בצל מלחמת חרבות ברזל והמתיחות בצפון, נפתחה היום (רביעי) הוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מושבים רבים בוועידה, שתימשך גם מחר, מתמקדים השנה בנושאי חוסן ושיקום בדגש סביבתי לאור נזקי המלחמה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהגיע לשאת דברי ברכה, אמר כי הביטוי "כי האדם עץ השדה" מקורו במצב מלחמתי - המקורות מלמדים אותנו את חשיבות השמירה על ערכי הטבע אפילו במצב מלחמה.
הדובר המרכזי במליאת הפתיחה, שעסקה בסביבה בעיתות מלחמה ושיקום אזורי מלחמה, היה פרופ׳ רונלד מיטשל מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת אורגון שבארצות הברית. מיטשל - מומחה בפוליטיקה סביבתית בין-לאומית ויחסים בין-לאומיים - סיפר על אוקראינה כמקרה בוחן לשיקום אזורי מלחמה בהיבט הסביבתי.
"המלחמה עשויה לספק חלון הזדמנויות לקידום מדיניות אקלים", הוא אמר. "לעתים קרובות אסונות אלו מובילים לשחקנים חיצוניים שנותנים לקהילה יותר גישה למשאבים פיננסיים, חומריים ואינטלקטואליים שיכולים לעזור לקהילה לעבור למסלול בר-קיימא, שיותר מותאם ועמיד לאקלים".
במושב הפתיחה נשא דברים גם יוסי מירז, מנכ״ל חברת לדיטק - מהחברות המובילות בישראל בתחומי התכנון והביצוע של פרויקטים להתייעלות אנרגטית ולמערכות אגירת אנרגיה עבור המגזר הציבורי, מוסדות ומפעלים. "אנחנו עוסקים בהתייעלות אנרגטית כעשור ובשאלה איך מגשרים בין השגרה לחירום", הוא אמר. לדבריו, כדי לקבל פתרון צריך לנצל את מה שיש ולהבין מה צריך להקים - וכאן נכנסת לתמונה ההתייעלות האנרגטית שכוללת בין השאר מערכות סולאריות ומערכות לאגירת אנרגיה. "את הקמת המערכות הללו נכון להקים לא רק להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני, אלא כי זה הדבר הנכון לעשות גם מבחינה הנדסית שמאפשרת את השליטה שלנו בתקופות חירום ותרחישי עלטה".
מירז מדגיש כי הפתרון שלדיטק מספקת נותן מענה הן מבחינת החוסן האנרגטי והן מבחינת העלויות הכלכליות, ובימים אלו החברה עובדת עם מנהלת תקומה שאחראית על שיקום נזקי המלחמה בעוטף ובצפון.
הבריאות בקשר כפול עם הסביבה
במושב הבוקר, שעסק בקשר בין בריאות הנפש לטראומה המתמשכת בזמן מלחמה, ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי, KSM, הציגה תוצאות ראשוניות ממחקר על הקשר שבין בריאות הנפש למתיחות ביטחונית ורכישת תרופות הרגעה.
דיון בפאנל שהתקיים בהמשך המושב נגע בין היתר במקום של פחד כמניע לפעולה. הדבר נכון גם לעיתות מלחמה וגם לגבי סוגיות סביבתיות ו"חרדת אקלים". עם זאת, לפי דוברי הפאנל, מניע מוצלח יותר לטווח הארוך צריך להתבסס על תקווה וקידמה.
הפאנל המשיך ודן גם באופן שבו מערכת הבריאות צריכה להשתנות ולהתאים את עצמה לאתגרי העתיד (כמו גלי חום), ואף לקחת אחריות על המפגעים הסביבתיים שלה, כמו שימוש בפלסטיק חד-פעמי ופליטת פחמן דו-חמצני. כלומר, הבריאות מקיימת "קשר דואלי" (כפול) עם הסביבה, גם כמי שמספקת מענה למפגעיה, אבל גם כמי שגורמת לחלק ממפגעים אלו.
במושב שעסק בבריאות ומשבר האקלים, תיארה אירית לדור מאוניברסיטת חיפה את מצב החוסן האקלימי של מערכת הבריאות בישראל. כלומר, כמה המערכת מוכנה לסיכונים בריאותיים שמקורם בשינויי אקלים וכיצד היא יכולה להגיב למשברים אקלימיים. "שינוי האקלים מוגדר כאיום הגדול ביותר על הבריאות: השלכות של מחלות נשימה, עלייה בחום, בריאות הנפש, כולן ילכו וייתעצמו בשנים הקרובות".
