ניתוח עצמות מאובנות של עורב מצוי מהאתר "אדם פקינג" בג'ואוקואודיין - כפר שבסמוך אליו התגלו שרידים ארכיאולוגיים רבים בתוך מערכת מערות - הראה שעורבים חיו במערב בייג'ינג, במקביל לכמה מתושביה הקדומים בתקופת הפליסטוקן התיכונה.
4 צפייה בגלריה
העצמות שאותרו באתר "אדם פקינג" בג'ואוקואודיין
(צילום: Institute of Vertebrate Paleontology and Paleoanthropology)
עצמות עורב מאובנות נחפרו לפני שנים רבות בגבעת עצמות הדרקון שבמערב בייג'ינג. המערות העתיקות מתקופת הפליסטוקן, שבהן בוצעו החפירות, טמנו בחובן אלפי מאובנים של בעלי כנף ויונקים, כולל המאובנים הראשונים של בני האדם הקדומים בסין, במיוחד אלה של "אדם פקינג" (שהשתייך למין הומו ארקטוס), כמו גם של המין הומו סאפיינס.
עורבים היו קשורים קשר הדוק לבני אדם במשך רוב ההיסטוריה האנושית. העופות עטויי הנוצות השחורות השתלבו בין היתר באמנות, בספרות ובחיים היומיומיים. הזיהוי של מאובני עורבים מתקופת הפליסטוקן באחד מאתרי המערות העתיקות, תורם להבנת הקשר בין עורבים ובני אדם - קשר שייתכן שהחל עוד בתקופה הפרהיסטורית של מזרח אסיה.
העורב השחור (Corvus corax) הוא אחד מהעופות בעלי התפוצה הטבעית הנרחבת ביותר מבחינת שטח ומספר פרטים, ועל כן קרוי עורב מצוי. זהו המין הגדול ביותר במיני ציפורי שיר - סדרת-ענק של עופות, שכוללת יותר ממחצית מחלקת העופות בעולם, במשקל של קרוב ל-1.5 ק"ג ומוטת כנפיים ארוכה יותר ממטר אחד.
תזונתו מתבססת בעיקרה על אכילת נבלות, אך הוא צורך בנוסף גם פירות, זרעים ומגוון רחב של בעלי חיים קטנים. העורב השחור לא נוטה לנדוד ומעדיף שטחים פתוחים למחיה, כגון טונדרה חסרת עצים או יערות נטושים, הרים ומצוקים, חופי ים, גדות נהר גדולים, מישורים ומדבריות.
בהיותו עוף סתגלן ניתן למצוא אותו במרבית אתרי המחיה למעט יערות גשם טרופיים, כמו למשל בחלקים הצפוניים של אירופה, צפון אמריקה ואסיה. לפני כמעט 30 שנה, אותרו מאובניו במערות בבייג'ינג, כולל עצם זרוע עליונה (humerus) ועצם השוק (tibiotarsus), אשר שויכו למין נכחד הנושא את השם המדעי Corvus fangshannus, אולם הם לא הושוו באותה תקופה לעורב החי כיום.
בניתוח הנוכחי, צוות המחקר השווה את המאובנים לשלדים של מינים חיים ממשפחת העורביים, כמו גם למאובני מינים נכחדים מרחבי אירואסיה. תוך שימוש בנתונים מכל השלדים והעצמות הללו, הפלאונטולוגים זיהו תכונות של המאובנים, המשותפות לקבוצות מסוימות של עורביים, כמו גם תכונות אנטומיות ספציפיות אחרות שהראו כי המאובנים הללו הם של העורבים ממין העורב השחור.
לפני שנתיים, ד"ר תומס א. סטידהאם וד"ר זהיהנג לי מהמכון לפלאונטולוגיה ופלאואנתרופולוגיה של בעלי חוליות (IVPP) באקדמיה הסינית למדעים, שנמנו על צוות המחקר, דיווחו על מציאת גולגולת גדולה של עורב במערה ממחוז ליאונינג בצפון-מזרח סין. לשם השוואה, המאובנים שנותחו במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Ornithology, תוארכו כבני יותר מ-100 אלף שנים, בעוד שהגולגולת ממחוז ליאונינג היא בת כמעט 500 אלף שנים.
מכיוון שבעלי החיים המאובנים שאותרו במערה בבייג'ינג חיו בדרך כלל באזורים חמים יותר של סין, מאובני היונקים מאתר זה מראים שבבייג'ינג היה אקלים חם באותה תקופה. מצד שני, המערה מתקופת הפליסטוקן במחוז ליאונינג הכילה בנוסף לגולגולת העורב גם מאובנים של בעלי חיים שחיו באקלים קר ויבש.
"מכיוון שהעורב השחור אינו מין נודד, נוכחות מאובניו מחוץ לטווח הגיאוגרפי הנוכחי וההיסטורי שלו על פני חלק גדול מצפון-מזרח סין - בבייג'ינג ובמחוז ליאונינג - באזורים הקרים והחמים יותר של תקופת הפליסטוקן, מראה כי סביר להניח שהעורב הזה היה עמיד בפני שינויי אקלים", אמרה ד"ר ג'ינגמאי או'קונור, פלאונטולוגית ממוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, שנכללה גם היא על צוות המחקר.
אם כן, בעוד שנראה שהעורב השחור היה עמיד לפחות במידה מה לשינויי אקלים בעבר הרחוק, היעדרו באותם אזורים בתקופות חמות יותר מוביל לשאלה מדוע הוא לא נמצא בבייג'ינג כיום? לדבריו של ד"ר סטידהאם, שינויי האקלים והסביבה אינם הגורמים היחידים המשפיעים על תפוצתו. "המאובנים מהמערות בגבעת עצמות הדרקון מראים לנו שבייג'ינג העתיקה הייתה מלאה בבעלי חיים גדולים כמו פילים, קרנפים ומיני סוסים נכחדים שסיפקו את המזון עבור אוכלי הנבלות המקומיים באותה העת כמו צבועים, דובים, בני אדם ועורבים. עם היעלמותן של החיות הגדולות הללו בסוף הפליסטוקן, נעלמו גם אוכלי הנבלות (לרבות העורבים)", הסביר ד"ר סטידהאם.
ההשלכות של מחקר זה רלוונטיות הרבה מעבר לבייג'ינג וגבולותיה של סין, זאת מכיוון שחוקרים בכל העולם ממשיכים בניתוח ובתיעוד התגובות המגוונות של עופות לשינויי האקלים בעשורים האחרונים על מנת לסייע בשימור והגנה עליהם. על כן, יש לפן המחקרי חשיבות רבה מכיוון שהוא עשוי לנבא מה עלול לקרות לבעלי הכנף במהלך המאה הבאה בתנאי אקלים מתחמם. "אם ברצוננו להגן טוב יותר על עופות ואורגניזמים אחרים על הפלנטה המשתנה שלנו, אנחנו צריכים מחקרים כמו שלנו הבוחנים את העבר הרחוק במהלך תנאים משתנים של אקלים גלובלי, זאת באמצעות אוספי מאובנים מוזאוניים שיסייעו בהבנת גורמי המפתח שמשפיעים על העופות, כמו גם בלמידת תגובותיהם בטווח הארוך", הוסיף ד"ר לי.
