שנת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה תיפתח בשבוע הבא, ובאוניברסיטה העברית ייפתחו תוכניות, קורסים וסמינרים חדשים, בין היתר בנושאי רפתנות הלכה ומעשה, כדורגל דרום אמריקני, גידול קנאביס רפואי ודיון ייחודי על הקונפליקט היהודי-פלסטיני.
הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם התאחדות מגדלי הבקר, תשיק בנובמבר הקרוב תוכנית לימודים ייחודית בשם "רפתנות הלכה ומעשה" ללימוד מקצועות הרפת (הרישום לתוכנית בעיצומו). המטרה בעיקרה היא להכשיר את רפתני העתיד, ולאפשר היכרות מעמיקה ורכישת ידע במגוון מקצועות הרפת, תוך קבלת כלים להתמודדות עם סוגיות ממשקיות ברפת המודרנית.
התוכנית מיועדת לעוסקים בפועל ברפתנות ולאלו העתידים לעסוק במקצועות הרפת, המעוניינים לבסס ולהרחיב את הידע בתחום, כהכשרה ולטובת תפקידים ברפת השיתופית או המשפחתית. על הריכוז האקדמי של התוכנית אחראים פרופ' צביקה רוט, פרופ' ליאור דוד וד"ר גבי עדין ועל הריכוז המקצועי אחראי ד"ר יניב לבון. למסיימי התוכנית תוענק תעודה מטעם האוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. התעודה תאפשר בעתיד כניסה ישירה לקורס מתקדם למנהלי רפת, אף הוא מתקיים בפקולטה לחקלאות.
כמו כן, תיפתח תוכנית בקמפוס רחובות באוניברסיטה העברית, בשם "קנאביס רפואי From Seeds to Needs". הקורס מיועד לעוסקים בפועל בתחום זה ולאלו הרוצים לעסוק בתחום ולהרחיב את ידיעותיהם - בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי העובדים בחקלאות, יזמים, אגרונומים, סטודנטים בוגרי מדעי החקלאות ועוד. התוכנית מהווה מבוא לידע מעשי להכשרה לעבודה בשוק הקנאביס העולמי, כולל היבטים של יזמות ופיתוח עסקי. למסיימי התוכנית תוענק תעודה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, המדור ללימודי חוץ.
תוכנית הלימודים מכילה בתוכה תשעה קורסים בהיקף של 160 שעות לימוד, שבה הסטודנטים ילמדו את כל שרשרת הגידול והייצור של צמח הקנאביס ומוצריו, החל משלב הגנטיקה ועד לשלב פיתוח המוצר ושיווק ללקוח הקצה. על הריכוז האקדמי של התוכנית הופקד פרופ' זהר כרם, פרופסור למדעי המזון, מומחה בזיהוי חומרים מהצומח ואפיון פעילותם בגוף האדם, המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, כשעל הריכוז המקצועי הופקד ד"ר תמיר גדו.
בסמסטר א' ייפתח באוניברסיטה העברית גם קורס חדש בשם ״הקונפליקט היהודי ערבי בראי התיאוריה וההתנסות״, במחלקה למדע המדינה ובהובלת ד״ר רוני פורת, המיועד לסטודנטיות וסטודנטים מהחברה היהודית והפלסטינית המעוניינים להכיר את נרטיב ״האחר״. הקורס פותח על-ידי ביה"ס לשלום בנווה שלום ומתקיים בשלל קמפוסים ברחבי הארץ מזה 30 שנה, וכעת מגיע לאוניברסיטה העברית. את המפגשים בקורס ינהלו שני מנחים מוסמכים מביה"ס לשלום בנווה שלום, יהודייה ופלסטיני. במהלך השיעורים ייפגשו הסטודנטים אחת לשבוע לסדנה התנסותית בת שעה וחצי, וינהלו דיאלוג על כל נושא שמעסיק או מטריד אותם הקשור לקונפליקט היהודי-פלסטיני. את השיח ניתן לקיים בעברית או ערבית, בהתאם לרצון הסטודנטים.
כדי להתקבל לקורס, הסטודנטים יעברו תהליך מיון, על מנת להבטיח שהקבוצה תורכב ממספר שווה של יהודים ופלסטינים. הקורס פתוח לסטודנטים לבוגר מכל החוגים. סטודנט שהתקבל לקורס מתחייב להגיע לשיעורים, וכן יתבקש לנהל יומן לאורך הקורס, בו יתעד את המחשבות והרגשות שלו. הקורס יכלול עבודת סיום.
