חוקרים מצ'ילה ומארגנטינה מצאו שרידים של אישה, שנקברה בסירת קאנו לפני כמעט 900 שנה - העדות הראשונה לקבורה מסוג זה שנמצאה בפטגוניה, המאששת את ההנחה כי מדובר בסגנון קבורה שהיה נהוג ברחבי דרום אמריקה הפרה-היספנית ולא כזה שהונהג רק לאחר הקולוניזציה הספרדית.
3 צפייה בגלריה
איור שממחיש את הקבורה בסירת הקאנו, עם הכד לצד ראשה של האישה והצדפים שמפוזרים בחלקת הקבר
איור שממחיש את הקבורה בסירת הקאנו, עם הכד לצד ראשה של האישה והצדפים שמפוזרים בחלקת הקבר
איור שממחיש את הקבורה בסירת הקאנו, עם הכד לצד ראשה של האישה והצדפים שמפוזרים בחלקת הקבר
(איור: PLOS ONE (2022). DOI: 10.1371/journal.pone.0272833)
השרידים נמצאו באתר ארכיאולוגי בשם ניואן אנטוג (Newen Antug), שנמצא בפרובינציית נאוקן (Neuque’n) שבצפון-מערב פטגוניה הארגנטינית, בסמוך לאגם לקאר. ניתוח הממצאים העלה כי האישה שנטמנה, הייתה בגובה של כ-149 ס"מ ובת 25-17 במותה (זאת על פי דגימה שבוצעה לעצמות האגן שלה ולשיניה). עם זאת, החוקרים לא הצליחו לקבוע את סיבת המוות.
לצד ראשה של האישה נמצא כד שנצבע בגווני לבן ואדום, כשבנוסף היו פזורים סביבה כ-600 פיסות עץ מעץ ארז צ'יליאני, אשר עליו סימני חריכה, כעדות לכך שסירות קאנו מעץ של אותה תקופה, הידועות בשם וואמפו (Wampo), רוקנו מתוכנן באמצעות אש (בעת הכנתן). למעשה, הסיבה שבגללה נותרו מסירת הקנו רק שבבים, נעוצה בזמן הרב שחלף מאז מותה וקבורתה של האישה וכן בשל תנאי הלחות ששררו בחלקת הקבר.
3 צפייה בגלריה
איור שממחיש את הכנת הקאנו ששימש כארון הקבורה
איור שממחיש את הכנת הקאנו ששימש כארון הקבורה
איור שממחיש את הכנת הקאנו ששימש כארון הקבורה
(איור: PLOS ONE (2022). DOI: 10.1371/journal.pone.0272833)
בדיקה של שרידי עצמות האישה הראתה שהן מתוארכות ל-1142 לספירה בערך, מה שאומר שהיא ככל הנראה השתייכה לתרבות המאפוצ'ה (Mapucha) - ילידים שחיו בצ'ילה ובארגנטינה, שעבדו בעיקר בחקלאות - ושהיא מתה מאות שנים לפני הגעת הספרדים. הממצא מציין את הפעם הראשונה שבה נראתה קבורה מסוג זה בפטגוניה הארגנטינאית, מה שהופך את הממצא לנדיר, זאת מפני שרוב קבורות הקאנו היו של גברים. יחד עם זאת, החוקרים מעריכים כי אין זה מופרך לחשוב שהממצאים אשר התגלו במחקרם, מרמזים על כך שקבורת נשים מסוג זה הייתה נפוצה יותר ממה שחשבו עד כה.
כמו כן, מכיוון שהאבות הקדמונים של אנשי המאפוצ'ה גרו בדרך כלל בסמוך למקורות ימיים, מחברי המחקר סברו כי קבורת הקאנו של האישה ששרידיה נמצאו זה עתה, עשויה להיות קשורה גם למשמעות המים בחייה.
3 צפייה בגלריה
האתר הארכיאולוגי ניואן אנטוג
האתר הארכיאולוגי ניואן אנטוג
האתר הארכיאולוגי ניואן אנטוג
(צילום: Alberto Pérez)
למעשה, קבורת אנשים בסירת קאנו הייתה חלק מטקס שנועד לאפשר למתים לצאת למעין מסע אחרון על פני מים מיסטיים לארץ אחרת, הידועה בשם נומלאפקן (Nomelafken), שם הם עתידים להתגורר במקום המכונה "יעד הנשמות", הלא הוא משכן המתים הסופי. החוקרים מציינים שהכד שנמצא ליד ראשה הונח שם בבירור על ידי מי שקבר אותה, כשבנוסף לכך נמצא מצע של צדפי מים מתוקים מסוג Diplodon chilensis בחלקת הקבורה (שהגיעו ככל הנראה מאגם לקאר הסמוך), כשתנוחת הגוף - כשהזרועות אסופות אל פנים הגוף והראש והרגליים מורמים - מעידה על כך שהאישה נקברה בתוך מבנה קעור התואם לזה של סירת הקאנו ששימשה כארון הקבורה.