תל אביב נמצאת מאחור במימוש פוטנציאל גגות מבנים לייצור אנרגיה סולארית, עם רק 3% (8,917 קילו-וואט, עם פוטנציאל של 272,529 קילו-וואט). גם ירושלים נמצאת מאחור, עם 5% בלבד (18,984 מגה-וואט, עם פוטנציאל של 419,129). כך עולה ממדד שהשיק אתמול (יום ד') משרד האנרגיה, המנגיש את שיעור ההספק המותקן של אנרגיות מתחדשות המיוצרות על גגות מבנים.
המטרה היא שהמדד יהווה כלי עבודה לרשויות מקומיות שמעוניינות להגדיל את היקף האנרגיה המתחדשת בשטחן. המדד מציג את פוטנציאל ייצור החשמל בשטח השיפוט של רשויות מקומיות, בהתבסס על עבודת רשות החשמל (משנת 2020) ואת היקף המימוש של כל רשות ורשות, מתוך פוטנציאל זה, בהתייחס לנתוני הספק מותקן של יצור חשמל סולארי במתקנים עד 700 קילו-וואט בדו שימוש, נכון לדצמבר 2022.
הרשויות יוכלו לזהות באילו מהמגזרים ברשות (מגורים, תעשייה, ציבורי, חקלאות, תעסוקה ומסחר) קיים פוטנציאל רב להקמת מתקנים לייצור אנרגיות מתחדשות, אך לא ממומש. הרשויות יוכלו לקדם צעדי יישום שיסייעו למגזרים אלו בהאצת הקמת אנרגיה מתחדשת.
המדד כולל מפה וממשק אינטראקטיבי שבעזרתם יוכלו המשתמשים לבצע השוואה של מימוש הפוטנציאל בין הרשויות ועל פי חלוקה גאוגרפית ומאפיינים שונים. נתוני המדד יעודכנו אחת לשנה על פי נתוני ההתקנות בפועל.
העיר שמובילה במימוש הפוטנציאל שלה היא בית שאן – עם מימוש של 40% מהפוטנציאל (הספק מותקן של 13,837 קילו-וואט מתוך פוטנציאל של 34,317 קילו-וואט). המועצה האזורית המובילה היא הערבה התיכונה, עם מימוש פוטנציאל של 114% (49,252 קילו-וואט, כשהפוטנציאל הוא 46,033).
ערי המרכז רחוקות ממימוש הפוטנציאל הבנוי שלהן. שם נמצאת כאמור תל אביב, אך גם רמת גן (1%), הרצלייה (2%), בני ברק (4%) ורחובות (6%). גבעת שמואל, פתח תקווה ורעננה עם 8%. ראשון לציון עם 12%.
הערים הצפוניות חיפה, צפת וטבריה עם 10% בלבד. זאת לעומת הערים הדרומיות אשקלון, ירוחם ואילת עם 19%, באר שבע עם 20%, אשדוד עם 22% ושדרות עם 38%. בקרב היישובים הערביים, ג'וליס מובילה עם 33% ומעיליא עם 26%. נצרת נמצא מאחור, עם 1% בלבד וטובא-זנגרייה עם 0%.
למדד לחצו כאן
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "ייצור אנרגיה מתחדשת ואגירתה נמצא על שולחן העבודה של עיריית תל אביב-יפו ואנו פועלים להמשיך ולפתח מגמה זו. בהקשר זה חשוב לציין כי עיריית תל אביב-יפו פועלת בשנים האחרונות לקידום השימוש באנרגיות מתחדשות ועדות לכך היא התקנת 82 מערכות סולריות בעיקר על מבני עירייה ובתי ספר בעיר. בנוסף, מתקן להפקת אנרגיה מגלי ים אשר מותקן בנמל יפו יספק בקרוב חשמל לבית המכולות החדש. נתוני העירייה מצביעים על כך שהיום אנו מייצרים למעלה מ-10% מתצרוכת החשמל העירונית מאנרגית השמש. מדובר בעליה של 50% לעומת הייצור בשנת 2020. נוסיף כי המדד המדובר הופץ ברשתות החברתיות בטרם נשלח רשמית לעירייה ללמידה והתייחסות. אנו נבחן את מרכיבי המדד בכלל ואת התאמתו לערים גדולות בפרט".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים, מחויבת ופועלת רבות למען קידום שימוש באנרגיות מתחדשות, ואף הגדירה יעדים ברורים לעמידה באתגר זה במסגרת תוכנית האקלים העירונית. עיריית ירושלים היא הראשונה שאישרה תוכנית אקלים כוללת, מפורטת ויסודית, שבתוכה גם התייחסות רחבה לאנרגיה מתחדשת. העירייה בוחנת את הנתונים בדו"ח ומקיימת דיאלוג מול משרד האנרגיה לקבלת הבהרות באשר לבסיס הנתונים ואופן חישובם. במסגרת התוכנית העירונית, הציבה העירייה יעד לייצור 39 מגה וואט מאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030, וזאת מגגות של מבני ציבור לבדם. לצד יעד זה, מגבשת העירייה תוכנית אב עירונית להתייעלות אנרגטית אשר נמצאת בימים אלו בשלבי גיבוש וכוללת ייצור אנרגיה מפאנלים על גבי גגות מבני מגורים. העירייה תמשיך לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות ולמצות את הפוטנציאל העירוני, הן במבני ציבור והן במגזר הפרטי".
