במעופפים. היום זה כבר לא קורה. זה נותן לנו אינדיקציה בעייתית על המצב. זאת תופעה שנמדדת היום בקנה מידע עולמי, והיא בסיס לכל שרשרת המזון מעליה. ברגע שהרבה מינים נכחדים, אז גם הרבה מינים מעליהם מתקשים להשיג מזון, או מזון בריא", הוא הוסיף.
מין נוסף שנמצא בסכנת הכחדה הוא שנונית באר שבע – לטאה שנמצאת רק בישראל, שבית הגידול שלה הוא במישורי וגבעות הלס של צפון הנגב. רותם סיפר שהשנונית נכחדת מהטבע כי בתי הגידול של לס הולכים ונעלמים בישראל. הן בשל פיתוח והן בשל שינוי המאזן האקולוגי במקום, עם נטיעת עצים בדרום.
לוטרה – הלוטרה בישראל נמצאת בסכנת הכחדה חמורה בשל צמצום בתי גידול ראויים בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות נראה שפיזור האוכלוסייה מצטמצם עוד יותר. לפי הערכות, נותרו בישראל כמה עשרות פריטים בלבד. היא טורף-על במארג המזון של בית הגידול הלח בישראל. נוכחותה במערכת אקולוגית מהווה סמן חשוב לבריאות המערכת ולמגוון הביולוגי בה.
בעל חיים שכמעט נעלם מהנוף הישראלי הוא צבי השיטים. בספירת הפריטים האחרונה שנערכה באוקטובר 2021, נספרו 31 צבאי שיטים.
צבי השיטים התגלה בערבה בשנת 1964 על ידי הזואולוג גיורא אילני. מחקרים גנטיים של השנים האחרונות הראו שככל הנראה מדובר באוכלוסייה הקרובה יותר לצבי ערב. בשנת 2006 הוחלט לגדר את האוכלוסייה האחרונה שנותרה של המין הזה בשטח טבעי ששטחו 3.5 קמ"ר בחלקה המערבי של שמורת יוטבתה. בזמן הקמת הגדה מנתה האוכלוסייה 11 פרטים. האוכלוסייה הראתה גידול חיובי. בחורף של 2012-2013, בעקבות שיטפונות חזקים, נפלה הגדרה ולא תוקנה במשך מספר שבועות. לפני נפילת הגדרה מנתה אוכלוסיית צבי השיטים 42 לאחר תיקון הגדר, מנתה אוכלוסיית צבי השיטים 12 פרטים בלבד. כעת מנסים כאמור לשקם שוב את האוכלוסייה, שנמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה.
הנשר המקראי – "אנחנו נמצאים בתנודה עולה-יורדת, בעיקר יורדת, של אוכלוסיות הנשרים בישראל, ומתקשים לייצב אותן כי יש עדיין בעיה של התחשמלות ושל הרעלות. אנחנו מפעילים כלבן שמפעיל כלבים ומאתר הרעלות – ומוצאים מקור הרעלה בכל יום-יומיים", אמר האקולוג. נשרים, כאוכלי נבלות, ניגשים לבעלי חיים שמתים מהרעלות, ומתים כתוצאה מכך. בחודש אוקטובר האחרון 12 נשרים מתו מהרעלות, המהווים כ-5% מאוכלוסיית הנשרים בישראל.
נשרים שהורעלו בדרום הארץ באוקטובר
(אייל בן גיאט, רשות הטבע והגנים)
מדוע חשוב לשמור על מגוון של מינים (מגוון ביולוגי)?
הקיום שלנו, בני האדם, תלוי במגוון הביולוגי. הסיבה לכך היא שמערכות אקולוגיות מספקות לאדם תועלות ושירותים והם הבסיס לקיומנו. אנו מקבלים את השירותים הללו בחינם אולם בדרך כלל אנו מבחינים בתועלתם של מערכות אקולוגיות עבורנו רק כאשר הן נפגעות.
לפי רותם - ככל שמערכת היא יותר מורכבת במגוון ביולוגי כך היא יותר יציבה, יכולה להתמודד עם שינויי האקלים בצורה טובה יותר. "אלו תהליכים הדרגתיים, אבל השטח לא מתדרדר במהירות כמו במערכות אקולוגיות בהן חלק מהמגוון הביולוגי לא קיים – אם זה הסרה של צומח, פגיעה במינים מרכזיים שהוצאו מהמערכת ומינים אחרים משתלטים. כל היכולת של אזורים לספוג מים בצורה טובה יותר – כלומר גשמים יהיו חזקים יותר, צריך שיהיה יותר צומח שיבלום את העוצמה של הגשם ושפכים של הרים שיוכל לחלחל את המים למי תהום", אמר.
"היום אנחנו מדברים גם הרבה על קישוריות, מסדרונות אקולוגיים – כאן כדאי לומר שיש חשיבות להסתכל על המרחב כולו כמרחב אחד שבעלי חיים יכולים לעבור בו ממקום למקום. זה חשוב גם לשינוי האקלים. יש חשיבות ליצור רשת של מעברים בין השטחים המוגנים – שזה שמורות ויערות", הוסיף רותם.