לדור מיפתה חסמים והזדמנויות לקידום חוסן אקלימי בישראל. מצד אחד, למשל, אנשי מקצוע שאינם עוסקים באקלים במסגרת תפקידם נמצאו חסרי מודעות בנושא. ומצד שני, לדוגמה, הוצע שלישראל פוטנציאל להיערך היטב למצב חירום אקלימי, בדומה להיערכות למצבי חירום אחרים המוכרים במחוזותינו.
5 צפייה בגלריה
פאנל בנושא אנרגיה, חום וחדשנות – פתרונות מקומיים והנגשת מדע למקבלי החלטות. בהנחיית יעל אילמר גירון, מנכ"לית אקלימא. בהשתתפות: רונית איבגי, מנהלת קיימות עירונית בעיריית באר שבע; ליאור גוטסמן פישר, מנהלת פרויקטים באגף אקלים וקיימות בקק"ל; פרופ' אבי דומב, מדען ראשי, משרד המדע; ד"ר עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי הישראלי
(צילום: דניאל כהן)
כשהמזון הופך לפסולת
במושב שעסק בבזבוז מזון שאותו הנחתה פרופ׳ אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן, דובר רבות על חשיבות המזון עבורנו. "אנשים אוהבים אוכל ומדברים עליו רגשית, אך קיים דיסוננס כשהוא הופך לפסולת", אומרת הילה סגל קליין, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה.
כיום שליש מהמזון בעולם מתבזבז בעלות של טריליון דולר בשנה - פעולה המעידה על ניצול לא יעיל של משאבים מתכלים ועל מזון שמושלך ושתורם לשחרור גזי חממה. לדברי פרופ׳ אייל שמעוני ממוסד שמואל נאמן, ישראל היא אי, וגם כשאין מלחמה אנחנו לא מסוגלים לספק את כל צרכינו התזונתיים. "אנחנו יודעים לייצר חלק קטן מהצריכה שלנו והאוכל הוא רק הקצה – הוא מורכב ממערכות רבות שכוללות מערכות בריאות, אזורי ייצור, שינוע ומכירה, ולכן טיפול בביטחון מזון דורש הסתכלות רחבה", הוא אומר.
נושא מרכזי אחר שעלה ביום הראשון בוועידה הוא כלכלה מעגלית והתנהגות צרכנים. במחקר שערך ד״ר יאיר צדיק מאוניברסיטת בן-גוריון, נבדק כיצד מודל מבוסס אמון בין הרשות לבין התושבים מייצר מעורבות בכל הקשור למיחזור פסולת. "תקשורת דו צדדית ואמון בין הגורם המבצע לבין הציבור יכול להועיל בהפחתת הטמנה והגברת המיחזור כמו גם הגברת תחושת השייכות של התושבים והעלאת מעורבות הנוער", הוא אומר.
גורם משפיע נוסף על בחירת הצרכנים במוצרים ירוקים או בהתנהגות סביבתית קשורים בזכות הבחירה. ״כמעט כולנו רוצים להיות צרכנים ירוקים, אבל בפועל קיים הפער בין הכוונות להתנהגות״, אומרת ד״ר ענבל שטוקהיים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים. לדבריה, כל עוד אנחנו מרגישים שהבחירה עצמאית האפקט חיובי יותר, לכן חשוב לתת לצרכן להתנסות במוצרים ירוקים ובכך להשפיע על תפיסות העצמי וחוויות הצריכה. ״צרכנים מרוצים ימליצו על יותר על מוצרים ירוקים וכך ירחיבו את מעגלי ההשפעה״.
5 צפייה בגלריה
תכנון היום שאחרי – פאנל בהנחיית ד"ר נטע ליפמן, מנכ"לית בי"ס לקיימות, אוניברסיטת תל אביב. בהשתתפות: פרופ' רונית אדנדלווט, ראש אגף תזונה משרד הבריאות; הגר ראובני, מנכ"לית התנועה הקיבוצית; ד"ר אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה; דני גרינוולד, סמנכ"ל אסדרה, רשות המים
(צילום: דניאל כהן)
פתרון מקיף לפגיעה הסביבתית בנגב המערבי
במושב שעסק בשיקום סביבתי הוצג ניתוח חישה מרחוק של רשות הטבע והגנים להשפעות המלחמה על הנגב המערבי. הפעילות הצבאית – תנועת כלי רכב, פריצת דרכים, הקמת תשתיות – הורסת בתי גידול ומייצרת הפרות אקולוגיות נוספות כמו רעש, אור, שריפות ופלישת להקות כלבים משוטטים.
