לרובנו קשה מאוד ללמוד בימים אלה, בין אם עלינו להתרכז בהרצאה בזום או לקרוא טקסטים ממסך המחשב... אנחנו מוצפים... אינספור הודעות בוואטסאפ שפתוח על המחשב, קפיצה קטנה לפייסבוק ועוד אחת... ואם יש עוד רשתות חברתיות אז גם לשם, בחדשות כל רגע משתנים העדכונים... הילדים בבית... הדאגות...
אבל גם כשסוף סוף הצלחנו למצוא כמה רגעים של שקט, עדיין לא תמיד ננצל אותם בצורה טובה.
אולי גם אתם מכירים את הסיטואציה, בזמן קריאה של חומרי למידה, אתם עוברים וקוראים את הטקסט... ופתאום מגלים ש... "רגע מה כתוב כאן?" אין לכם בכלל מושג במה מדובר... העיניים עברו על הטקסט, אבל המחשבות היו במקום אחר. אולי חשבתם על דברים אחרים ואולי סתם חלמתם ואתם אפילו לא זוכרים על מה. הקשב שלכם התנתק מהטקסט וזה מה שחשוב. לא, זה לא אומר שיש לכם הפרעת קשב, ניתוקי קשב כאלה הם טבעיים, רוב האנשים חווים אותם ברמה מסוימת בזמן הקשבה להרצאה או קריאה של חומרי לימוד. הם מגלים שפספסו וקוראים שוב, או מוצאים דרכים אחרות להשלים את מה שפספסו.
אצל אנשים עם הפרעת קשב הניתוקים האלה ארוכים יותר ותכופים יותר. בנוסף, ברוב המקרים אנשים עם הפרעת קשב לא מודעים לעובדה שהקשב שלהם התנתק או לא זוכרים באיזה שלב זה קרה בדיוק. כתוצאה מכך, לא רק שהם פספסו חלק גדול מהחומר, הם אפילו לא יודעים שפספסו אותו, ולכן גם לא יכולים לתקן. הבעיה הזאת נעשית הרבה יותר משמעותית כשקוראים טקסטים דיגיטליים.
מחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ויוצג בשבוע הקרוב בכנס צ'ייס, מצא שסטודנטים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות קיבלו ציונים נמוכים בצורה משמעותית מסטודנטים ללא ההפרעה כשנבחנו על טקסט שקראו בפורמט דיגיטלי. החדשות הטובות הן שבפורמט המודפס לא היה פער כזה. בקריאת הטקסט המודפס סטודנטים עם ובלי הפרעת קשב השיגו את אותם ציונים במבחן הבנה.
בהמשך נמצא שמה שגרם לפער בלמידה הדיגיטלית היו אותם ניתוקי קשב - הבעיה לשמר את הקשב לאורך זמן.
למה זה קורה?
מרבית הסטודנטים עם הפרעת קשב שהגיעו להשכלה הגבוהה כבר מכירים את עצמם ואת ההפרעה שלהם. רובם פיתחו דרכים להתמודד. למשל במחקר, סטודנטים עם הפרעת קשב שקראו טקסט מודפס, השקיעו יותר זמן בלמידה, וזה פיצה על ההפרעה ללמידה שנגרמה מקשיי הקשב שלהם. אבל נראה שהלמידה המקוונת מקשה על היכולת לשמר קשב לאורך זמן וכך מחריפה את הפער בין סטודנטים עם וללא הפרעת קשב.
במחקר, סטודנטים עם הפרעת קשב שלמדו בפורמט הדיגיטלי בכלל לא היו מודעים למידע שפספסו. הם היו בטוחים שהבינו את הטקסט מצוין ולא נדרש יותר מאמץ... לכן גם לא השקיעו עוד זמן בלמידה. ה"נפילה" הגיעה במבחן.
אז מה אפשר לעשות?
בשתי מילים - למידה פעילה!
