שימור קינים של סיסים
עמותת "ידידי הסיסים", חברת החשמל וחברת הבנייה "קן התור" שימרו לאחרונה 36 תאי קינון סיסי החומות שהיו על גג המבנה "בית החווה" שבתל אביב.
המבנה הוא משכנו של דירקטוריון חברת החשמל, שהוקם בשנת 1856 ונמנה על אתרי המורשת של ישראל. הוא נמצא בלב שכונת לבונטין, שם להקות של סיסי החומות הפכו לחלק בלתי נפרד בתקופת האביב. הסיסים מצאו את החרכים של קירות הבניינים הישנים ואת בתי תריסי הגלילה ואימצו אותם כאתרי קינון.
הסיסים הן ציפורים נודדות המקננות במקרים רבים במבנים. בשל תנופת הבניה העוברת על מרכזי האוכלוסייה בארץ ובעולם ובשל מחסור במקומות קינון, מספרם הולך ויורד. ברוב מדינות אירופה הוכרזה הציפור הזו כמוגנת.
במטרה לתת מענה לאובדן מקומות הקינון בשכונת לבונטין, החליטה חברת החשמל להצטרף אל המיזם "בונים בית לסיסים" של עמותת "ידידי הסיסים", וכאמור שימרה את הקינים.
במסגרת המיזם, הותקנו תאי הקינון על גג המבנה עוד באביב 2016. ראשוני הסיסים החלו לקנן במהרה בדופלקסים החדשים ובמקום התמקמה מושבת קינון של סיסים שגדלה והתפתחה.
בעקבות עבודות שיקום ושימור הבניין, חברת החשמל הזמינה את מתנדבי העמותה לפרק את תאי הקינון ולהתקינם מחדש. בסיום העבודות לוח הזמנים היה צפוף, היות והסיסים עומדים להגיע בתחילת חודש פברואר והיה צורך למהר ולהכין ולהתקין את תיבות הקינון.
לפי אתר הצפרות הישראלי, סיס החומות הוא בינוני בגודלו (אורך גוף: 17 - 18.5 ס"מ. מוטת כנף: 40 - 44 ס"מ. משקל: 27 - 47 גרם). כמו שאר הסיסים, הוא מבלה את רוב חייו באוויר. הוא עדין ודק גזרה, בעל כנפיים חרמשיות, ארוכות ומחודדות. כהה מאוד ובדרך-כלל נראה שחור לגמרי על רקע השמיים.
סיסי החומות הם טיפוסים קולניים המשמיעים מגוון של "צווחות", או שריקות גבוהות ומצלצלות, באורך משתנה. בדרך-כלל נראה בתעופה בלבד, למעט כניסות ויציאות חפוזות מהקן.
סיס החומות מקנן בערים וביישובים קטנים, לעיתים גם במצוקים טבעיים. הוא ניזון בחרקים שאותם הוא תופס באוויר, לעיתים בגובה של קילומטר ויותר.
הסיסים מקימים את הקנים שלהם בסדקים בקיר, בפתחי אוורור וכדומה. פתח הקן בנוי באופן המאפשר לסיס "ליפול" ממנו מספר מטרים ספורים, כך הוא צובר מהירות ומתחיל לעוף. זאת משום שהסיס אינו משתמש ברגליו כדי לזנק לאוויר, כמו עופות אחרים.
שמו המדעי של סיס החומות Apus Apus - "חסר רגליים" מרמז על כך שהסיס מבלה כאמור את רוב חייו באוויר. למעשה, אין אף ציפור/עוף שמבלה חלק כל כך גדול מחייה ושגרת יומה בתעופה. סיסי החומת הם פלא מעופף - הם צדים, שותים, משתעשעים, מנקים את נוצותיהם, מזדווגים וישנים באוויר. הסיסים "נוחתים" רק כאשר מגיע הזמן לקנן, לעולם לא על הקרקע, אלא נצמדים לכתלים ומשטחים אנכיים בעזרת רגליהם הזעירות.
סיסי החומות מקננים על פני מרבית שטחה של אירופה ומרכז אסיה מזרחה עד סין ומונגוליה, והם מבלים את חודשי החורף בדרום אפריקה. האוכלוסייה העולמית של הסיסים נמצאת במגמת ירידה בגלל התמעטות המזון ואתרי הקינון הפוטנציאליים.
לישראל הסיסים מגיעים באמצע חודש פברואר ועוזבים ביוני. מדובר בחולף המוני בכל אזורי הארץ, מקייץ ומקנן שכיח מאוד בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. סיסי החומות הם האחרונים שמגיעים לאזורי הקינון הצפוניים, והראשונים לעזוב אותם בחזרה לאפריקה.