כפי שמספר ד"ר עופר שטייניץ, "40 אחוז מהשטח החקלאי שנפגע הוא חלק ממסדרונות אקולוגיים". מנגד, דווקא בשטחים הפתוחים הטבעיים הפגיעה קטנה יותר באופן יחסי, ומאחוריה הפקת לקחים מסבבי לחימה קודמים. חשוב לציין שההשפעה של פגיעה סביבתית אינה מקומית, אלא "ממשיכה ומשפיעה על הסביבה באופן שחורג מאותו שטח ספציפי".
לפיכך, נדרש פתרון מקיף, כמו שהציעו יעל זילברשטיין ברזידה, מהחברה להגנת הטבע, ותמר רביב, מהמשרד להגנת הסביבה. "שיקום החברה והקהילות בנגב המערבי", הן טוענות, "לא יכול להתעלם ממה שקורה בשטחים הפתוחים בנגב המערבי". המתווה לשיקום השטח מתייחס ליותר מ-7,000 דונם, ומטרתו להשלים את השיקום החברתי בקהילות שעליהן אחראית מנהלת תקומה ולהיעשות בשיתוף עימן. כמו כן, מופו אתרים שבהם ניתן לחזק את הטבע המקומי, לחברו לקהילות האזור ולעודד טיילוּת בשטחים הפתוחים. "התרופה העתיקה ביותר ללחץ וחרדה היא הטבע", הן מדגישות.
מעבר לכלכלה עמידה לשינויי אקלים
במליאת הצהריים, ג׳ו טינדל - ראשת מִנהל הסביבה של ארגון ה-OECD - נאמה מרחוק על נושא שלדבריה לא זוכה לתשומת הלב הראויה מקובעי מדיניות, והוא תפקידן של הערים במעבר לכלכלה מעגלית ועמידה לשינויי האקלים. ״ערים מייצרות פליטות (גזי חממה) ופסולת, והשפעות האקלים מורגשות בהן באופן ישיר וחזק״, היא אומרת. ״אבל ערים יכולות גם לספק פתרונות שיעזרו לנו להשיג חוסן אקלים ומעגליות באופן שבו אנחנו חיים, עובדים וצורכים – לכן רשויות מקומיות זקוקות לתמיכה מממשלות כדי להתגבר בין השאר על מגבלות שונות במסגרת הרגולטורית שבתוכה הן חייבות לעבוד״.
העיר המארחת של הוועידה, באר שבע, עמדה לדיון במליאה כמקרה בוחן להזדמנויות אקלימיות בשלטון המקומי. ראש העיר, רוביק דנילוביץ', תיאר את האתגרים וההזדמנויות בנושאי תכנון שעירו מתמודדת איתם. הוא קרא להתאים את הנגב לצורכי האוכלוסייה והמדינה, ובפרט להוסיף שטחים ירוקים ומוצלים. "הטבע העירוני חייב להיות בתוך עיר המטרופולין", הוא קבע. "תכנון נכון, לטווח ארוך, הוא גם הרבה יותר זול".
באופן דומה, פרויקטי הדגל שהציגה קק"ל מכוונים לקהילות מקומיות ולשיתופי פעולה עם השלטון המקומי. דובר נוסף היה פרופ' עדי וולפסון, ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, שהציג מודל עירוני לשלטון מקומי מקיים וסביבתי. מבחינתו, "הכל צריך להיות מבוסס מדע", והמטרה היא שבסופו של דבר הדיון על תשתיות ואנשים יתמקד "בחיבור ביניהם, עירוניות. להפוך עיר - לעיר של אנשים".
העיתונאי, הסופר והפעיל הסביבתי, ג'ורג' מונביוט, אמר פעם שבלי סיפור שמסביר את ההווה ומדריך אותנו לקראת העתיד, הדמיון שלנו נכשל והתקווה נעלמת, אך איתו כמעט הכל אפשרי. "בפעילויות השונות של האגודה - ממשק, זווית, ועדות המומחים, אקולוגיה וסביבה, זווית בחינוך ובוודאי בוועידה השנתית, אנחנו מנסים לנסח סיפור כזה", ציין מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, לירון מרוז. "זה הקו שמנחה אותנו".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
