חלפו הימים שבהם ניתן היה להתעלם ממשבר האקלים. התנודות במזג האוויר, זיהום האוויר והמים, הכחדת מינים של בעלי חיים וצמחים, השיטפונות והסופות, צמצום השטחים הפתוחים – תופעות אלה ורבות אחרות כבר גרמו למנהיגי העולם להבין שבלי שינוי קיצוני ומיידי העולם ילך ויידרדר והמין האנושי יסבול מיותר ויותר קשיים.
אולם כיצד מיתרגמת ההבנה הזו לשטח? האם מישהו נוקט בצעדים הדרושים? בשבועות הקרובים נעבור בין הרשויות המקומיות של ישראל ונבחן האם ואיך הן מתמודדות עם משבר האקלים. הראשונה שנבחרה לפרויקט היא עיריית באר-שבע, שמתמודדת עם תנאים התחלתיים מאוד לא פשוטים: אזור מדברי, חום שהולך וגובר, בעיות תחבורה ציבורית שמובילות לתלות עמוקה מדי בתחבורה פרטית, מחסור בהצללה, שכונות חלשות יחסית שתושביהן לא יכולים תמיד לעמוד בתשלום חשבון חשמל מנופח, ועוד.
"גלי חום יכולים לסכן את התושבים"
העיר באר-שבע מתמודדת עם שורה של אתגרים הקשורים לעלייה בטמפרטורות.
שניים מהאיומים הגדולים ביותר לעיר המדברית הם גלי חום וטמפרטורות קיצון - תוצאות של משבר האקלים, אשר מביא איתו טמפרטורות גבוהות יותר לעיתים יותר תכופות. פרופ' עדי וולפסון, מהמכללה האקדמית סמי שמעון, יועץ לעיריית באר-שבע בנושא סביבה וקיימות, מסביר כי "גלי חום כאלה יכולים לסכן את התושבים. יכול להיות גם מקרה שבו החשמל ייפול בגללם, והשאלה היא איך אתה מוכן לזה, למשל מבחינת בתי חולים ודיור מוגן. צריך לחזות תרחישים, אפילו קיצוניים, להיערך אליהם". איזה תרחיש למשל? "הצפות שמקורן בנחל באר-שבע ועלולות להגיע לבתים", הוא מסביר.
ובעיר אכן צריכים להיות מודאגים. הטמפרטורה הגבוהה ביותר נמדדה בעיר בחודש יוני 1933: 46 מעלות. בקיץ הקודם, בספטמבר 2020, נמדדו 43.8 מעלות. החום בבאר-שבע עלול ליצור תגובת שרשרת. העיר תהפוך לכזו שאיש לא רוצה ללכת בה, וכולם מחפשים רק להתקרר בעזרת המזגנים. השימוש המסיבי בחשמל הוא אחד מאויבי האקלים. אתגר נוסף הוא התחבורה הציבורית. העיר סובלת מבעיה קשה של קישוריות, וכיום הרבה יותר משתלם להתנייד ברכב פרטי. אם בבאר-שבע לא ייזהרו, העיר עלולה להפוך לפקוקה ומזוהמת, כמו תל-אביב למשל. ובצירוף סופות החול שתדירותן רק תלך ותגבר, לא יהיה קל לנשום שם.
בסופו של דבר, כרגיל, משינויי האקלים ייפגעו האוכלוסיות החלשות יותר. בעיר ישנן שכונות ישנות, דוגמת שכונה ד', שיכולות להפוך לפצצה מתקתקת. אם התשתיות יקרסו כתוצאה מהעומס, או שהתושבים לא יעמדו בתשלומי חשבונות החשמל, הדבר עלול להוביל לאלימות ולפגיעה בבריאות הפיזית והנפשית. חייבים להודות: עד עתה לא נעשה מספיק כדי לדאוג בהקשר זה לחלשים ביותר.
נערכים לשינויי האקלים
בבאר-שבע הבינו את הסכנות מוקדם יחסית. לאורך העשור האחרון פועלת העירייה כדי למזער את השפעות משבר האקלים. נכון, בניגוד לעיריית תל-אביב אין שם תוכנית היערכות עירונית לשינוי האקלים, אך מדובר ברשות שנמצאת במקום יחסית מתקדם. בוודאי בהשוואה לרשויות אחרות במדינה.
ב-2012 ערכה העירייה סקר פליטות גזי חממה מקיף (בסיוע חברת גיאוקרטוגרפיה) במסגרת האמנה להפחתת זיהום האוויר ולהגנת האקלים של פורום ה-15. בהמשך לסקר הוכנה תוכנית אב להגנה על האקלים ולצמצום זיהום ופליטות גזי חממה. נכון להיום, עיריית באר-שבע מחויבת לתוכנית ''ברית ערים לאיכות חיים וסביבה'' של פורום ה-15, ומדיניות העירייה בנושא הקיימות מתבססת על תוכנית האב של הפורום מ-2012.