באותו סמסטר ייפתח גם סמינר מוסמך חדש על כדורגל דרום אמריקני, בחוג ללימודים ספרדיים ולטינו-אמריקניים ובהובלת ד"ר קלאודיה קדר, בשם "כדורגל באמריקה הלטינית - לא רק ספורט". בסמינר ייבחן המקום של הכדורגל המקצועי והחובבני בהיסטוריה ובחברה של אמריקה הלטינית. הסטודנטים ילמדו באיזה אופן מועדוני הכדורגל הגדולים אך גם השכונתיים, ואף הדינמיקה שמתרחשת באצטדיונים (גם על המגרש וגם ביציעים), משקפים ובה בעת מעצבים את הזהות ואת הגאווה הלאומית. כמו כן, יעלו לדיון השאלות: האם האלימות בקרב חלק מהאוהדים קשורה לבעיות כלכליות, האם הכדורגל הוא "אופיום להמונים" ו/או כלי בידי פוליטקאים/יות, והאם פלה, מראדונה ומסי משמשים מודל עבור רבים ואם כן, איזה סוג של מודל?
אחרי הדחייה - מרקל תקבל תואר מהטכניון בשבוע הבא
ביום ראשון הקרוב יעניק הטכניון תואר "דוקטור לשם כבוד" לקנצלרית גרמניה, ד"ר אנגלה מרקל, בטקס שיתקיים בירושלים. ד"ר מרקל, שצפויה להגיע לישראל, לאחר דחיית ביקורה באוגוסט ברגע האחרון בשל הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן, תקבל את התואר על תמיכתה האיתנה והעקבית במדינת ישראל, במדע ובהשכלה בכלל ובקשרי המדע בין גרמניה וישראל בפרט; על מאבקה חסר הפשרות באנטישמיות ובגזענות; ועל היותה מופת לשילוב בין מנהיגות נדירה, תבונה ואנושיות.
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הקנצלרית מרקל נתפסת בעיני רבים כמנהיגה הבולטת של זמננו. דרכה הובילה אותה מקריירה מדעית מרשימה בכימיה קוונטית לקריירה מדינית יוצאת דופן בעידן של שינויים טקטוניים - מסיומה של המלחמה הקרה ועד איחודה של גרמניה. בתקופת כהונתה היא הנהיגה את גרמניה ואת אירופה כולה נוכח משבר כלכלי גלובלי וקליטת מהגרים ממלחמות אזרחים ומסכסוכים חמושים אחרים במזרח התיכון ובאפריקה".
פרופ' סיון הוסיף כי "כמנהיגה החותרת בהתמדה לשיפור חייהם של מיליונים ברחבי העולם, הקנצלרית מרקל מעולם לא היססה להתייצב נוכח האתגרים העולמיים והמקומיים ולהתמודד עם המציאות על מצוקותיה. את אלה עשתה תוך הפגנת חמלה ואחריות חברתית." הוא הודה לקנצלרית מרקל ואמר: "אנו מצדיעים לך על כל מה שהענקת לגרמניה, לישראל ולאנושות. לעולם נהיה אסירי תודה".
בטקס שיתקיים בירושלים יעניק נשיא הטכניון למרקל את תואר הכבוד. במעמד החגיגי ישתתפו יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, חתן פרס נובל פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר, נשיא הטכניון לשעבר פרופ'-מחקר יצחק אפלויג, נשיא הטכניון לשעבר ויו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל פרופ' פרץ לביא, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' עודד רבינוביץ', סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ' אלון וולף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף וסטודנטיות לתארים מתקדמים - לינה מדלג' (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי) ואסיל שומר (הפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון).
חדש בספיר - תואר שני בתקשורת וניו מדיה
המכללה האקדמית ספיר הודיעה כי היא קיבלה לאחרונה את אישור המועצה להשכלה גבוהה לפתיחת תוכנית לימודים חדשה לתואר שני: תקשורת וניו מדיה. התוכנית תיקרא תואר שני בתקשורת וניו מדיה-Master's Degree (M.A.) in Communication & New Media - ובראש התוכנית צפויה לעמוד פרופ' נעמה שפי.
