בשנת 2023 שריפות בר כילו כ-400 אלף קמ"ר, הובילו למותם של יותר מ-250 בני אדם וגרמו לפליטה מזהמת של 6.5 מיליארד טונות של גז החממה פחמן דו-חמצני.
הפינוי והמאבק בלהבות: תיעוד מהשריפות ברודוס ביולי
(צילום: רויטרס)
פולין ויליין-קרלוטי, חוקרת גאוגרפיה ושריפות בר, אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית כי השריפות של 2023 יצאו מכלל שליטה, מה שהדגיש יותר מכל את העובדה כי אמצעי הכיבוי שישנם כיום אינם מספיקים, כאשר המאמצים צריכים להיות ממוקדים במניעת השריפות ולא בהתמודדות איתן לאחר שהן מתפשטות.
"במצב הנוכחי, הן מבחינת אמצעי כיבוי והן מבחינת כוח אדם, אין ביכולתנו להתמודד כראוי עם שריפות הבר. על כן, יש לתת דגש על פיתוח פעולות מנע מקדימות", אמרה ויליין-קרלוטי.
על פי הנתונים שנאספו עד ל-23 בדצמבר, יבשת אמריקה חוותה השנה שריפות בר שכילו שטח של כמעט 800 מיליון דונם. מדובר על שטח גדול פי 1.5 משטח הפנים של ספרד, ויותר מ-100 מיליון דונם מהממוצע שנשרף בין 2022-2012 באותו תאריך, כך על פי מערכת המידע העולמית של שריפות בר (GWIS) - יוזמה שמטרתה איסוף מידע ברמה אזורית ולאומית, במטרה לספק הערכה מקיפה של שריפות בר והשפעותיהן ברמה גלובלית, תוך מתן כלים להתמודדות עימן ברמה עולמית.
מדינה נוספת שסבלה משריפות הבר השנה הייתה קנדה, שבה 180 מיליון דונם עלו בלהבות, זאת כתוצאה מתנאי מזג אוויר של יובש ושרב כבד שנבעו משינויי האקלים.
בשנת 2023 פקדו השריפות לא רק אזורים שנחשבים לפגיעים מפני שריפות בר כמו יוון, איטליה, תוניסיה ואלג'יריה שבאגן הים התיכון, צפון אמריקה ואוסטרליה, אלא גם אזורים שבדרך כלל ניצלים כמו טנריף או הוואי, שם להיינה (Lahaina) שידועה בעצי הלחם שלה והייתה בירת ממלכת הוואי מ-1820 עד 1845, נהרסה כמעט לגמרי בשל שריפות הענק בתחילת אוגוסט.
לצד הפגיעה ברכוש ובטבע, שריפות הבר גבו מחיר כבד גם בנפש. יותר מ-250 בני אדם נספו בשריפות שהשתוללו בכל העולם, מה שהופך את 2023 לקטלנית ביותר במאה ה-21, על פי מאגר אירועי החירום (EM-DAT) מטעם האוניברסיטה הקתולית של לובן בבלגיה, המכיל נתונים של יותר מ-26 אלף אירועי חירום שהתרחשו בעולם מאז סוף המאה ה-19 ועד היום. "שיעור מקרי המוות העודפים עלול לעלות בשנים הקרובות, מכיוון ששריפות בר הולכות ומתקרבות לאזורים מיושבים", אמרה ויליין-קרלוטי.
ככל שהשריפות משתרעות על פני שטחים נרחבים יותר, כך מתארך זמן ההתאוששות, לא רק של בני האדם, אלא גם של הטבע - מה שפוגע קשות ביכולתם של היערות לספוג פחמן דו-חמצני. על פי מחקרים אחרונים, השריפות מפחיתות את אחסון הפחמן הדו-חמצני בכ-10%, כך לדבריה של סולן טורקטי, חוקרת במעבדת LATMOS של אוניברסיטת סורבון בצרפת.
כשהעצים נשרפים, משתחרר כל הפחמן הדו-חמצני שנאגר בהם כל השנים. מאז תחילת 2023, שריפות בר גרמו לשחרור של כ-6.5 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני, על פי נתוני GWIS, זאת בנוסף ל-36.8 מיליארד טונות שנפלטו מדלקים מאובנים כמו נפט, גז, פחם ומלט. ככלל, כ-80% מהפחמן שנוצר משריפות הבר נספג מחדש על ידי הצמחייה שצומחת שוב בעונה הבאה, כש-20% הנותרים מצטברים באטמוספרה ותורמים לשינויי האקלים.
מלבד פחמן דו-חמצני, משחררות השריפות חלקיקים מסוכנים, כמו למשל פחמן חד-חמצני, פיח ופחמן אורגני. לפי מחקר שפורסם בספטמבר בכתב העת Nature, האוכלוסיות של המדינות העניות ביותר, במיוחד במרכז אפריקה, חשופות הרבה יותר לזיהום האוויר הנגרם משריפות, זאת בהשוואה לאוכלוסיות שמתגוררות במדינות מתועשות. "פליטות אלו משפיעות על איכות האוויר לאורך מאות קילומטרים במקרה של השריפות העזות ביותר. יש לכך השפעה בריאותית מיידית, בנוסף להרס של מערכות אקולוגיות, רכוש ותשתיות", אמרה טורקטי.
