מגפה קטלנית חיסלה בתוך כמה חודשים כמעט את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת. אבל כעת מסתבר ששני קיפודי ים שחורים שרדו במצפה התת ימי באילת. השניים זכו לשמות - אדם וחוה.
מקור המגפה, כך מעריכים חוקרי אוניברסיטת תל אביב, הוא כנראה טפיל פתוגני ממשפחת הריסניות שקטל בשנות ה-80 של המאה הקודמת את אוכלוסיית קיפודי הים בקריביים, ופגע באופן בלתי הפיך בשונית האלמוגים שם. המגפה התגלתה תחילה בים התיכון, אך עברה במהירות לים האדום, שם היא מתפשטת בקצב חסר תקדים.
דיווחים דומים על תמותת קיפודי ים הגיעו גם מסעודיה. אפילו קיפודים שגידלו חוקרים באקווריומים לצורכי מחקר במכון הבין-אוניברסיטאי, וקיפודי הים שבמצפה התת-ימי באילת, נדבקו ומתו. לאחר שהפתוגן הגיע גם לשם, המליצו החוקרים לאנשי המצפה התת ימי לבודד מיידית את כל הפרטים החיים והחולים. שניים מהם, שאותם כנראה הספיקו לבודד בזמן, שרדו. היתר מתו.
"אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק לגבי מה שקורה במפרץ אילת", אומר המנהל המדעי של המצפה, אביב לוי. "ראינו את הסימנים הראשונים של תמותת קיפודי הים אצלנו, במקביל לדיווחים על תמותה של קיפודי הים בחופים. מנהלת האקווריום בודדה אותם, ונותרו רק אדם וחוה. או אדם ואדם. או חוה וחוה. אנחנו עדיין לא סגורים על זה. אנחנו מקווים שהם יוכלו לגרום לנו להבין את הבעיה, וייתכן שגם יהיו חלק מהפיתרון. אחת מנקודות האור היחידות בסיפור הזה - הם הקיפודים האלה".
חוקרים בוחנים את האפשרות להתחיל גרעין רבייה, כך שניתן יהיה להחזיר את קיפודי הים חזרה למפרץ אילת, ולשקם את המושבות שלהם. זאת, לאחר שתוך חודשים ספורים מתו אלפי קיפודי הים שחיו במפרץ אילת. כיום במקום יש רק שלדים של קיפודים. "לא היה מצב כזה בהיסטוריה המתועדת של מפרץ אילת", אמרו החוקרים.
ד"ר עמרי ברונשטיין, מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, עומד בראש המחקר. ד"ר ברונשטיין הדגיש כי "לדעתי עלינו להקים עוד היום גרעין רבייה של קיפודי הים הללו, כדי שנוכל במידת הצורך להשיב אותם לטבע בעתיד. כמו עם הקורונה, אף אחד לא יודע בשלב הזה מה יהיה - האם המגפה הזאת תחלוף מעצמה או שהיא תישאר כאן לעוד שנים רבות ותוביל לשינוי דרמטי בשונית האלמוגים. רק שבניגוד לקורונה, אין לנו את האפשרות לחסן את הקיפודים או לטפל בהם, ולכן עלינו להשקיע את כל המאמצים במניעה".
מגפה גרמה למותם של כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
למרות העובדה כי שני קיפודי ים שרדו, צריך לצנן את ההתלהבות. ד"ר ברונשטיין מסביר כי לא ניתן יהיה להקים גרעין רבייה רק עם אדם וחוה, וכעת מנסים ללכוד פרטים גם מהים התיכון, אליו פלשו קיפודי הים לפני כ-20 שנה.
כיום קיפודי הים נפוצים גם באזור טורקיה, יוון וקפריסין. "הם קיימים גם בים התיכון בישראל, ואנחנו צופים שבקיץ הקרוב כולם בישראל יכירו היטב את הקיפודים האלה. איפה המלכוד? אנחנו מזהים את התמותה גם בים התיכון, באזור יוון וטורקיה. המחלה נמצאת גם באזורים הצפוניים בים התיכון. אנחנו צופים שזה יגיע גם לכאן. אני לא יודע אם זה יהיה שבוע או חודש. ואז גם האוכלוסייה הבריאה בים התיכון תיעלם. אנחנו עובדים מול רשות הטבע והגנים, כדי לאסוף פרטים בריאים. את הויכוח לגבי ההשבה למפרץ ואיך לעשות, נעשה אחר כך. אם לא נקים גרעין רבייה שום דבר כבר לא יהיה רלוונטי. אנחנו צריכים לקבל החלטות במצב בו אין לנו את כל האינפורמציה. וזו דילמה. צריך לקבל את ההחלטות הנכונות בתנועה".
בקרוב יקיימו בעלי המקצוע הרלוונטיים, גם כאלה מהקריביים, וובינר משותף. "בקריביים איבדו זמן יקר, והם ישתפו אותנו בניסיון שלהם. אבל הזמן הוא קריטי".
ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת של רשות הטבע והגנים, מבהיר שכדי להקים גרעין רבייה יש צורך במגוון גנטי. "לא סביר להשתמש בשני הקיפודים הבודדים שנותרו באילת", הוא אומר. "אם יש קיפודים בים התיכון זה יכול להיות יותר רלוונטי, אבל זה דורש דיון מעמיק ולא כזה חד וברור. כשמעבירים בעלי חיים מים אחד לים אחר, אף פעם לא מעבירים אותם לבד, אלא עם כל האוכלוסיה המיקרוביאלית שלהם, ויכול להיות בזה סיכון שקשה לחזות. חשוב לבצע הערכת סיכונים וזה דורש עבודה רצינית ודיונים, שאותם נקיים בשיתוף החוקרים. לפעמים זה יכול ליצור יותר נזק מתועלת. שני הקיפודים שנוצרו במצפה אינם רלוונטיים. זה לא אדם וחווה. ליצור גרעין רביה זה לא כזה סיפור וניתן ליצור אחד באופן די מהיר. אבל צריך לבצע הערכת סיכונים. השבת הקיפודים למפרץ אילת זה כבר שלב מתקדם יותר. גם לחוקרים יש צורך בהשלמת פערי ידע לפני שנתחיל במשימה".
