השדות שאי אפשר לגדל בהם גידולים חקלאיים בעוטף עזה - ייצרו אנרגיה ירוקה: במועצה באזורית אשכול מתכננים לנצל את "השטחים האבודים" שבצמוד לגדר הגבול עם רצועת עזה, שכבר לא ניתן לעבד עבור חקלאות, להקמת שדות סולאריים.
ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, הציג לאחרונה לבכירי משרד התשתיות והאנרגיה תוכנית ראשונית לפרויקט לאומי בתמיכת המדינה להקמת שדות סולאריים לאורך רצועת הגבול.
הכוונה לנצל שטחים בלתי מנוצלים כיום בקו הגבול לטובת ייצור חשמל בהיקפים ניכרים, בשטחים שממילא קיים קושי כיום לעבד אותם. מטעמים ביטחוניים הרעיון נבדק גם מול גורמי צבא בכירים בגזרה, שברכו על הרעיון ונתנו אישור וברכת דרך לקידומו. "מצאנו את הנוסחה המתאימה שמשלבת ניצול מקסימלי של מרחביה לטובת אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטות גזי חממה. זאת, לצד יצירת מקורות הכנסה כלכליים בתחום זה", הסביר ראש המועצה גדי ירקוני. כיום יש כ-25 אלף דונם ברוטו ב"שטחים האבודים". מדובר ברצועת שטחים לאורך כמה מאות מטרים גבול במשולש הגבולות ישראל-עזה-מצרים.
ואלו לא החדשות הירוקות היחידות בעוטף עזה. משרד האנרגיה פרסם קול קורא למענקים לאנרגיה מקיימת לשנים 2021 ו-2022 בשדרות ובמועצות האזוריות בעוטף עזה - שער הנגב, אשכול, חוף אשקלון ושדות נגב, בהיקף של 5 מיליון שקלים. זאת, במסגרת התוכנית לחיזוק החוסן האזרחי ביישובי עוטף עזה.
"הקמת מערכות אגירת אנרגיה במרכזי הקליטה תשים את תושבי העוטף בחוד החנית של משק האנרגיה הישראלי ותסמן את הדרך לכלל תושבי המדינה", אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר. "פרויקט זה הוא צעד נוסף בדרך להשגת יעד המעבר לאנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, ויזרז הטמעת מערכות אגירה במבנים שבהם יש מערכות שמייצרות אנרגיה סולארית".
במסגרת הקול קורא, יוכלו הרשויות לקבל מענקים לפרויקטים להתייעלות באנרגיה על ידי החלפת מערכות שונות כגון: יחידות קירור מרכזיות, מזגנים מפוצלים ומערכות תאורה, וכן החלפת רכבי הרשות המונעים בבנזין או בסולר בכלי רכב חשמליים, ועוד. באופן ייחודי, במסגרת המכרז יינתנו מענקים גם להתקנת מערכות אגירת אנרגיה, תוך דגש על מערכות למרכזי חוסן. אלה מרכזים שאליהם מופנית האוכלוסייה בשעת חירום, כתוצאה ממצב ביטחוני או אקלימי, כאשר לרוב, הוא ממוקם בבית ספר או במבנה ציבור אחר.
כיום, ערוכים המרכזים לתפקד במקרה של הפסקת חשמל באמצעות גנרטור שמופעל על ידי דלקים פוסיליים, דבר שגורם לזיהום אוויר. בישראל יש כ-1,350 בתי ספר, בנוסף למבני ציבור אחרים, המוגדרים כמרכזי קליטה לשעת חירום. ניתן יהיה לספק חשמל למרכזים אלה באמצעות מערכת סולארית על גגות המבנים, מערכת אגירת אנרגיה ומערכת ניהול. לפי התוכנית, בשעת חירום, תספק המערכת את האנרגיה הדרושה לצרכני החירום, ביניהם מקררים לתרופות, תאורה, נתבי תקשורת וכדומה, וכך תחסוך את השימוש בגנרטור המזהם.
המודל של מרכזי חוסן באנרגיה מבוסס על מערכות דומות שהוקמו ברחבי העולם, על פי רוב להתמודדות עם אסונות טבע. לדוגמה, מדינת פלורידה שבארה"ב, התקינה 112 מערכות ביישובי חוף החשופים להוריקנים, וב-2017, שליש מאותם מרכזים תיפקדו וסיפקו שירותים לקהילה בשעת חירום, כאשר פלורידה נפגעה מהוריקן "אירמה".
ביישובי המועצה האזורית אשכול, לדוגמה, הוצבו לוחות על רפתות, לולים, מפעלים ומחסנים. שטחים חקלאיים הוסבו לצורך שדות סולאריים בהיקף של כ-3,500 דונם המספקים כ-350 מגה וואט חשמל. בשנים האחרונות עברה המועצה מהלך להתייעלות אנרגטית. המועצה והישובים השלימו שורה של פרויקטים סולאריים, בהם: הצבת לוחות סולאריים על מרבית גגות מבני הציבור ברשות, כולל בתי ספר, גני ילדים, מרפאות, אולמות ספורט ומבני המועצה.
