אחרי שקבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה" כיכבה בכיפת השמיים בחודשי הקיץ, היא מתחילה להיעלם מעבר לאופק עם תחילת הלילה. אז רגע לפני שניפרד ממנה למספר חודשים קבלו את כל מה שלא ידעתם על קבוצת הכוכבים מהמוכרות והעתיקות בשמיים.
"הדובה הגדולה" היא השלישית בגודלה מבין קבוצות הכוכבים. הוא תופסת 1280 מעלות רבועות בכיפת השמיים. החלק המרכזי של הדובה, מורכב משבעה כוכבים, ומוכר יותר בתור מערך העגלה הגדולה. לא סתם היא הופיעה ראשונה בכל אטלסי הכוכבים העתיקים. מדובר כנראה בקבוצת הכוכבים הידועה ביותר בגלל צורתה הבולטת. מעבר לכך, מיקומה בשמיים תרמה לפופולריות שלה. בארצות צפוניות קבוצת הדובה הגדולה היא סובבת קוטב - כלומר אינה שוקעת, אלא תמיד עושה מעגלים סביב הקוטב הצפוני השמימי וכיום אף מסייעת באיתורו של כוכב הצפון.
אך היו ימים אחרים. לפני כ-4000 שנים, עוד קודם להיותה דובה או עגלה, היא זוהתה יותר בתור מערך הכף/המצקת הגדולה, ובשמה העברי מְזָרֶה. איוב מתאר: "הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם". פירוש: אתה תוציא את הכפות בזמן, ו"עיש", הכוכב שמזוהה עם "ארקטורוס" רועה הדובים, הוא זה שמנחה אותן. יש לקבוצות אלו איזכור נוסף באיוב: "מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה". פירוש: מקבוצות "חדרי תימן" המזוהות בתור הקבוצות הדרומיות מגיעות הסופות הטרופיות, אותן סופות המוכרות כאפיק ים סוף. ומ-מְּזָרִים, מכיוון הכפות שנמצאות בצפון, מגיע הקור.
הסיבה שקבוצות העגלות/דובות גדולה וקטנה זוהו באותם ימים בתור מַזָּרוֹת - כפות הענק שבעזרתן זורים את המוץ לרוח ומפרידים את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים, היא מיקומן בשמיים בתקופת האביב. בעת קציר חיטים היו הקוצרים מגיעים אל השדה ובסיום היום המפרך, נשארים לישון בשדה משום שלמחרת יש להם עוד עבודה (ראו את סיפור מגילת רות). ומה המראה שהם חזו מעליהם? את כוכבי המַזָּרוֹת. בלילות האביב תוכלו לשים לב שקבוצות הכוכבים הללו ממוקמות ממש מעלינו בכיפת השמיים, ולכן קבוצות אלו בישרו על בוא האביב וימי קציר חיטים. ואם תהיתם לרלוונטיות השם גם היום? זהו גם שמה של מערך העגלה הגדולה באנגלית: The Big Dipper.
והנה חלפה לה כחצי שנה וקבוצות אלו מתקרבות אל האופק הצפוני ואף תחת האופק. העגלה הגדולה שוקעת ונעלמת בלילות אלו בצפון מערב בשעה 21:00 ובעוד כחודש כבר לא נוכל לראותה. לעומתה העגלה הקטנה היא אחת מאותן קבוצות כוכבים בודדות שלעולם אינן שוקעות לצופה הישראלי. היא תמיד נראית בכיוון צפון, בתקופת האביב היא מגיעה לכ-75 מעלות מעל האופק הצפוני ובתקופה זו נראית כ-25 מעלות מעל האופק, תחת כוכב הצפון. והנה הגענו לסיבה שהביאה להן את הכינוי "עגלה" (קטנה וגדולה). קבוצות אלו עושות מעגלים סביב הקוטב הצפוני השמימי.
איך הגיעו הדובות לשמיים?
אז מאיפה הגיעו הדובות? מגלה הארצות היווני פִּיתֶאַס שחי כ-350 שנים לפני הספירה חזר לארצו ממסעותיו בצפון כדור הארץ עם מידע חדש ומרתק. מגלה הארצות סיפר שהוא שהה במקום בו ישנם חודשים בהם השמש לא עולה מעבר לאופק וכמה חודשים שהיא לא יורדת מעבר לו. המידע הזה יעזור ליוונים להוכיח שכדור הארץ הוא עגול.
תופעה בה נראית השמש בצהרי היום מעל לראש בנקודה אחת על פני כדור הארץ (קו המשווה), כאשר באותו רגע היא תיראה סמוכה אל האופק (בצפון כדור הארץ), יכולה להתקיים רק כאשר מדובר בכדור.
