בני אדם הם, לפחות עד כמה שאנחנו יודעים, בעלי החיים היחידים שיש להם שפה של ממש, עם כללים ותחביר. אבל זה לא אומר שאנחנו היחידים שמסוגלים ללמוד מילים, ולקשר אותן לחפצים או אפילו למושגים מופשטים.
מחקרים שנערכו על קופי אדם ממינים שונים הראו ששימפנזים, בונובו וגם גורילות מסוגלים ללמוד עשרות עד מאות מילים, ולקשר בינן ובין תנועות ידיים או תמונות. היכולת ללמוד מילים קיימת גם אצל מין נוסף, שרחוק מאיתנו יותר אבולוציונית אבל מוכר לנו יותר – הכלבים. רוב כלבי הבית מבינים לפחות כמה מילים שהבעלים שלהם לימדו אותם, כמו "בוא", "שב", ואת השם שלהם.
רבים אחרים לומדים בעצמם את משמעותן של מילים שהם שומעים לעיתים קרובות, כמו "אוכל" או "טיול". יש כלבים בעלי כישרון מיוחד, שיכולים ללמוד עד כמה עשרות שמות של בובות וצעצועים, וגם לזכור אותם לאחר מספר שבועות. כלבה אחת, שקיבלה אימון מיוחד מאז שהייתה גורה, למדה את שמותיהם של למעלה מאלף חפצים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
הממצאים המפתיעים על רבי הרגליים העצומים
טיפול RNA למחלה נדירה
היינו כחולמים: המדע מאחורי החלומות
ומה לגבי חתולים? גם חתולים חיים איתנו בבית, אבל אנחנו לא מכירים הרבה חתולים שמצייתים לפקודות. באופן כללי, לא נראה שרוב החתולים שמים לב למה שבני האדם שלצידם אומרים, או שאכפת להם. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים שאולי התפיסה הזו שגויה. חתולים, מתברר, מזהים את דפוס הדיבור שבו אנחנו נוהגים לפנות אליהם, וגם יודעים את שמם - למרות שהם לא בהכרח יגיבו כשתקראו להם. הם אפילו מסוגלים ללמוד את השמות של חתולים אחרים שגרים יחד איתם.
"זה מאוד הפתיע אותי", אמרה סאהו טקאגי (Takagi), שהובילה את המחקר האחרון, לכתב העת המדעי Science. "זה אומר שחתולים מסוגלים לצותת לשיחות של בני אדם, ולהבין מילים בלי שאילפו אותם לכך במיוחד"
במחקר חדש, טקאגי ועמיתיה המשיכו והראו שחתולים גם מסוגלים לקשר בין מילה לתמונה, ממש כפי שעושים תינוקות שלומדים לדבר. ונראה שהם אפילו עושים זאת מהר יותר מתינוקות אנושיים.
גורם ההפתעה
במחקרים שנעשו עם כלבים, החוקרים קראו בשמו של צעצוע מסוים וביקשו מהכלב להביא אותו. החוקרים הבינו כנראה שגישה כזו לא תעבוד עם החתולים: סביר שאף אחד מהנחקרים הפרוותיים לא יטרח לקום ממקומו ולהביא את הצעצוע המבוקש. לכן הם השתמשו במערכת ניסוי אחרת, ששימשה בעבר לבחינת תינוקות שעוד לא למדו לדבר.
המערכת מתבססת על העובדה שתינוקות, כמו גם חיות, נוהגים להסתכל זמן רב יותר על משהו שמפתיע אותם, ולהקדיש פחות זמן למאורע צפוי. בניסוי המקורי, החוקרים הראו לתינוקות בני שנה וחודשיים תמונות של שני חפצים שונים, וכל חפץ לווה תמיד באותה מילה. לאחר שהתינוקות התרגלו לשמוע את המילה המסוימת יחד עם החפץ שהיא מלווה, הם הציגו את החפצים שוב, לעיתים יחד עם אותה מילה, ופעמים אחרות בליווי המילה "הלא נכונה", זו שהתינוקות היו רגילים לשמוע עם החפץ השני. במקרה השני, התינוקות הסתכלו על התמונה זמן רב יותר – נראו שהם למדו איזה חפץ קשור לאיזו מילה, והופתעו כשהמילים הוחלפו.
