בשיתוף קרן רמון
הכל התחיל מכך שאילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, לקח איתו לחלל ניסוי של בית ספר אורט מקריית מוצקין. כאשר יחזור מהמשימה בחלל, הבטיח אילן, הוא יפנה לתחום החינוך. המורשת שלו ושל משפחת רמון ממשיכה היום דרך הפעילות של קרן רמון, אותה הקימה רונה רמון ז"ל לזכרם של אילן ושל אסף רמון ז"ל, בנה, ושמתמקדת בחיבור בין עולם המדע והחלל לחינוך.
אחת מהפעילויות המגוונות שמובילה הקרן היא תכנית ספייסלאב (SpaceLab), בשיתוף משרד החינוך וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. במסגרת התכנית כיתות מכל רחבי המדינה מתחרות על הזכות לשלוח את הניסוי שלהן לתחנת החלל הבינלאומית, בשיתוף נאס"א. עד היום, 34 ניסויים מדעיים של תלמידים מישראל בוצעו בתנאי מיקרו-כבידה אי שם בתחנת החלל.
"ספייסלאב - הזדמנות לעשות משהו אחר, בין כתלי בית הספר"
"ספייסלאב היא הזדמנות", אומרת אוריאן הרצוג, רכזת תכנית ספייסלאב מטעם קרן רמון. "הזדמנות להיפגש בין כתלי בית הספר, בכיתה המוכרת, וללמוד דרך התנסות, דרך חוויה. לפתח מיומנויות שלא נרכשות במסגרת תכנית הלימודים הרגילה".
במסלול מובנה ומונחה, התלמידים בונים בשנה הראשונה רקע וידע כללי, לצד כישורי עבודה בקבוצות וביצוע משימות ייעודיות. בשנה השנייה התלמידים מגבשים, מתכננים ובונים את הניסוי, בשיתוף פעולה עם חוקרים ומעבדות. בתחרות חצי הגמר, שמתקיימת בכל בית ספר שמשתתף בתכנית, הקבוצות השונות מתחרות על הזכות לייצג את הכיתה בגמר הגדול, אליו מגיעים כל המשתתפים בתכנית להציג את הרעיונות מול אסטרונאוטים מנאס"א ואנשי מדע מכל העולם - וכל זאת בגיל 15 בלבד.
"אני מרגישה שהגיל הוא לא פקטור ואפשר להשיג הכל"
נעמי דאר, בת 16 מירושלים, היא תלמידת כיתה י' בבית הספר הגימנסיה העברית רחביה, שזכתה יחד עם הכיתה שלה בתחרות ספייסלאב ב-2023. "הכיתה שלי התחילה את השנה באיחור", מספרת דאר, "המורה שלנו לצערנו חלה בסרטן. לבסוף החלטנו לשלב בין השניים".
הניסוי עוסק באימונותרפיה, שיטה לחיזוק תאי דם לבנים העדיפה על כימותרפיה. "חקרנו יחד עם ד"ר בנצי כץ מהמחלקה ההמטולוגית באיכילוב וגילינו כי בעבר נערך ניסוי בחלל שהוכיח שתאי דם לבנים פעילים יותר בחלל – ולכן אנחנו מניחים גם כי התהליך יעבוד טוב יותר בחלל ויחזור לכדור הארץ לטיפול בחולים".
"אני זוכרת רגעים שהצוות שלי ואני היינו בטוחים שאין לנו ניסוי להגיש", מספרת דאר. דאר קיבלה את תפקיד ה'מפקדת' של הצוות. "הייתי אחראית לפרזנטציה. דאגתי שכולם יודעים את החומר המדעי כדי שהפרופסורים לא יתקילו אותנו בשאלות".
"התכנית בנתה חלק מהאישיות שלי", היא משתפת. "הבנתי שאם משקיעים ומתאמצים ולא מרימים ידיים – יכולים להשיג כל דבר בחיים. לשלוח ניסוי לחלל זו מחשבה שעולה על כל דמיון והישג ומשמעותי עבורנו".
5 צפייה בגלריה
רגע הניצחון של תלמידי הגימנסיה העברית בירושלים, גמר ספייסלאב 2023
(צילום: רועי בית און)
אני גיטרה - גרסת החלל
גם לצוות של אורי נבון, תלמיד כיתה ט' מבית הספר ליידי דייויס בתל אביב, הרעיון לניסוי נבע מהחיים עצמם. "כנגן גיטרה וחובב מוזיקה, תמיד התעניינתי בפיזיקה שמאחורי הצלילים", הוא מספר. "כשהתחלנו לעבוד על מציאת רעיון לניסוי שישלח לחלל, חשבתי איך ישמעו צלילים בחלל. אנחנו יודעים שצליל הוא גל וכל עוד יש אוויר הצליל יכול לעבור ולהישמע. חשבנו שיהיה מעניין לבדוק האם תדירות הגל בתנאי מיקרו כבידה תהיה בדומה לכדור הארץ".
