מין לא מוכר של צב ימי קדום שהתגלה בספרד, הוכתר כגדול ביותר שהתהלך ביבשת אירופה בכל הזמנים (יותר מכפול מגודלם של צבים ימיים מודרניים) והוערך כאחד הצבים הימיים הגדולים ביותר שחיו אי פעם בעולם כולו. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports. המחקר הראה כי מעבר לממדיו העצומים, מדובר בעדות לכך שהגודל של צבים ימיים נרכש באופן עצמאי ובזמנים שונים.
אורך הגוף המשוער של הצב הוא עד 3.74 מטרים, דבר שהופך את הצב הימי לגדול ביותר שהתגלה באירופה עד כה. הצבים הימיים המוכרים הגדולים ביותר, כמו הסוג הנכחד הקדום ארכלון (Archelon) - צב ים קדום שחי בתור הקרטיקון לפני 75-66 מיליון שנים והגיע עד לאורך של 4.6 מטרים ולמשקל של עד 3.2 טונות - חי באוקיינוסים שהקיפו את צפון אמריקה לקראת סוף התקופה שבה תם עידן הדינוזאורים. לעומת זאת, עד כה לא מצאו החוקרים אף צב ימי שחי ביבשת אירופה - נכחד או חי - שאורכו היה יותר מ-1.5 מטרים.
כעת, אנחל הרננדז לוחאן, אלברט סייס ועמיתיהם למחקר מתארים את שרידיו של צב ימי חדש - לו העניקו את השם Leviathanochelys aenigmatica - שאותר בצפון-מזרח ספרד ואף הזכיר בממדיו את הארכלון. השרידים, שנחפרו בין השנים 2016 ל-2021, מורכבים מאגן כמעט שלם וחלקים מהקרפטה (החלק העליון של השריון), ומתוארכים לתקופת הקמפן, לפני 83.6 עד 72.1 מיליון שנים. לדגימה ישנה עצם הבולטת קדימה מחזית האגן, זאת בשונה מצבים ימיים אחרים, מה שמצביע על כך ש-Leviathanochelys aenigmatica מייצג קבוצה חדשה של צבים קדומים עתיקים, כשהחוקרים משערים כי ייתכן שהבליטה הזו קשורה למערכת הנשימה.
בהתבסס על גודל האגן, העריכו החוקרים ש-Leviathanochelys aenigmatica יכול היה להגיע לאורך גוף של עד 3.74 מטרים, כשרוחב האגן שלו היה 88.9 ס"מ - מעט יותר גדול מהאגן של הארכלון, ששרידיו התגלו ב-1895 בדרום דקוטה והוא נחשב לגדול ביותר בעולם, שכן רוחב האגן שלו נאמד ב-81 ס"מ. עם זאת, אורך האגן של Leviathanochelys aenigmatica הוערך ב-39.5 ס"מ, מעט קטן מזה של הארכלון, שאורך האגן שלו היה 46 ס"מ.
בכך, כל הנתונים הפיזיים שנאספו על ידי החוקרים, הפכו את Leviathanochelys aenigmatica לצב הימי הגדול ביותר שהתגלה אי פעם באירופה, ואחד הגדולים שנמצאו ברחבי העולם כולו. ממצאים אלה מצביעים על כך שגיגנטיות (ענקיות) בקרב צבים ימיים התפתחה באופן עצמאי בשושלות שונות הן בצפון אמריקה והן באירופה.
"העדויות החדשות לא רק מגדילות את המגוון הטקסונומי של הביוטה הימית בתקופת הקרטיקון המאוחרת באירופה, אלא גם פותחות צוהר מחקרי חדש ומעלות שאלות חדשות, במטרה לפתור את המנגנונים האבולוציוניים והלחצים האקולוגיים שהיו יכולים לפתח ולקדם את האבולוציה העצמאית של צבים ימיים עצומים (עם אורך שריון של מעל 2.5 מטרים) בשושלות מרובות, במיוחד בתקופת הקרטיקון המאוחרת", אמרו החוקרים.
