סטארשיפ חזרה מהחלל

חברת ספייס אקס השלימה אמש (חמישי) בהצלחה את טיסת הניסוי הרביעית של חללית סטארשיפ, ועמדה בשלושת היעדים העיקריים של הניסוי: חזרה מוצלחת של החללית לאטמוספרה, ותמרוני נחיתה מוצלחים של טיל השיגור ושל החללית עצמה.
הסטארשיפ שוגרה מבסיס החברה בדרום טקסס, וכעבור שלוש דקות התנתקה כמתוכנן מטיל השיגור, ה"סופר הבי". בשונה מטיסות הניסוי הקודמות, הפעם הצליח הטיל לאזן את עצמו לאחר נפילה חופשית של יותר ממאה קילומטרים, ולהתייצב במצב אנכי מעל מי מפרץ מקסיקו. בעתיד מתכננת החברה לבצע את תמרון הנחיתה באתר השיגור עצמו, שם יתפסו את הטיל המרחף זרועות מיוחדות של מגדל השיגור.
שיגור ספינת החלל של SpaceX
(צילום: SpaceX)

6 צפייה בגלריה
ספינת החלל כמה שניות לאחר השיגור
ספינת החלל כמה שניות לאחר השיגור
ספינת החלל כמה שניות לאחר השיגור
(צילום: SpaceX/Handout via REUTERS)
החללית עצמה המשיכה במסלול שהוביל אותה לכניסה לאטמוספרה מעל האוקיינוס ההודי. בניגוד לניסוי הקודם, שבו היא התלקחה והתפוצצה זמן קצר לאחר החזרה לאטמוספרה, הפעם היא שרדה למרות אובדן אריחים רבים ממגן החום וחלק מכנף, וביצעה גם היא תמרון נחיתה מעל פני המים. מנכ"ל ספייס אקס, אילון מאסק, בירך בציוץ את עובדי החברה על הניסוי המוצלח.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי: כתב הגנה לממתיקים המלאכותיים מה זה PCR? היעלמות החיידקים הטובים
ספייס אקס השיגה התקדמות יפה בכל אחת מטיסות הניסוי של הסטארשיפ, אך עדיין מחכים לה אתגרים גדולים מאוד בניסויים הבאים, לקראת המשימות הבאות שלה, ובראשן הנחתת בני אדם על הירח עבור סוכנות החלל האמריקנית נאס"א.

מהצד האפל לכדור הארץ

המשימה הסינית צ'נג-אה 6 השלימה בהצלחה את איסוף דגימות הקרקע מהצד הרחוק של הירח. החללית נחתה באגן אפולו בסוף השבוע שעבר, והייתה השנייה בלבד שנוחתת בצד הרחוק של הירח, אחרי משימת צ'נג-אה 4 שעשתה זאת ב-2019. היא צוידה בכף לאיסוף אדמה וסלעים, ובמקדח לנטילת דגימות מתוך הקרקע. בסך הכל התכנון היה לאסוף כשני קילוגרמים של חומר מפני הירח. חלק מהנחתת המריא מפני הירח עם הדגימות, וחבר בהצלחה לחללית שהמתינה במסלול סביב הירח. החללית עם הדגימות אמורה להביאן לכדור הארץ בעוד כשלושה שבועות, ולספק למדענים בפעם הראשונה דגימות מהאזור של הירח שאינו פונה לעולם אל כדור הארץ.
6 צפייה בגלריה
החללית הסינית על הירח
החללית הסינית על הירח
החללית הסינית על הירח
(צילום: AFP / סוכנות החלל הסינית)
החוקרים מקווים כי הדגימות יעזרו להבין טוב יותר את ההבדלים הגיאולוגיים בין שני צדי הירח, ודרך זה ללמוד את ההיסטוריה הגיאולוגית של השכן שלנו ולשפר את ההבנה כיצד הוא נוצר. המשימה גם תהיה עוד צעד בדרך ליישום התוכנית הסינית להנחית בני אדם על הירח, ובהמשך להקים שם בסיס מאויש.

