כלבת הים הנזירית יוליה כבשה את הלב של כולנו כשהופיעה לפתע בחוף ביפו ביום שישי לפני פחות משבועיים. אבל מאז יום ראשון האחרון כלבת הים הנזירית הים-תיכונית הנדירה לא נצפתה בחופי ישראל.
כלבת הים יוליה בחוף פלמחים
(צילום: רפי בוהדנה)
הדיווח האחרון התקבל ביום ראשון, אז היא נראתה בשעה 11:00 על ידי הפקח דוד חלפון מרשות הטבע והגנים. על פי הדיווח, כלבת הים נראתה כשהיא שוחה כ-100 מטרים מערבית לחוף תאיו שבבת ים. קודם לכן היא נראתה בחוף מבודד, דרומית לפלמחים. בעמותת דלפיס אמרו כי ייתכן שהיא אגרה די כוחות להמשך מסעה, אך עדיין קיימת אפשרות שהיא תשוב לאחד מחופי ישראל. "בכל מקרה, נמשיך כמובן לעדכן אתכם, ולדאוג להכין את התשתית הראויה שתאפשר את חזרתה וחזרת חבריה - והפעם: לתמיד", הבטיחו בעמותה.
ד"ר אביעד שיינין, מנהל מרכז הדולפין והים של דלפיס, וראש תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, התייחס לכלבת הים, שהגיחה לביקור נדיר בישראל. "היא עלתה בשבת לחוף מאוד מבודד, שכמעט לא מגיעים אליו. אני מקווה שהיא ממשיכה לנוח שם באזור ואנחנו לא יודעים", הוא אמר. "אבל אני מעריך שבימים הקרובים תהיה לנו עוד הצצה במקום כלשהו, לפי פרופיל ההתנהגות שלה. היא מחפשת לה מקומות לנוח בהם. מכיוון שאין לנו אף מערה מבודדת ושקטה, כמו שבטורקיה, היא מחפשת חופים שקטים. אם אנחנו מאפשרים לה מרחב שקט בחופים, ואנשים וכלבים לא מציקים לה, אז היא נשארת. מבחינתנו יוליה היא פרזנטורית נהדרת בנוגע למה אנחנו צריכים לעשות כדי להחזיר את כלבי הים. זה הפרוייקט הגדול שאנחנו עובדים עליו".
התיעוד הראשון של יוליה ביפו ב-12 במאי
(צילום: גיא לויאן, פקח רשות הטבע והגנים)
משנת 2010 היו בישראל מעל 100 תצפיות של ארבעה כלבי ים שונים. "אבל בכל פעם כלבי הים נותרו ימים בודדים. היו כמה תצפיות והם נעלמו. יוליה היא חריגה במובן הזה", אמר ד"ר שיינין. "יכול להיות שזה קשור למסע הארוך שעברה, וייתכן שזה קשור לעובדה שראינו סימנים לתקיפת כריש, שהחוקרים הטורקים לא ראו בחודש מרץ כשהגיעה לשם. בנוסף, יש את השלת פרוות החורף שלוקחת ממנה אנרגיה. כל אלה כנראה גרמו לה לשהות פה יותר זמן".
אז לאן יוליה תלך? "אנחנו לא באמת יודעים", מודה ד"ר שיינין. "אחרי שבחרה את החוף של יפו, היא הלכה לצפון תל אביב, ירדה לפלמחים. עוד אין מגמה ברורה. הייתי בטוח שהיא תתחיל להצפין, אבל היא הדרימה. אנחנו חייבים להקים לכלבי הים מקומות מחסה שקטים, שם יוכלו לנוח ללא הפרעה ואפילו להתרבות. זה היה המצב בשנות ה-50 של המאה הקודמת. זה תלוי בנו".
ואכן עוד לפני הגעתה המרגשת של יוליה לישראל, פתחו בעמותת דלפיס (עמותה למען יונקים ימיים בישראל) קמפיין גיוס המונים כדי לממן תוכנית לשיקום והקמה של בתי גידול עבור כלב הים הנזירי הים-תיכוני, מין שחי בעבר בחופי ישראל.
