פניה של אישה ניאנדרטלית, שחיה לפני כ-75 אלף שנה - שוחזרו, לאחר שגולגולתה הפחוסה התגלתה ונבנתה מחדש ממאות שברים על ידי צוות של ארכאולוגים. הממצאים התגלו בחפירות שנערכו ב-2018 במערה שבכורדיסטן העיראקית, בה קברו הניאנדרטליים את מתיהם.
"סודות הניאנדרטליים", בהפקת יחידת המדע של אולפני BBC, שוחרר לצפייה בנטפליקס ברחבי העולם. הסרט התיעודי עוקב אחר צוות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול, בעת שחפרו במערת שנידאר (Shanidar) שבכורדיסטן.
מאובנים של ניאנדרטלים התגלו במערה. ארכיון
"הגולגולות של האדם הניאנדרטלי ושל בני האדם שונות זו מזו בצורתן, אולם פניה של האישה ששוחזרו כעת מרמזים על כך שההבדלים לא היו כה בולטים", אמרה ד"ר אמה פומרוי, פלאו-אנתרופולוגית מהמחלקה לארכאולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג'. "ייתכן שמדובר בתוצאה של הכלאה בין המינים, שכן כמעט לכל מי שחי כיום יש עדיין דנ"א ניאנדרטלי".
נהוג לחשוב שהניאנדרטליים נכחדו לפני כ-40 אלף שנה, כשתגליות של שרידים חדשים נחשבות לנדירות. הממצא הנוכחי הוא הראשון שמתגלה במערת שנידאר מזה למעלה מ-50 שנה, אם כי מדובר בפרט השמור ביותר שנמצא במאה הנוכחית. בעוד שממצאים קודמים היו ממוספרים, החוקרים העניקו לאישה את השם שנידאר זד (Shanidar Z), כשלהערכתם ייתכן שראשה נמחץ בשל מפולת סלעים שהתרחשה זמן קצר יחסית לאחר מותה.
צוות המחקר חשף בזהירות את השרידים, כולל שלד מפרקי כמעט עד המותניים, והשתמש בחומר דמוי דבק כדי לחזק את העצמות. במעבדה של אוניברסיטת קיימברידג' ביצעו החוקרים סריקות CT לעצמות ולאחר מכן חיברו למעלה מ-200 חלקים מהגולגולת העתיקה כדי להחזירה לצורתה המקורית, כולל לסתות עליונות ותחתונות. "כל שבר של גולגולת נוקה והודבק בעדינות משום שחלקי הגולגולת הרבים היו רכים מאוד, ממש כמו ביסקוויט שהוטבל בתה. חיבור החלקים היה אתגר של ממש, בדומה לפאזל תלת-ממדי", אמרה ד"ר פומרוי.
הגולגולת שנבנתה מחדש נסרקה והודפסה בתלת-ממד, מה שהביא ליצירת שחזור פניה של האישה. מהניתוח שערכו החוקרים לשיניה, עלה כי אותה אישה הייתה ככל הנראה באמצע שנות ה-40 לחייה. ללא עצמות האגן, הצוות הסתמך על רצף חלבוני אמייל השיניים כדי לקבוע שאכן מדובר באישה, כשעל פי ההערכות גובהה היה כמטר וחצי. בעוד ששרידיהם של לפחות עשרה ניאנדרטליים נפרדים התגלו בשטח המערה, שנידאר זד היא החמישית שנמצאה במקבץ של גופות שנקברו באותו זמן ובאותו מקום: ממש מאחורי סלע אנכי ענק במרכז המערה, בגובה של למעלה משני מטרים.
5 צפייה בגלריה
בחינת מודל מודפס בתלת-ממד של הגולגולת של שנידאר זד
(צילום: Secrets of the Neanderthals/Netflix)
לדברי החוקרים, ייתכן כי סלע זה היווה נקודת ציון עבור הניאנדרטליים לזיהוי המיקום שבו נערכו קבורות חוזרות ונשנות. "התגליות שלנו מצביעות על כך שייתכן שהאדם הניאנדרטלי חשב על המוות והשלכותיו בדרכים לא כל כך שונות מבני הדודים האבולוציוניים הקרובים ביותר שלו - בני האדם", אמר פרופ' גרהאם בארקר ממכון מקדונלד למחקר ארכאולוגי של אוניברסיטת קיימברידג'.
