קיץ. המקום להיות בו זה הים, ואם כבר בים – חוץ מאבטיח קר, קרם הגנה ובגד ים, מה יותר טבעי מאשר להצטייד גם בשנורקל ומסיכה, ולראות חיות בר? רגע, זה לא כזה פשוט. בים התיכון צריך לדעת מה מחפשים, ולהבין מה רואים. בסדרת כתבות חדשה נכיר חלק מחיות הים שלנו, ונבין קצת את נקודת המבט שלהם על איך זה לחיות בים...
והפעם על מחזה מופלא שרואים בדרך כלל בלילה או לפנות בוקר, ממש בתקופה הזו: בקיעת צבי הים הצעירים, האבקועים.
אם הייתם חיים בים, הייתם בוחרים להתעטף בשיריון כבד, לנשום אוויר, ולהטיל ביצים המחייבות עלייה אל החוף? כנראה שלא, אך כך בדיוק חיים צבי הים, חיות מופלאות עם חיים מאתגרים - במיוחד בעת המודרנית בגלל השפעות האדם.
צבי הים הם זוחלים. צבי הים "חזרו" במהלך האבולוציה אל הים, לפני כ-100 מיליון שנים וחיו כך אפילו לצד הדינוזאורים. אך נותרו עם מספר תכונות בסיסיות שאינן פשוטות לחיה ימית - נשימת אוויר המחייבת אותם לעלות כל כמה דקות לפני המים, שיריון העוטף אותם ומוסיף להם משקל, וכמובן - ביצים שחייבות מגע עם האוויר.
בים התיכון הישראלי שני מינים עיקריים של צבי ים: צב הים החום, וצב הים הירוק. צבי הים מבלים את כל חייהם בים הפתוח. הזכרים ישארו לעד במים, ורק הנקבות, עם הגיען לבגרות מינית (בגיל של למעלה מעשר שנים), יחזרו להטיל בקרבת האתר שבו בקעו בעצמן.
בעונת הרבייה, שהחלה באזורנו באביב, צבי הים מתקרבים אל המים הרדודים, מזדווגים, ולאחר מכן הנקבות עולות על החוף להטיל, בשעות הלילה. זהו אירוע רגיש ביותר מבחינת צבות הים, ולכן חופים חוליים שיש בהם בינוי, רעש, תאורה, ופעילות נופשים אינטנסיבית - לא יאפשרו לצבות הים לעלות. מכאן החשיבות העצומה של שמירת חופי הים שלנו פתוחים וחשוכים. ואם אתם כבר בחוף בלילה, שימו לב לרעש ולתאורה. כמה שפחות – יותר טוב...
צבת הים חופרת גומה בחול, ומטילה עשרות ביצים, מכסה אותן בחול, וחוזרת לים. כעבור חודשיים בערך, ממש עכשיו בקיץ, יבקעו הביצים, בדרך כלל בשעות הערב או הלילה, והאבקועים (צבים צעירים) יעשו את דרכם המסוכנת אל המים. בדרך אורבים להם טורפים כמו שועלים, עורבים, וכמובן בני אדם בפעילות נופש.
צבי הים הצעירים "מתוכנתים" לכוון דרכם אל עבר האזור הבהיר ביותר באופק - השתקפות אור הירח והכוכבים על מי הים. לא אחת, באזורים שבהם קיימת תאורה במרחב החופי (טיילת, תאורת כביש, תאורת מבנים או סתם 'זולה' מוארת בחוף), טועים האבקועים ופונים לכיוון ההפוך - מזרחה אל היבשה, וכך מוצאים את מותם בהתייבשות, דריסה או טריפה.
גם אם יגיעו בבטחה אל הים, אורבות להם שם סכנות רבות:
לכל הצבים סיכון גבוה לפגיעה מכלי שיט (מכיוון שהם חייבים לעלות לפני המים כדי לנשום). למרות שצבי הים מוכרזים כערך טבע מוגן, ועל כן אסורים בדיג, אחת הסכנות הגדולות ביותר המאיימות עליהם היא פגיעה לא מכוונת מציוד דיג: כ- 3,000 צבי ים בשנה נלכדים ברשתות וקרסי דיג.
צבי ים גם מאותגרים כתוצאה מפעילויות חיפוש אחרי גז ונפט. פעילויות אלה מפעילות סונאר בעוצמה גבוהה, המשדר גלי קול לעבר קרקע הים, העלולים לפגוע ברקמות הצבים. צבים גם עלולים להפגע מפצצות עומק וירי ביטחון המבוצע כדי למנוע חדירות מהים.
לכלוך ימי מסכן גם את צבי הים: חלק מצבי הים ניזון בין השאר גם ממדוזות, ולכן לעיתים בולעים בטעות שקיות פלסטיק, או מסתבכים בשקי יוטה.
מכאן, שרק צב אחד למאה אבקועים – ואף פחות מכך – יגיע לבגרות מינית.
רשות הטבע והגנים מפעילה את המרכז להצלת צבי ים, העוסק בשיקום צבים שנפגעו, ומגן על קיני הצבים בחוף הים באמצעות העתקת הקינים לחוות הדגרה מוגנות, בין השאר באמצעות מערך מתנדבים ייעודי.
אז אם שוטטתם בחוף הים בלילה, ונתקלתם בצב ים שזה עתה בקע, כדאי לאחל לו בהצלחה בדרך המורכבת שיש לו בחיים.
מה ניתן לעשות כדי לשמור על צבי הים?
1. השלמת הרפורמה בדיג: תקנות הדיג החדשות, שאושרו בשנת 2016, הגבילו חלק מפעילויות הדיג ההרסניות, כמו סגירת אזור הצפון ושטח המים הרדודים לדיג המכמורת, וכן איסור דיג בעונת הרבייה באביב. אולם, יש להשלים את המהלך, ולהשבית את צי המכמורת כולו – באמצעות פיצוי הולם – והוצאתו מהמים. בנוסף חשוב להקפיד על 3 חודשים של איסור דיג מוחלט, בעונת הרבייה של הצבים, עבור שיטות הדיג האחרות, למשל רשתות עמידה וחכות.
2. חופים ידידותיים לצבים: הקפדה על חזית חשוכה כלפי החופים החוליים, ותאורה נכונה ומדויקת שלא גורמת לזיהום אור.
שמירה על פעילות פנאי ידידותית לצבים בחופי הים – ללא נסיעה על החוף, וריכוז פעילויות מרעישות ומאירות לחופים קולטי קהל, לעומת חופים שיוגדרו חופים ללא תאורה ורעש.
3. מקפידים על ניקיון הים: לוקחים הביתה את כל מה שהבאנו לחוף, ועוד קצת...
4. מקדמים שמורות ימיות נרחבות שיגנו על הצבים בבית גידולם הטבעי – הים!
נתקלתם באבקוע צעיר שנראה שאינו בדרך אל הים? צב ים שהסתבך בציוד דיג או מצוי במצוקה? – דווחו באפליקציית SeaWatch והדיווח יועבר אוטומטית אל המרכז להצלת צבי ים ופקחי רשות הטבע והגנים, אשר יגיעו ויטפלו בצב.
למידע נוסף על צבי הים: לחצו כאן
למידע נוסף על הים התיכון: https://mafish.org.il/
להורדת אפליקציית Sea Watch: https://play.google.com/store/apps/details?id=com.valigar.seawatch
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי ומנהל 'החצי הכחול' – תוכנית הים בחברה להגנת הטבע