לפי העמותה, הצלחת הגיוס תאפשר להם להניע את השלב הראשון בפרויקט: שיקום המערות בראש הנקרה, שבעבר שימשו בית לכלבי הים הנזיריים באזור. אם השלב הראשון יצליח - הדבר יאפשר להם להמשיך בפיתוח השלב הבא: הקמת בתי גידול מלאכותיים עבור כלבי הים באזורים שונים בארץ. עד כה, גויס כמחצית מהסכום הנדרש (כ-49 אלף שקלים מתוך 100 אלף).
אלמנט נוסף שקמפיין הגיוס יוכל לממן ויסייע במחקר הוא ניטור 24/7 של כלבי הים - באמצעות התקנת מצלמות אינפרא-אדום מיוחדות - ומצלמות רשת איכותיות שיוכלו לשדר לחוקרים, כמו גם לציבור הרחב, את המתרחש במערות במשך כל שעות היממה.
מדוע אתם לא יכולים להיעזר במדינה ונאלצים לגייס כספים? "הכל תלוי בלוח זמנים", אמרה ל-ynet ד"ר מיה אלסר מעמותת דלפיס, המובילה את פרויקט שימור כלב הים הנזירי הים־תיכוני בחופי ישראל. לדבריה, "עד (ואם) שיעבור אישור תקציבי לכלבי הים, אנחנו נפספס את ה'מומנטום'. בעולם מתוקן, יכול להיות שהממשלה צריכה לממן את זה, אבל זה לא המצב כרגע. השאלה היא האם אנחנו עובדים עם מה שקורה בפועל".
מעבר לכך, ד"ר אלסר ואנשי דלפיס מקווים שגיוס הכספים יראה לגופים הממשלתיים והמקומיים שיש הירתמות ועניין ציבורי לנושא. "כך נוכל לבקש מהרשויות להשלים את התקציבים. הרעיון הוא לא לצאת בקמפיין נוסף", אמרה אלסר.
ואיך יוליה סייעה? "יוליה נתנה 'פוש' אדיר לפרויקט שאנחנו מנסים לקדם מאז הקיץ, וזאת שמחה גדולה. היא עשתה עבודה לכל כלבי הים הנזירים הים-תיכוניים", אמרה ד"ר אלסר.
כלב ים הנזירי הים-תיכוני הוא בעל חיים שחי רק באזור הים התיכון. הוא ביישן וחמקמק, ונוהג להסתתר במערות מבודדות. אורכו מגיע ל-2.5 מ' לערך ומשקלו לכ-350 ק"ג. צבעו חום-אפור כהה ובטנו חיוורת. לפני קום המדינה, מראה כלבי ים ממין זה היה מחזה נפוץ יותר. דיווחים על פרטים בודדים תועדו החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד 1958.
באתר הקמפיין נכתב שלפני כעשור, כלב הים הנזירי הים־תיכוני הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה וכאחד מ־12 היונקים הנדירים בעולם. אוכלוסייתו מנתה כ־500 פרטים - ומודלים חזו סיכויי הכחדה גבוהים מ־50 אחוזים תוך שלושה דורות בלבד. אבל, בניגוד לתחזיות, אוכלוסיית כלבי הים גדלה וכיום מוערכת בכ־700 פרטים, כ־400 מתוכם חיים לחופי יוון, קפריסין וטורקיה.
"אז האוכלוסייה בצפון מתאוששת - בעיקר בזכות מאמצי השיקום הכבירים. בקפריסין השיקום הביא לשגשוג מדהים באוכלוסיית כלבי הים, ובאחת המערות ששוקמו החוקרים אף זכו לראות בשידור חי לידת גור חדש של כלבת ים. כך שלחוקרי דלפיס יש סיבה לאופטימיות! ובעיקר - להיערכות ולהכנת השטח לקליטתם של כלבי הים חזרה בישראל, וליצירת מרחב מוגן עבורם", נכתב.