בחמש מילים: למידה פעילה ושימוש חכם בטכנולוגיה.
מה זה אומר? זה אומר שלא לקרוא חומר (או להקשיב להרצאה) בצורה פאסיבית. חשוב להציב יעדים ללמידה ולהשתמש באסטרטגיות שיעזרו לכם להשיג את היעדים האלה. למשל:
א. ארגנו את כל חומרי הלמידה לפי נושאים כך שיהיה לכם "מבט כללי".
ב. חלקו את זמן הלמידה למנות קטנות עם הפסקות בינן, ניתן להשתמש באפליקציות חינמיות להקצבת זמן. מחקרים רבים מראים שלמידה מרווחת היא הרבה יותר יעילה.
ג. חפשו את הנושאים והמושגים העיקריים בחומרי הלמידה. כדאי מאוד להשתמש במפות מושגים. יש הרבה אפליקציות חינמיות שיעזרו לכם לבנות מפת מושגים. הן מאד מומלצות לארגון עיבוד והבנה של החומר.
ד. ניטור הלמידה - בזמן הקריאה שאלו את עצמכם מה הבנתם ומה לא. אם לא הבנתם נושא מסוים, חישבו מה יעזור לכם להבין אותו. אולי לחפש דברים נוספים שנכתבו בנושא זה? אולי להתייעץ עם המורה או עם חברים? אולי דרך אחרת. בדקו את עצמכם גם למחרת או אחרי שעה, לא כל מה שאנחנו זוכרים או מבינים ברגע הקריאה נשאר בזיכרון לטווח ארוך.
ה. הסבירו לעצמכם את מה שקראתם במילים שלכם. לפעמים נידמה שהבנו משהו טוב. אבל, רק כשאנחנו מסבירים אותו במילים שלנו אנחנו יכולים לזהות מה באמת הבנו.
ו. פיתוח הרעיונות וקריאה ביקורתית. בדקו איך המידע שלמדתם מתקשר לידע אחר שיש לכם. האם השתכנעתם ממה שקראתם? האם יש לכם רעיונות אחרים? אסטרטגיות כאלה מעמיקות את ההבנה.
ז. למידה שיתופית, הסבירו לחברים את החומר, ברגע שאתם צרכים להסביר משהו אתם מבינים אותו טוב יותר. בנוסף, חברים יכולים לתת לכם משוב ואפשר להשוות ולראות אם פספסתם מידע חיוני.
ח. אם אתם לומדים טוב יותר משמיעה אפשר להשתמש באפליקציות שמקריאות טקסט.
ט. כשמדובר במאמר או טקסט חשוב במיוחד, כדאי להדפיס. יש היום דפים ידידותיים לסביבה כך שאפשר להישאר ירוקים ועדיין להנות מיתרונות הטקסט המודפס.
י. רפלקציה, עם סיום הלמידה בדקו - האם עמדתם ביעדים שהצבתם לעצמכם? איזה אסטרטגיות עזרו לכם? מה יעזור לכם ללמוד טוב יותר בפעם הבאה?
יא. לכו לישון! הרבה סטודנטים לומדים כל הלילה במיוחד לפני מבחנים. למידה כזו היא לא יעילה, לרוב תשכחו הכול בבוקר. המוח צריך את השינה כדי לעבד מידע בצורה טובה.
המלצות אלה נכונות לכל הלומדים, אבל הן משמעותיות במיוחד עבור לומדים עם הפרעת קשב.
ד"ר עדי ברן, האוניברסיטה הפתוחה
הכותבת היא חוקרת בתחום הפרעת קשב ומטה-קוגניציה.
המחקר נערך על ידי ד"ר עדי ברן וד"ר גל בן יהודה ויוצג בכנס צ'ייס 2021 באוניברסיטה הפתוחה, הכנס ה-16 לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה וההוראה מרחוק בהתמודדות עם משבר הקורונה, שייערך מחר (יום ג')
