כמה נשים הרות במצרים העתיקה קועקעו לפני הלידה וגם בתקופה שלאחר הלידה. כך עולה ממחקר חדש, שבו ניתחו חוקרות מומיות של נשים שחיו לפני יותר מ-3,000 שנה.
במחקר שפורסם בכתב העת The Journal of Egyptian Archaeology, החוקרות מארי-ליס ארנט ואן אוסטין, תיארו את הקעקועים שנמצאו על מומיות הנשים, אך הסבירו גם את הסיבה לכך שאותן נשים קועקעו באותה העת. עוד בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה, ארכיאולוגים גילו כפר מצרי עתיק, שהיה ביתם של האומנים והפועלים שבנו את קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים בנקרופוליס של תבאי בתקופת הממלכה החדשה, בשם דיר אל מדינה. הכפר שכן בגדה המערבית של נהר הנילוס.
3 צפייה בגלריה
קעקועים שהתגלו על צווארה של אישה חנוטה בדיר אל מדינה
(צילום: Anne Austin/University of Missouri-St. Louis)
הכפר היה פעיל במהלך השנים 1550 עד 1070 לפנה"ס, כשבמרוצת השנים, חוקרים גילו כי התכנון והבנייה בדיר אל מדינה נעשו בקפידה, לרבות רחובות ובתים עבור האנשים שחיו בה, כשהגברים יצאו לעבודה שנמשכה ימים שלמים (בניית קברים לשליטים המצריים) והנשים נשארו בבית יחד עם הילדים. מאפיין חשוב נוסף של הכפר היה בור ובו הוטמנו תלושי שכר, קבלות ומכתבים שנכתבו על פפירוס, אשר סייעו לארכיאולוגים להבין טוב יותר את אורח חייהם של פשוטי העם בימי קדם.
במחקר הנוכחי, חקרו השתיים את המומיות שנמצאו בדיר אל מדינה וגילו כאמור את העדויות לקעקועים על גופן של הנשים.
3 צפייה בגלריה
קעקוע על עצם הירך השמאלית של אישה מצרית חנוטה שנקברה בדיר אל מדינה
(צילום: Anne Austin/University of Missouri-St. Louis)
החוקרות, מאוניברסיטת מיזורי בסנט לואיס ומאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בחנו שתי מומיות של נשים, שהוצאו משני קברים בכפר, כשקבר אחד נבזז והמומיה שבו פורקה. עם זאת, בחקר העור החנוט של מה שנותר ממומיה זו, החוקרות מצאו עדויות לקעקועים, תוך שהן מבחינות בתיאורי קערה, טקס טיהור מטומאה ותיאור של בס, אל שתפקידו (על פי המיתולוגיה המצרית) להגן על הבית, ובייחוד על אימהות וילדיהן, בעיקר במהלך הלידה. המומיה השנייה , שעדיין עטופה ולא נפגעה כמו הראשונה, נחקרה באמצעות צילום אינפרא אדום (ארכיאולוגים כבר לא מפרקים את מעטפת המומיות). בבדיקה התברר שמדובר בשרידים של אישה מבוגרת יחסית לתקופה זו (טווח הגילאים 60-40), עליהם מופיע קעקוע נוסף.
הקעקוע הזה הציג את וודג'ט (העין של רע או העין של הורוס) - עין אנושית עם עיטור מעוגל בתחתיתה (המיוחס לפלומת בז), אשר סימלה במצרים העתיקה חיים טובים של עושר, אושר, בריאות וכדומה (לחיים ולמתים כאחד), ולכן נחשבה כקמע. כמו כן, הקעקועים של אישה זו הציגו גם הם את דמותו של בס, הפעם עם כתר עשוי נוצות שעיטר את ראשו, וכן עם קו זיגזג תחתיו, שכנראה ייצג ביצה, שאליה הלכו האנשים באותה תקופה על מנת לקרר את גופם ולעיתים גם להקל על כאב שחשו, כמו למשל זה שהורגש במהלך הלידה.
3 צפייה בגלריה
שחזור של קעקוע בפלג גופה התחתון של אחת הנשים המצריות החנוטות
(צילום: Anne Austin/University of Missouri-St. Louis)
לכן, שתי החוקרות סבורות כי על פי הייצוג של הקעקועים שאותרו על שרידי הנשים, ניתן להבין כי מדובר במעין בקשה של הנושאות אותם לזכות להגנה במהלך הלידה. בנוסף לכך, נמצאו באתר פסלונים עשויים מחימר, שעליהם הופיעו גם כן קעקועים על הגב התחתון והירכיים העליונות של נשים, שגם בהם הופיעו תמונותיו של בס, האל שהגן על נשים בשעת לידתן, ועל הילודים מיד אחרי הלידה.