הירח יחכה לתיירים

איל ההון היפני יוסאקו מאזאווה (Maezawa) הודיע בסוף השבוע שעבר על ביטולה של טיסת התיירות סביב הירח, שאליה היה אמור לצאת עם עוד כעשרה אמנים בחללית סטארשיפ של ספייס אקס. ההודעה פורסמה בציוץ בחשבון X (טוויטר) הרשמי של הפרויקט, וזמן קצר לאחר מכן הסביר מאזאווה בחשבון שלו כי כשחתם על החוזה עם ראש ספייס אקס, אילון מאסק (Musk) ב-2018, ההנחה הייתה שהמשימה תצא לפועל עד סוף 2023.
"זה פרויקט בפיתוח, אז זה המצב, עדיין אי אפשר לדעת בוודאות מתי הסטארשיפ תהיה מוכנה לשיגור. במצב כזה איני יכול לתכנן את עתידי. אני מרגיש רע שאני גורם לחברי הצוות לחכות עוד, לכן ההחלטה הקשה לבטל כעת".
6 צפייה בגלריה
יוסאקו מאזאווה, מחפש שותפים למסע לירח
יוסאקו מאזאווה, מחפש שותפים למסע לירח
יוסאקו מאזאווה, לא יטוס לירח
(צילום: רויטרס)
מאסק ומאזאווה הציגו כאמור את משימת DearMoon ב-2018, והיא כללה טיסה סמוך לירח, בלי נחיתה עליו ואפילו בלי כניסה למסלול סביבו. עלות התוכנית לא פורסמה, אך על פי ההערכות השקיע בה איל האופנה היפני מאות מיליוני דולרים. הוא גם פתח בהליך חוקר עולם לבחור את עשרת האמנים שיטוסו עמו סביב הירח, ובסוף 2022 פרסם את הרכב צוות המשימה. הוא כולל אמנים ממגוון תחומים, מצילום וקולנוע ועד מוזיקה ומחול, ואפילו גולשת סנובורד אמריקנית בעלת מדליית זהב במשחקי החורף האולימפיים.
עם זאת, נראה שהעניין שלו בתוכנית פחת בהדרגה, גם מפני שהוא הפסיד בשנים האחרונות חלק ניכר מהונו, וגם מפני שלא חיכה למאסק, ומימן לעצמו טיסת תיירות לתחנת החלל הבינלאומית בחללית סויוז רוסית. גם סדר העדיפויות של ספייס אקס השתנה מאז ההכרזה, לאחר שב-2021 בחרה נאס"א בסטארשיפ של ספייס אקס לרכב הנחיתה המאוישת על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס.
6 צפייה בגלריה
המיליארדר היפני יחד עם מאסק
המיליארדר היפני יחד עם מאסק
המיליארדר היפני יחד עם מאסק ב-2018
(צילום: AP)
החברה האיצה את פיתוח הסטארשיפ, אך הדגש העיקרי היה על פיתוח היכולות שסוכנות החלל דרשה – וגם שילמה על פיתוחן – כמו יכולת תדלוק בחלל. גם עם התקציב של נאס"א פיתוח הסטארשיפ התעכב, והיא שוגרה לטיסת מבחן ראשונה רק באפריל 2023. אפילו אם הפיתוח שלה יואץ מאוד, עדיין יש לה שורה ארוכה מאוד של מבחנים בטרם תוכשר לטיסה מאוישת, וסביר שנגיע לכך רק בעוד כמה שנים.

חללית פרטית שניה – ודולפת

חברת בואינג שיגרה בהצלחה את החללית המאוישת הראשונה שלה לתחנת החלל הבינלאומית. החללית "סטארליינר" (Starliner) שוגרה ממרכז החלל קנדי בפלורידה בטיל אטלס 5 של חברת ULA, עם שני אסטרונאוטים ותיקים של סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, בארי ווילמור (Wilmore) וסוניטה וויליאמס (Williams) – לשניהם זו טיסת החלל השלישית.
שיגור מאויש ראשון של החללית של בואינג לחלל
(צילום: נאס"א)