ארבע הגופות האחרות שנטמנו לצד זו של שניאדר זד, התגלו על ידי הארכאולוג האמריקני ד"ר ראלף סולצקי בשנת 1960, כשאחת מהן הייתה מוקפת באבקה עתיקה - עדות לטקס קבורה שבה הונח המנוח על מצע של פרחים. עבודה ארכאולוגית זו הייתה בין הראשונות להצביע על כך שהניאנדרטליים היו מתוחכמים בהרבה מהתדמית שדבקה בהם כיצורים פרימיטיביים.
עשרות שנים מאוחר יותר, חזר הצוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' למערה, במטרה להשתמש בטכניקות העדכניות ביותר כדי לאתר ראיות נוספות, גם כדי לבסס את טענותיו של ד"ר סולצקי וגם כדי לשפוך אור חדש על סביבת המחייה והפעילות של הניאנדרטליים, ומאוחר יותר גם של בני האדם המודרניים. "מערת שנידאר שימשה תחילה על ידי הניאנדרטליים ולאחר מכן את בני האדם המודרניים, כך שהיא מספקת שטח אידיאלי להתעמקות באחת השאלות המשמעותיות ביותר של האבולוציה האנושית: מדוע נעלמו הניאנדרטליים, בערך באותו זמן שבו המין הומו סאפיינס התפשט על פני אזורים שבהם הם חיו בהצלחה במשך כמעט חצי מיליון שנה?", אמר פרופ' בארקר.
מחקר שאותו הוביל פרופ' כריס האנט מאוניברסיטת ג'ון מורס בליברפול העלה השערה, לפיה האבקה שעקבותיה התגלו במערה היא לא תוצאה של קבורה על מצע פרחים, אלא פעילות של דבורים, שנברו ברצפת המערה. בנוסף, באותו מחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of Archaeological Science, חוזקה הטענה כי האדם הניאנדרטלי היה מין אמפתי, שכן שרידי גבר שסבל מזרוע משותקת, חירשות ופגיעת ראש שכנראה גרמה לו לעיוורון חלקי, חי זמן רב הודות לטיפול שהוענק לו.
מהמחקר הנוכחי עולה בנוסף כי שנידאר זד הובאה למנוחות בתעלה שנוצרה על ידי מים זורמים, אם כי היא הורחבה עוד יותר על ידי מי שביצע את הקבורה, על מנת שתוכל להכיל את הגופה כולה. מניתוח התנוחה של שנידאר זד הסיקו החוקרים כי היא הונחה על הצד, כשידה השמאלית הונחה תחת ראשה, בנוסף לסלע קטן שהונח תחת הראש כמו כרית קטנה. כמו כן, במחקר שהתפרסם לפני כשנתיים בכתב העת Antiquity נמצאו במערה של בהרי זרגוס עקבות מיקרוסקופיים של מזון חרוך, כולל של זרעי בר, קטניות, אגוזים ועשבים, שרמזו לא רק על כך שהניאנדרטליים הכינו ובישלו אוכל, אלא עשו זאת בנוכחות מתיהם.
"גופתה של שנידאר זד הייתה בהישג יד של אנשים חיים, שבישלו מזון באש ולאחר מכן אכלו אותו. עבור הניאנדרטליים הללו, לא נראה שהייתה הפרדה ברורה בין החיים למוות. יחד עם זאת, ניתן בהחלט לשים לב לדפוס בו הם חזרו למקום אחד מסוים כדי לקבור את מתיהם, אפילו בהפרש של עשרות או אפילו אלפי שנים. מסתבר כי גם בחלוף 75 אלף שנה ניתן לגלות מידע חדש מאותה תקופה קדומה", אמרה ד"ר פומרוי.
