אחרי דו"ח מבקר המדינה המדאיג, שקבע שישראל אינה ערוכה למשבר האקלים, ולפני ועידת האקלים בגלזגו שתחל בשבוע הבא, אומרת הבוקר (יום ד') השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג כי ישראל חייבת לעשות יותר כדי להתמודד עם השלכות משבר האקלים וגם כדי לצמצם באופן ניכר את פליטות גזי החממה.
ריאיון עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדבר
(צילום: שמוליק דודפור)
"אז קודם כל זה באמת נכון שישראל נמצאת מאחור וצריך לדעת את זה ולהבין את זה", הודתה השרה להגנת הסביבה. "אנחנו נמצאים מאחור מבחינת היעדים שהצבנו לעצמנו להפחתת פליטות, שזה בעצם מה שכל העולם סובב סביבו במאבק במשבר האקלים. אנחנו מאחור בצעדי ההיערכות שעשינו וזה חמור במיוחד בגלל שאנחנו נמצאים באזור פגיע מבחינת שינויי אקלים, אנחנו באזור חם, יבש, שצפוי לראות אסונות אקלים חמורים יותר ויותר בשנים הקרובות ולכן זה מחייב".
היא אמרה שיש לפעול באופן מיידי: "זה מצריך ובאמת זה ממש מחייב היערכות הרבה יותר מהירה וטובה ממה שעשינו עד היום. החדשות הטובות הן - שהתחלנו. בארבעת החודשים שהממשלה הזאת קיימת היא עשתה הרבה יותר ממה שעשו ממשלות שנים על שנים קודם לכן. אנחנו אישרנו יעדים, הם אמנם יעדים צנועים, אבל צריך לומר שאנחנו בהחלט צריכים ויכולים להעלות אותם ולהגיע ליעד של 0 פליטות עד 2050, במקום שכל העולם נמצא בו. כל העולם מדבר על net zero, אין סיבה שישראל לא תהיה שם וצעד שאנחנו בהחלט צריכים לעשות אותו בקרוב. דבר שני, אנחנו אישרנו חבילת אקלים, שורה של החלטות ממשלה דרמטיות בתחומי האנרגיה, תחבורה, שיפחיתו פליטות בצורה משמעותית בשנים הקרובות ומה שאנחנו עוד צריכים לעשות, השלב הבא, זה לעגן את היעדים האלה והתוכניות האלה בחוק".
למרות זאת "חוק האקלים", שגם אותו הזכיר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח הביקורת, תקוע. זנדברג: "אנחנו במשרד להגנת הסביבה כבר פרסמנו תזכיר חוק ואני גם אגיד לך את האמת, שאני באופן אישי מאוד מאוד רציתי ומאוד מאוד לחצתי להתחיל לקדם אותו בתהליכי החקיקה כבר עכשיו, לפני גלזגו - כי ראיתי בזה מנוף וראיתי בזה הזדמנות. אבל אני חושבת, שאחרי שקראתי את דו"ח המבקר ואחרי שאני רואה את הכותרות שהוא עושה, שזה גם לא דבר שהיה לפני מספר שנים ספורות ואולי אפילו חודשים ספורים - שהציבור והתקשורת מלווים את ההיערכות שלנו בצורה כל כך נרחבת ואפילו נוקבת ודורשת, ובצדק - אני חושבת שבצדק הציבור דורש מאיתנו יותר. אני חושבת שזה כשלעצמו מנוף להעביר את החוק וגם להעביר אותו כחוק חזק, חוק עם שיניים, חוק אפקטיבי, חוק שבאמת ייתן לנו את הכלים ויחייב אותנו".
השרה זנדברג הוסיפה כי חייבים להתאים את החיים למשבר האקלים: "אני חייבת לומר שמשבר האקלים מחייב אותנו להשתנות, הוא מחייב אותנו לעשות צעדים שלא עשינו בעבר, להסתכל על משברים, אבל מצד שני גם על הזדמנויות שלא ראינו בעבר ולכן אני אופטימית לזמן הקרוב אבל זה נכון שאנחנו באמת צריכים לעשות את זה ולעמוד בזה".
השרה זנדברג התייחסה גם למס על הכלים החד פעמיים. "משבר האקלים דורש מאיתנו, מכולנו, להשתנות ודרך אגב הוא דורש להשתנות יותר מאלו שברמת חיים גבוהה יותר. לדוגמה, החלטות הממשלה שהעברנו ביום ראשון האחרון מדברות על מעבר מאסיבי, מדינת ישראל תשקיע מיליארדים במעבר לתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי", היא אמרה.
לדבריה, "לגבי מס החד פעמי, אני חושבת שכאן בהחלט הכוונה, המטרה של החוק הזה זה לא לשלם יותר, אלא הפוך. זה לשלם פחות על ידי שינוי התנהגות. חד פעמי הוא מגורמי הזיהום הגדולים מאוד של הים, של הנחלים, של השטחים הפתוחים שכולנו הולכים ומטיילים בהם, זה מזיק לבריאות, זה מסכן בעלי חיים ובני האדם ובאמת אין סיבה בעולם החדש שאנחנו צועדים אליו להמשיך ולהשתמש בכלים חד פעמיים, וזה דבר שהוא גם מצריך שינוי הרגלים, במיוחד בחברות ובאוכלוסיות מסוימות ואנחנו בהחלט מודעים לזה, אבל זה שינוי הכרחי למען הסביבה של כולנו".