את המחויבות לסביבה ירוקה ניתן היה למצוא כבר אז. במקום לבנות שכונת מגורים חדשה, בעיריית באר-שבע החליטו להקים יער עירוני ענק. בזמן שרשויות אחרות נלחמות על כל יחידת דיור, ראש העיר רוביק דנילוביץ' ויתר על תוכנית לבניית 16 אלף יחידות דיור, ובחר להקים במקומה יער עירוני – פארק נחל באר-שבע – המשתרע על יותר מ-5,500 דונם. "לא צריך להסתכל על כל דבר בראייה נדל"נית", אמר אז דנילוביץ'. באר-שבע יכולה אמנם "להרשות לעצמה" את הפריבילגיה הזו, שכן מדובר בעיר גדולה עם שטחים פתוחים רבים, אך עדיין מדובר במהלך אמיץ ויוצא דופן. בימים אלה, אגב, הרשות נמצאת בתכנון מתקדם של הקמת מרכז הצפרות העירוני.
תפנית חשובה נוספת ביחס למשבר האקלים התרחשה ב-2010, אז נכנסה לתפקיד מנהלת הקיימות העירונית רונית איבגי. "באתי מארגון ירוק, 'נגב בר קיימא', עם שפה סביבתית ותפיסות אחרות מקודמיי", היא מספרת. "נכנסתי לתוך מערכת בירוקרטית, שהייתה שונה מאוד ממה שהכרתי בעבודתי בעמותה. אבל לאט־לאט כל השפה השתנתה וכך גם תהליך ההטמעה של קיימות. עצם העובדה שיש מנגנון שעוסק בצורה מאוד ברורה בסביבה, זה שינוי. יש לי ממשק חזק עם אגף הנדסה, שם יש רפרנטים לענייני סביבה. משבר האקלים כבר כאן, ואנחנו צריכים לצאת מהקופסה ולחשוב עם איזה תרחישים נתמודד בעתיד".
בבאר-שבע עובדים בכמה מישורים. בין היתר הותקנו פאנלים על גגות של 32 מוסדות ציבור כדי להפיק אנרגיה מתחדשת. בימים אלה עובדים על התקנתם בעוד 21 מוסדות ציבור. כן נבחן פיילוט לקידום הקמת בניינים מאופסי אנרגיה ברובע החדשנות; כ-4,000 עצים חדשים ניטעו בחודשים מאי-יולי, ועל הפרק יש נטיעות של עוד כ-5,000; בעיר יש כ-8,500 דונם של שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ), כולל פארקים עירוניים רבים.
"משבר האקלים הינו איום משמעותי", אומר דנילוביץ', "הוא גורם לשינוי מזג האוויר, לפגיעה במערכות אקולוגיות, לשינוי בסדר החברתי ולפגיעה בבריאות האדם". ראש העיר הצהיר שהרשות תפעל לקביעת מדיניות עירונית להטמעת נושא משבר האקלים בתכנון, ניהול ויישום פרויקטים עירוניים. נראה שהרשות הזו בכיוון הנכון. בינתיים.
תפוסה מלאה ב"קורס מנהיגות אקלים"
בבאר-שבע הבינו שבטווח הארוך הדרך היחידה להילחם במשבר האקלים היא חינוך, ופועלים רבות כדי להעמיק את התודעה לנושא.
כך, בין היתר, ארגון "מגמה ירוקה" פתח לאחרונה קורס מנהיגות אקלים בעיר. ההיענות הייתה גדולה, והקורס היה מלא בבאר-שבעים ובאר-שבעיות שהגיעו להקשיב וללמוד. "הקורס הפגיש עשרות תושבות ותושבים בכל הגילים והכשיר אותם להוביל מהלכים מקומיים להתמודדות עם משבר האקלים", סיפרה ליהד אדם, מנהלת הקורס, "מדובר באנשים שהחליטו לעלות שלב, להפסיק לתמוך רק מאחורי המקלדת, ולהוביל התמודדות עירונית עם משבר האקלים והשלכותיו".
את התוצאות כבר רואים בשטח: החודש התקיים כנס שבו השיקו תושבים את רשת הקומפוסטרים שלהם, והמארגנים אף חילקו מכלים למתחילים. ברחבי העיר צצו גינות קהילתיות רבות, המחברות חברתית בין התושבים, נותנות מעט יותר צבע ירוק, ומעלות את המחויבות לשמירה על הסביבה.
העירייה, מצידה, מדגישה כי היא מובילה תהליך עומק להעלאת המודעות לנושא משבר האקלים באמצעות תוכניות לימוד בבתי הספר, פעילויות העשרה הכוללות סיורי למידה בשטח והיכרות עם סוגיות סביבתיות בוערות. כמו כן מתקיימות פעילויות שמיועדות לעודד אקטיביזם סביבתי בקרב בני הנוער ולייצר מנהיגות צעירה שתשפיע בעתיד על עיצוב סדר יום אשר מתחשב בנושאי סביבה וקיימות, למשל מצעדים ב"ימים ירוקים" כגון יום המים ויום האנרגיה.