הסיפור השני שפִּיתֶאַס סיפר היה, שהוא נתקל בדובי קוטב. ואם יש דובים בקוטב, אמורה להיות בכיפת השמיים הצפוניים קבוצת כוכבים - ואפילו יותר, שמסבירות זאת. לכן לא מפתיע שהפילוסוף היווני אֲרִיסְטוֹ טען שצפוניותה של הקבוצה מתיישבת היטב עם העובדה שדובים תמצאו בקוטב ולא ביוון. עוד דוגמה מיני רבות שהשמיים היוו מאז ומעולם תמונת ראי של מה שקורה בארץ.
דם הדוב שצובע את עלי השלכת
אך אולי יותר מכל, מפתיעה העובדה שבתרבויות רחוקות מאוד זו מזו, ראו בקבוצה זו דמות דובה או דוב. במסופוטמיה, יוון העתיקה, מצרים, תת היבשת ההודית וכמובן האינדיאנים - הרבה לפני בוא האירופאים ליבשת. וזאת למרות שדי קשה לראות בצורת הכוכבים סוג של דובה. בעיקר בגלל זנבה הארוך המיוצג על ידי אותם שלושת הכוכבים המיצגים גם את ידית העגלה. לדובים יש זנב קצרצר.
אבל לא הורסים סיפור טוב עם עובדות. היוונים הטילו את האחריות לזנבה הארוך על הגיבור הֶרְקוּלֶס שהעלה את הדובות לשמיים. הרקולס כנראה לא היה כל כך נחמד איתן וכאשר הוא התבקש להעלותן ולקבוע אותן בכיפת השמיים הוא אחז בזנבן, סובב מעל ראשו כתרנגול כפרות וידה אותן אל-על וכך זנבן נמתח. הראיה, תראו איזה זנב ארוך יש להן עכשיו בשמיים.
אבל לכל עַם סיפור אחר. אולי המעניין ביותר, היא האגדה אותה סיפרו האינדיאנים. המיתולוגיה שרווחה בצפון אמריקה (שם תמצאו דובים לרוב) הייתה שרביעיית הכוכבים המיצגים את סל העגלה, הם הדובה, ושלושת הכוכבים המיצגים עבור היוונים את זנבה, הם בעצם הצייד ושני הכלבים שרודפים אחרי דוב קוטב. ובלי שתשימו לב, בסיפור זה נפתרה סוגיית הזנב הארוך.
הכוכב "אַלְקוֹר", כוכב עמום הנראה בכיפת השמיים בסמיכות לכוכב "מִיזַאר" - אחד מכוכבי זנב הדובה, מייצג על פי מיתולוגיה זו את הסיר בו מתבשל הדוב. בתקופת הסתיו קבוצת הדובה הגדולה נעלמת כאמור מעבר לאופק, הווי אומר שהדוב ניצוד ודמו הוא זה שצובע את עלי השלכת של סוף הקיץ האינדיאני באדום. ואם אתם לא מאמינים שהדוב נלכד הביטו על העלים הנושרים ותחליטו בעצמכם.
מה שכן, אם תרצו לראות את הסיר בו מתבשל הדוב תצטרכו לנסוע בחודש הקרוב אל מקום ללא זיהום אור. אַלְקוֹר הוא כוכב כפול (נראה) הממוקם בסמיכות רבה לכוכב "מִיזַאר" - הכוכב השני בידית העגלה. הכוכב שימש בעבר לבדיקת חדות הראיה של הלוחמים בדומה לשימוש שהיה לצביר הכוכבים "כימה". כיום הכוכב משמש אבן בוחן לשקיפות השמיים ולבהירות האטמוספרה. שמו של אלקור מגיע כמו רוב שמות הכוכבים בשמים מהשפה הערבית והוא בעצם שיבוש של המילה: אַל-חַ'ווַר (החיוור).
אך אולי אולי "מזרות" פירושו בעצם, ובכן, "עגלה". בתרגום התנ"ך לארמית (סורית עתיקה), קבע המתרגם "מזרות" בתור "עגלתה". אותה עגלה שגם מוזכרת בתלמוד הבבלי יחד עם קבוצת עקרב: "עֲגָלָה בְּצָפוֹן, וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם, וְכָל הַיִּשּׁוּב כֻּולּוֹ אֵינוֹ יוֹשֵׁב אֶלָּא בֵּין עֲגָלָה לָעַקְרָב", (פסחים צד). האם התרגום ל"עֲגָלָה" הגיע משום שבתקופה בה התנ"ך תורגם, קבוצת כוכבים עתיקה זו כבר הייתה מוכרת בתור עגלה, או שזהו התרגום המילולי של המילה מְזָרֶה? זאת כנראה לא נדע.
ומה אתם רואים בקבוצות הכוכבים הללו? עגלה? דובה? כף? מצקת? מזרה? מריצה? האמת, זה לא כל כך משנה, העיקר שתרימו את הראש לשמיים.
∙ מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, סיורי אסטרונומיה והדרכות במכתש ירוחם, ואירועים אסטרונומיים נוספים, תוכלו למצוא באינסטגרם וגם בפייסבוק של שירת הכוכבים