הם דואגים לניקיון הקרקעית בעומק הים ובעלי חשיבות רבה לבריאות שוניות האלמוגים מסביב לעולם, ביניהן גם זו הגדולה מכולן, אבל גם נמצאים בסכנת הכחדה בגלל בני אדם. כעת, חוקרים קוראים להגן טוב יותר על מלפפוני ים טרופיים בשונית המחסום הגדולה שבאוסטרליה, שם מספרם הולך ומצטמצם עקב דיג יתר מתמשך ומתגבר.
מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת סידני ומאוניברסיטת קווינסלנד, ופורסם בכתב העת Biological Conservation, מגלה כי דיג יתר העמיד את אוכלוסיות מלפפוני הים הטרופיים במימי שונית המחסום הגדולה בסכנה, בשל ביקוש גובר של הזן שנחשב למעדן במזרח ודרום-מזרח אסיה. מספר סוגים של מלפפון ים מבוקשים בעיקר בשוק הסיני, כשערך המסחר השנתי בהם, בהיבט רחב יותר, מוערך במעל 200 מיליון דולר.
"מלפפוני הים ידועים בתור תולעי האדמה או הוואקום של הים. הם קריטיים לבריאות השונית, ועוזרים לשמור על קרקעית הים נקייה ויצרנית", אמרה מריה ביירן, פרופ' לביולוגיה ימית מבית הספר למדעי החיים והסביבה באוניברסיטת סידני. "אוכלוסיות של מלפפונים ים בקרקעית השוניות, שאותן לא דגו, מעבדות טונות של משקעי לגונה מדי שנה בגופם - והם פתרון לחול הנקי. בעלי החיים הללו נמצאים בסכנה עולמית והאיסוף שלהם משונית המחסום הגדולה מעורר דאגה רבה. נתוני דיג שנאספו לאורך שטח הדיג העיקרי של מלפפונים ים בשונית, הדגישו עד כמה הצורך בזהירות ובשינויים רגולטוריים חשוב, משום ששונית המחסום הגדולה היא ביתם של 10 מתוך 16 מיני מלפפונים ים בסכנת הכחדה בעולם. הנתונים מראים שאוכלוסיות של כמה מהמינים בעלי הערך הגבוה ביותר הצטמצמו עקב דיג יתר, שהיקפו רק גדל ומתמשך".
קבוצה אחת של מלפפוני ים טרופיים, שנעלמת במהירות רבה ומעוררת דאגה, נקראת Teatfish על אף היותם רשומים באמנת וושינגטון (שמה הרשמי הוא אמנה בדבר הסחר הבינלאומי במינים של בעלי חיים וצמחי בר המצויים בסכנה) - הסכם בינלאומי שנועד להגביל דיג וסחר של המינים שבסכנת הכחדה, המין הלבן והמין השחור של מלפפוני הים הטרופיים הללו מהווים יותר מ-20% מהדיג הכולל של קווינסלנד. אוכלוסיות של Teatfish נמצאות בסיכון הגבוה ביותר בגלל ערך השוק הגבוה שלהם ורבייה לקויה, שכן הפרטים שנותרו על הקרקעית בשונית לא מצליחים למצוא זיווג עקב הדיג המתגבר.
"מספרם של מלפפוני הים השחורים לא התאושש מאז שהדיג שלהם נעצר ב-1999 עקב איסוף יתר - דיג שהתחדש לפני כשנתיים, למרות המצב העגום", אמר ד"ר קני וולף מאוניברסיטת קווינסלנד. "בדצמבר 2021 ראינו קרן של תקווה, כאשר השרה הפדרלית לאיכות הסביבה, סוזן לי, תמכה ברישום הזנים באמנת וושינגטון ובהכרה במצבם המסוכן ואף קבעה שלא יתאפשר לדוג אותם יותר. זהו ניצחון גדול לאחד מ-10 מלפפוני הים שנמצאים בסכנת הכחדה. יחד עם זאת, נדרשת התערבות מדינית נוספת כדי להבטיח שאוכלוסיות מלפפוני הים האחרות לא יצטרפו גם כן לרשימה של הזנים הפגיעים".
פרופ' ביירן אמרה כי רגולציה סטטוטורית יעילה, הינה חיונית להגנה על מלפפוני ים. לדבריה, דיג שלהם בכלל ובשונית המחסום הגדולה בפרט, פועל זה מכבר תחת מה שמכונה מערכת מדידת ביצועים לא רגולטורית - ולכן לא מחייבת. "המערכת הזו המליצה על הערכה קבועה של מלאי מלפפוני הים, אבל בפועל היא לא בוצעה, כך שהתעשייה פועלת כבר עשרות שנים בלי שום מושג אמיתי לגבי השפעת הדיג על אוכלוסיית מלפפוני הים שמצטמצמת מעת לעת. בעתיד, יהיה חיוני לקיים מסגרת מדיניות מוסדרת ואוכפת סטטוטורית להערכות סדירות עצמאיות של דיג עבור כל מיני מלפפוני ים טרופיים בשונית המחסום הגדולה. רק אז, כך אני מקווה, נוכל להימנע מהכחדה מקומית של מיני מלפפוני הים שחשובים מבחינה אקולוגית בשונית המחסום הגדולה. מלפפוני הים חיוניים כאמור לבריאות השונית ותורמים רבות לעמידה בתוכנית 'שונית 2050' של ממשלות אוסטרליה, מה שמבטיח שמתן הסטטוס 'בסיכון' מטעם אונסק"ו, לשונית המחסום הגדולה, יימנע", היא אמרה.