במחקר החדש החוקרים ערכו ניסוי דומה מאוד, עם חתולים במקום תינוקות. הם בחנו 31 חתולים, שחלקם חתולי בית ואחרים גרים ב"בית קפה חתולים", שבו הלקוחות מוזמנים לשחק עם החתולים וללטף אותם. בעלי החתולים החזיקו אותם מול מסך מחשב, או במקרים שבהם החתולים היו רגועים במיוחד, פשוט שמו את המחשב מולם. על המסך הם ראו, זו אחר זו, שתי דמויות: חד קרן כחול ושמש אדומה. שתי הדמויות התכווצו והתפשטו על המסך, כדי לתפוס את תשומת הלב של החתולים. כשחד הקרן הופיע, החתולים שמעו הקלטה של הבעלים שלהם אומר "קֶרָארוּ", וכשהשמש הופיעה, הם שמעו אותו אומר "פָּרוּמוֹ". אלו לא מילים אמיתיות ביפנית, אלא צירופי הברות שהחתולים, סביר להניח, לא שמעו מעולם קודם לכן.
(סרטון של אחד החתולים משתתף בניסוי)
החוקרים הציגו את שילובי התמונות והמילים עד שהחתולים "הבינו את הרעיון", והחלו להשתעמם. איך יודעים שהחתול משתעמם? הוא מסתכל פחות על הדמויות משעשה בהתחלה, וליתר דיוק, מבלה חמישים אחוז פחות מזמנו כשעיניו מופנות אל המסך. בשלב הזה מתחיל המבחן. החוקרים מראים לחתול את אותן שתי דמויות, אך הפעם, במחצית מהמקרים, חד הקרן מופיע יחד עם המילה "פרומו", שקושרה קודם לשמש, והשמש עם המילה "קרארו".
כן שמים לב אלינו
החתולים הסתכלו זמן רב יותר באופן משמעותי על הדמויות כשהן לוו במילים "הלא נכונות", כלומר לא אלו שצוותו אליהן בשלב הראשון. "חלק מהחתולים אפילו בהו במסך כשהאישונים שלהם מורחבים כשהמילים הוחלפו" אמרה טקאגי. "זה היה חמוד לראות באיזו רצינות הם השתתפו בניסוי".
נראה, אם כך, שהחתולים אכן יצרו קשר בין התמונה למילה – אחרת לא היו מופתעים כשהיא הופיעה בליווי מילה אחרת. החתולים גם עשו זאת מהר יותר מתינוקות אנושיים: בעוד לרוב התינוקות נדרשו ארבע הדגמות של התמונה והמילה, שכל אחת מהן נמשכה 15 שניות, רוב החתולים יצרו את הקשר לאחר שתי הדגמות בלבד, של תשע שניות כל אחת.
"חתולים שמים לב למה שאנחנו אומרים בחיי היום-יום שלנו – ומנסים להבין אותנו – יותר משאנחנו חושבים", סיכמה טקאגי. החוקרים מציינים שהחתולים למדו לקשר בין המילים לתמונות ללא חיזוקים – הם לא קיבלו אוכל או ליטופים בשביל לעשות זאת. הם פשוט שמעו את המילה, ראו את התמונה וקישרו בין השתיים, ממש כמו שעושים תינוקות כאשר הם לומדים לדבר.
בעתיד, החוקרים מקווים לבחון חתולים שלא גדלו בבתים עם בני אדם, כדי לבדוק אם נוכחות אנשים חיונית לפיתוח היכולת הזו. בנוסף הם רוצים לבדוק אם חתולי בר, שלא עברו ביות, מסוגלים לכך גם הם.
ד"ר יונת אשחר, העורכת הראשית של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
