עלילת הסרט "עם הזרם" (בלטבית: Straume – "זרם", באנגלית: Flow) מתרחשת בסביבה שבני האדם נטשו אותה או נכחדו ממנה. במרכזה ניצב חתול שנאלץ לצאת למסע הישרדות לאחר שאזור המחייה שלו מוצף. החתול מוצא את עצמו שט בסירה עם עוד שורה של בעלי חיים, מעין תיבת נֹח קטנה, בחיפוש אחר חוף מבטחים. מעבר לסיפורי המבול הקדומים, מהתנ"ך או מעלילות גילגמש, ההתרחשות הזאת מתכתבת עם משבר האקלים העכשווי, שגורם בין השאר לעליית מפלס הים ולגידול בתדירות אסונות הטבע כמו שיטפונות וצונאמי.
קדימון לסרט "עם הזרם"
(באדיבות בתי קולנוע לב)
זהות דמויות בעלי החיים בסרט מלמדת על רצון להביע מסר אוניברסלי, שמנותק ממקום ספציפי: לצד חתול וכלב לברדור, בין הדמויות המרכזיות אפשר למצוא גם קפיברה, המכרסם הגדול בעולם, שמצוי בטבע רק בדרום אמריקה; לבלר, מין של עוף דורס שמצוי רק באפריקה; ולמור זנב-טבעת שייחודי למדגסקר. העובדה שבעלי החיים מאזורים שונים מתכנסים בסרט לסירה אחת מלמדת שהאיום שלפנינו הוא כלל-עולמי.
צפיתי ב"עם הזרם" כשהוא הוקרן בפסטיבל האנימציה הבינלאומי בסינמטק ירושלים בחודש נובמבר. ב-30 בינואר הוא יגיע באופן רשמי לבתי הקולנוע בארץ. מומלץ לצפות בסרטו של הבמאי הלטבי גינטס זילבלודיס על המסך הגדול, כדי להתרשם באופן מלא מהעושר החזותי של העולם שהוא מציג. גם אם ההנפשה של הדמויות לא נראית תמיד כמו החזית המלוטשת ביותר של האנימציה העולמית, סיפור המסגרת והנוף שמתגלה מסביב מספקים חוויית צפייה עוצרת נשימה.
4 צפייה בגלריה
מתוך הסרט "עם הזרם". מטיח בצופים את השלכות משבר האקלים באופן אפקטיבי יותר ממאה הרצאות
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
הזכייה שלו בפרס גלובוס הזהב לסרט האנימציה הטוב ביותר, תוך שהוא גובר על "הקול בראש 2" ששבר שיאים בקופות ועל "רוז הרובוטית" שזכה לשבחי המבקרים, נובעת גם מאיכותו הקולנועית ולא רק מהמסרים שהוא מהדהד – ועם זאת, קשה להתעלם מכך שיש לסרט חשיבות מיוחדת. לא מן הנמנע שיזכה במרץ הקרוב גם בפרס האוסקר, והוא עשוי להיות מועמד גם לפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, כנציג לטביה.
אומנם אין מילים בסרט, אלא רק קולות אותנטיים של חיות, אבל לא יהיה מדויק לומר שאין בסרט דיאלוגים או תקשורת בין הדמויות. בעלי החיים מלאי הבעה. למעט מידה מסוימת של האנשה הכרחית, הם מתנהגים פחות או יותר כמו שבעלי חיים מסוגם מתנהגים. החתול, למשל, רודף לרגע אחרי נקודת אור, ובסצנה אחרת מנסה לתפוס את זנבו של הלמור כחלק ממשחק. באופן ספציפי, הייצוג החתולי המדויק מזכיר את משחק הווידאו המופתי Stray, שבמרכזו חתול בעולם פוסט-אפוקליפטי (ובצדק הוחלט לעבד אותו לסרט עתידי).
4 צפייה בגלריה
"עם הזרם". מעלה על נס את ערכם של שיתוף הפעולה, החברוּת והסולידריות
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
עם זאת, ברור שיש כאן גם משל על האנושות. בעלי החיים רבים ומשלימים, ולצד החברות האמיצה שנרקמת ביניהם, הם פוגשים בדרך גם גילויים של בוגדנות, אדישות ואכזריות. כל אלה ביטויים שונים לתופעות שיכולות להתגלות גם אצל בני אדם שנקלעים למצבי קיצון ולסכנה קיומית.
כשהחתול השחור במרכז העלילה מפחד ונבהל, הלב נרעד. כשהוא מתקשה לנשום מתחת למים וכמעט טובע באחד הקטעים בסרט, גם הצופים מרגישים מחנק. תחושת המחנק הזו מלווה את הסרט גם בהמשך, וכך גם התחושה שהעולם הנגלה לפנינו כלוא בלופ מסוכן שתובע מהיצורים החיים בו להיאבק על הישרדותם ללא הרף. בלי מילים, זילבלודיס מטיח בצופים את השלכות משבר האקלים באופן אפקטיבי יותר ממאה הרצאות אקדמיות.
"עם הזרם" עלול לשעמם או להפחיד ילדים קטנים מדי, אבל לילדים בוגרים מספיק הוא יכול להתאים, וחשוב שהדור הצעיר ייחשף אליו. הוא יכול להתפרש גם כמשל שאינו קשור בהכרח למשבר האקלים, אבל בעיניי הוא קריאת השכמה מטלטלת וזרקור שמאיר את המסלול המדאיג שאליו צועדת האנושות. לכן הוא מומלץ לא רק לחובבי בעלי החיים, צעירים ומבוגרים כאחד, אלא לכל מי שעתיד כדור הארץ מטריד אותו. לצד הדאגה המרחפת מעליו, הוא גם נושא תקווה ומעלה על נס את ערכם של שיתוף הפעולה, החברוּת והסולידריות בהתמודדות עם משברים.