תוכנית הלימודים צפויה לכלול שני מסלולי התמחות: מסלול התמחות בתקשורת קהילה ומרחב, שבראשו תעמוד פרופ' נעמה שפי וגם מסלול התמחות באנתרופולוגיה ויזואלית, שבראשו יעמוד ד"ר רגב נתנזון. המכללה האקדמית ספיר תודיע בקרוב על פתיחת ההרשמה לתוכנית, לקראת שנת הלימודים הבאה.
ד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, אמר: "אנו שמחים ונרגשים על כך שהמחלקה לתקשורת בספיר, אחת המחלקות הוותיקות והחשובות בארץ, פותחת תואר שני ראשון מסוגו בארץ ואף בעולם. התוכנית מציעה התמחות עיונית ומקצועית בתחומים ייחודיים שנעים בין ניו מדיה, מרחב, ויזואליה ותקשורת. זהו צעד נוסף במיקום המחלקה לתקשורת כאחת המחלקות פורצות הדרך בארץ".
מנהל חדש לבית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו
ירון גוטפריד צפוי להיכנס לתפקיד מנהל בית הספר למוזיקה של הקריה האקדמית אונו. גוטפריד צפוי להחליף את מייסד בית הספר, ששימש כמנהלו מיום היווסדו ב-1990, המנצח ואיש החינוך, פרופ' יהודה סומר כהן.
גוטפריד הוא מנצח, פסנתרן ומלחין רב תחומי, המגשר בין מוזיקה קלאסית למוזיקה בת זמננו, היה תלמידו בקומפוזיציה של מי שהיה דיקאן בית הספר למוסיקה של הקריה האקדמית אונו, פרופ' נועם שריף ושל פרופ' מנדי רודן בניצוח. גוטפריד הוא חתן פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2014, ויצירותיו זוכות להערכה ולביצועים בתזמורות רבות בעולם . בנוסף עד כה שימש כראש המגמה להלחנה עיבוד וניצוח ב"רימון" .
בית הספר למוזיקה ממוקם בקמפוס קריית אונו וכולל חדרי חזרות מאובזרים, אולפני הקלטות ואולם הופעות. בקריה האקדמית אמרו כי בסיום הלימודים זכאים הבוגרים לתואר ראשון במוזיקה רב תחומית .B.Mus
גוטפריד מצטרף גם לסגל המרצים של בית הספר, שוכלל בין היתר את רפי קדישזון אורי זך, אורי ברכה, רחל הוכמן , משה מורד ועוד. גוטפריד אמר: "אני נרגש ושמח להיכנס לתפקיד ולהוביל את בית הספר למוזיקה. להיות מוזיקאי זה מקצוע לכל דבר ועניין, וכמו בכל תחום אחר, מי שרוצה להיות מוזיקאי מקצועי, כדאי שילמד באופן מקצועי לתואר. זו הזדמנות נפלאה לפתח את החזון של בית הספר ולהצעיד אותו לחזית ההשכלה המוזיקאלית בארץ, תוך יישום שיטות הוראה חדשניות, הקניית ניסיון וכלים לסטודנטים במגוון רחב של סגנונות, תוך דגש על מצוינות ופרקטיקה".
גורדון מגיעה לגיאורגיה
המכללה האקדמית לחינוך גורדון קיבלה הודעה מטעם ארגון החינוך של האו"ם – יוניס"ף, כי היא תלווה בשנה הקרובה את מערכת החינוך הגיאורגית, בהטמעת רפורמה של שילוב והכלה בגיל הרך, החל מגני הילדים ועד לאקדמיה.
כחלק מהתהליך, אמרו במכללה, המומחים של האקדמית גורדון ושל האוניברסיטה הממלכתית על שם איליה צ'בצ'בדזה בגיאורגיה ימפו יחד את הצרכים של מערכת החינוך במדינה, יתנו המלצות ויספקו ליווי מקצועי להטמעת רפורמה אשר תוביל לשילוב והכלה טובים יותר של ילדים עם צרכים מיוחדים, גם מבחינה אקדמית וגם מבחינה פיזית, בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
ד"ר אלי וינוקור, סגן נשיא האקדמית גורדון, אמר: "המגמה להשקיע תקציבים בחינוך המכיל, המבקש לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים כחלק מהחברה, משמעותית במיוחד במדינות מזרח אירופיות, בהן הנושא נדחק לקרן זווית במשך שנים והנפגעים העיקריים מכך היו הילדים ומשפחותיהם".