נבון מספר כי אחד מהערכים החשובים ביותר בתכנית הוא העבודה בצוות הכולל מפקד משימה, מהנדס, משימה, מומחה משימה, חוקר ראשי ואיש יחסי ציבור. "לכל אחד בקבוצה יש תפקיד והעבודה מתבצעת בשיתוף פעולה", הוא מסכם.
"התלמידים שלא מקבלים מספיק יחס בשגרה, זוכים להעצמה"
מאיר חי ידעי, מחנך ומורה למדעים מקריית החינוך 'הראל חינוך' בחולון מוסיף את נקודת המבט של המורה: "באופן כללי, מערכת החינוך נותנת מענה לתלמידים בקצוות - המצטיינים והמתקשים", הוא טוען. "התלמידים ה'רגילים', לא מקבלים מספיק – ועבורם מתאימה תכנית כמו ספייסלאב, שמעצימה אותם. הכיתה שלי היא כיתה רגילה לכל דבר", הוא מוסיף, "אך המפגש שלהם עם חוקרים מהטכניון או עם אסטרונאוטים שצריך לדבר איתם באנגלית – נותן להם מוטיבציה פנימית ומוכיח להם שהם מצליחים. לראייה, הכיתה שעברה איתי את התהליך, פורחת עכשיו בבגרויות".
מעבר להעצמה לה זוכים התלמידים, התכנית גם מספקת למורה כלים להצלחה. "הלמידה שונה מכל שיעור, המורה הופך תלמיד, מגבש את הניסוי יחד עם התלמידים, קורא מאמרים ומחקרים בעצמו", מדגיש חי. "זה גם נותן לי כמורה להכיר את התלמידים יותר טוב ולהבין מה היכולת האינדיבידואלית של כל ילד".
"אנחנו בתור מנטורים לא אמורים להגביל את הדמיון של התלמידים"
גם המנטורים עוברים תהליך ייחודי בליווי התלמידים במסע של ספייסלאב. עומר אסיסקוביץ, אוהבת חלל מאז שהייתה ילדה קטנה וכיום היא פיזיקאית ומהנדסת אלקטרו-אופטיקה בחברת Prospera, המפתחת טכנולוגיות לשיפור ענף החקלאות. בשנים האחרונות ליוותה אסיסקוביץ בתי ספר בתכנית ספייסלאב - האחרון, בשנה החולפת בתיכון חדש בתל אביב. המחקר עסק בחקר אלצהיימר בחלל תחת הכותרת 'דה פוספורילציה של חלבון ה-Tau במיקרוגרביטציה'. "אנחנו מעודדים את התלמידים לדבר עם חוקרים כדי לקבל כמה שיותר מידע על הנושא שבחרו", היא מסבירה. "הם נפגשים עם מאמרים מדעיים ואנחנו מלמדים אותם איך קוראים אותם ואיך מחפשים מידע איכותי באינטרנט, שזו מיומנות שלא רבים זוכים לה".
"אחרי קרוב לחצי שנה שלא התראנו, נפגשנו בחיבוק גדול בחצי הגמר בבאר שבע"
ליאור כהן, סטודנטית לתואר ראשון בניהול שמתחילה במקביל תואר שני במנהל עסקים, מלווה בימים אלו שנה שניה של תכנית ספייסלאב במקיף רבין באר שבע. בעקבות המלחמה, העברת התכנים החלה באיחור ונערכה כולה דרך הזום. כתוצאה מכך, חצי הגמר, שנערך לאחרונה בבית הספר, היה גם המפגש הפיזי הראשון של כהן עם התלמידים, אחרי קרוב לחצי שנה בה לא התראו. "היה מרגש מאוד", היא מעידה. "המפגש כלל הרבה חיבוקים והתרגשות מהצד שלהם ושלי. זה ממש לא מובן מאליו". כהן מספרת כי למרות הקשיים הנובעים מהמלחמה וההתנהלות מרחוק, התלמידים היו מאוד רתומים לתהליך. "הם נכנסו לעניין באופן מעורר השראה, ודרך הזום הצלחנו להרים פרויקט ברמה גבוהה ובזמן קצר".
הכיתה אותה כהן מלווה בודקת את ההשפעות של תנאי מיקרו כבידה על מחלת האלצהיימר בחלל, תוך כדי שימוש בצמח הקנאביס. "בשנה השנייה ממש רואים את התקשורת ביניהם, חלוקת העבודה שמממשת את נקודות החוזקה כך שכל אחד תורם את חלקו", אומרת כהן. "מי שבטוח בעצמו, עושה את הפרזנטציה. יש מישהי שיודעת לצייר, בנתה את הלוגו. יש מי שמתבייש אבל אשף דיגיטל, אז הוא מייצר סרטונים ומפרסם את הניסוי ברשתות החברתיות. התכנית נותנת במה לכל תלמיד". החיבור החזק שלה עם התלמידים, לדבריה, נוצר מיחס אישי לאורך השנה. "היה חשוב לי שכולם יתחברו ואף אחד לא יישאר בחוץ".
בשיתוף קרן רמון