המשימה כוללת סדרה ארוכה של בדיקות לחללית, כולל הטסה ידנית במסלול סביב כדור הארץ ועגינה בתחנת החלל. לאחר כמה ימים בתחנה היא אמורה לחזור לכדור הארץ, ובניגוד לחלליות אמריקניות אחרות לצנוח ביבשה, לא בים, בדרום מערב ארצות הברית. אם הכל יעבור בשלום, צפויה בואינג לקבל רישיון להטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל, והיא תהיה החברה השנייה שעושה זאת, אחרי ספייס אקס שמשגרת טיסות מאוישות כבר ארבע שנים.
שתי החברות, בואינג וספייס אקס, נבחרו במכרז של נאס"א ב-2014 לפתח את החלליות להטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל. חמש חברות התחילו את התהליך שמונה שנים קודם לכן, וקיבלו מהסוכנות מאות מיליוני דולרים לשם כך – אך אלה השתיים שהגיעו לקו הסיום. במכרז של 2014 בואינג קיבלה חוזה של 4.2 מיליארד דולר, לעומת 2.6 מיליארד לספייס אקס – מחיר שכלל גם את העלות של ביצוע שש הטיסות המאוישות הראשונות. בנאס"א קיוו להתחיל בטיסות מאוישות כבר ב-2017, אך כדרכם של פרויקטים כאלה הפיתוח התעכב, וספייס אקס שיגרה את האסטרונאוטים הראשונים של נאס"א בחללית דרגון רק ב-2020.
6 צפייה בגלריה
סוניטה ווליאימס ובארי ווילמור בדרכם לחללית
סוניטה ווליאימס ובארי ווילמור בדרכם לחללית
סוניטה ווליאימס ובארי ווילמור בדרכם לחללית
(צילום: EPA/CRISTOBAL HERRERA-ULASHKEVICH)
דווקא ענקית התעופה, שנחשבה בתחילת הדרך מועמדת מועדפת על פני החברה הצעירה, דשדשה הרחק מאחור. רק בסוף 2019 היא שיגרה חללית סטארליינר לא מאוישת ראשונה, אך זו לא הגיעה כלל לתחנת החלל בגלל שורה של תקלות. עברו עוד שנתיים וחצי עד שבמאי 2022, הגיעה סטארליינר לא מאוישת לתחנת החלל. היא השלימה בהצלחה את טיסת המבחן, אך ליקויים שהתגלו בה, בין השאר במערכת המצנחים, עיכבו את ההתקדמות לטיסה מאוישת, וגרמו לחברה הפסדים כספיים עצומים. גם בחודשים האחרונים נדחה השיגור שוב ושוב, ובשבועות האחרונים הוא התעכב פעם אחר פעם בגלל ליקויים בטיל השיגור ובחללית עצמה. בשעות הראשונות של המשימה התברר כי נוסף על דליפת הליום מהחללית שעיכבה את השיגור, ובסופו של דבר הוחלט לשגר בלי לתקן אותה, התגלו כמה דליפות הליום נוספות מהמערכת המשמשת לכיוון וסיבוב החללית סביב ציריה. צוותי הקרקע של נאס"א ובואינג הנחו את האסטרונאוטים לסגור את המערכות הדולפות, ולדבריהם החללית יציבה ומתפקדת.
כעת מקווים בבואינג כי השלמה מוצלחת של המשימה תסלול את דרכה של החברה להפעלת טיסות מאוישות לתחנת החלל, ואולי למשימות חלל נוספות בשירות נאס"א. זה יכול לעזור לקזז קצת את ההפסדים שספגה החברה בפרויקט עד כה, ואולי לשפר את תדמיתה, שניזוקה לאחרונה בגלל כמה תקלות במטוסי הנוסעים שלה.

הזקן והחלל

טלסקופ החלל הוותיק "האבל" יחזור לפעילות, לאחר שהושבת עקב תקלה במערכת הגירוסקופים שלו. נאס"א העבירה לפני כשבועיים את הטלסקופ ל"מצב בטוח" והפסיקה את התצפיות שלו, בשל קריאות שגויות של המערכת שמשמשת לייצובו והכוונתו.
בעיקרון הטלסקופ משתמש בשלושה גירוסקופים כדי לנטר את מצבו בשלושת צירי התנועה, ולכוון את מכשיריו האופטיים. אבל הוא יכול לתפקד גם עם גירוסקופ אחד בלבד, וכך הוא יפעל כעת. מתוך שישה גירוסקופים שהותקנו בו במשימת השירות האחרונה, ב-2009, רק שניים תקינים לגמרי כיום, והשלישי סיפק את הקריאות השגויות. בנאס"א החליטו כעת להפעיל את הטלסקופ עם גירוסקופ אחד בלבד ולהשאיר את האחרון כגיבוי.
6 צפייה בגלריה
טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל האבל
(צילום: Shutterstock)
על פי תוכנית הפעולה שסוכנות החלל התוותה מראש למצב כזה, מערכת ההפעלה של הטלסקופ תשקלל את המידע של הגירוסקופ היחיד עם חיישנים נוספים של הלוויין, כמו המצלמות והמגנטומטרים. עם זאת, לשיטת הפעולה הזו יש מחיר: ייקח יותר זמן לכוון את הטלסקופ לכל תצפית, כך שקצב העבודה של הטלסקופ יפחת, אולי במידה ניכרת.
משימת השירות ב-2009 הייתה הפעם החמישית שבה הגיעו אסטרונאוטים לטלסקופ המקיף את כדור הארץ בגובה של יותר מ-500 קילומטר. היא תוכננה להיות האחרונה בהחלט, אם כי לאחרונה עלו רעיונות למשימת תיקון נוספת, אולי אפילו כמשימה של ספייס אקס עם אסטרונאוטים פרטיים. בינתיים הרעיונות האלה רק על הנייר, ובנאס"א מקווים להחזיק בחיים כמה שאפשר את הטלסקופ פורץ הדרך, שפועל כבר יותר משלושה עשורים.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע