יותר מ-600 לוביסטים של תעשיות הנפט והגז הגיעו לוועידת האקלים, כך עולה מדו"ח של ארגון המעקב Global Witness. זהו גידול משמעותי בהשוואה למספרם בוועידות קודמות. גם המשלחת הישראלית כוללת עובדים של חברות אנרגיה, שברון ורציו אנרגיות. האם הם שם כדי להשפיע על ההסכמים הנחתמים וההתחייבויות של המדינות בנוגע להפחתת הפליטות?
"אנחנו לא ניתן לתעשיות האלו להשפיע על התוצאות", הבטיח וואל אבולמגד (Aboulmagd), נציג מצרים בנשיאות הוועידה, בתדרוך לעיתונאים. לדעתו, חשוב שהחברות האלה יהיו חלק מהדיון: "זוהי אחת התעשיות שפולטת הכי הרבה גזי חממה - לא יעלה על הדעת לעשות יום דיונים על ספיגת פחמן מהאטמוספרה בלי שהאחראים יהיו בחדר. הן לא שם כדי להראות כמה הן מתקדמות ונהדרות".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מים לא רותחים (רק) ב-100 מעלות!
החוק שמבקש לגנוז את האגזוז
הכימיקלים ש(כבר לא) יחיו לנצח
לא כולם חושבים שראשי התעשיות של דלקי המאובנים צריכים להיות בדיון. בהפגנה במתחם הוועידה, אמרה מפגינה מטקסס כי מנהיגי העולם "מקשיבים לתעשיות דלקי המאובנים, שמחשיבות רווחים יותר מחיי אדם". מפגינה מפולין הוסיפה כי "הם באים לכאן ומתרברבים עד כמה הם ירוקים, ובאותו זמן חותמים על חוזים להפקת פחם, נפט וגז".
בין אם מדובר בהשפעת הלוביסטים של תעשיות הנפט ובין אם לא, ועידת האקלים אינה מציגה חזית מאוחדת בעניין הקריאה להיגמל מתעשיות דלקי מאובנים. בעוד המדינות ממשיכות לקרוא להגבלת ההתחממות דרך עמידה ביעדים שהוצבו בהסכם פריז, הן לא ממהרות להפחית את השימוש בפחם, בנפט ובגז. יתרה מכך, לא מעט מדינות ממשיכות בפיתוח מתקני הפקה חדשים. אחד התמריצים לכך הוא המלחמה באוקראינה, שהובילה למחסור בדלק באירופה וכך העלתה מאוד את מחירו.
שדות גז באפריקה זוכים לתשומת לב מיוחדת בוועידה זו. המדינות האפריקניות טוענות שפיתוח שדות אלו דרוש להן כדי לחלץ את אזרחיהן מעוני. הן רוצות להשתמש בגז לצרכיהן, אך גם למכור אותו לאירופה.
זוהי עמדתן של הממשלות – אך חלק מהאזרחים אינם מסכימים. "לאפריקה יש היסטוריה ארוכה עם דלקי מאובנים. היא אף פעם לא הרוויחה מזה, אלא תמיד נוצלה", אמר דין בהאבה (Bhebhe), מהארגון הסביבתי PowerShift Africa, באחד האירועים בוועידה. "המירוץ לגז באפריקה הוא חלום מסוכן וקצר טווח. אין לו מקום בעתיד של אפריקה. אני לא נגד פיתוח", הוסיף בהאבה, "אבל הדרך לבסס את העתיד של אפריקה היא לפתח אנרגיות מתחדשות".
גרעין הבעיה
ומה בנוגע לאנרגיה גרעינית? האפשרות להרחיב את השימוש בסוג זה של אנרגיה, כדי להחליף את דלקי המאובנים, נעדר מרוב הדיונים. "ביום הראשון של הוועידה כל ראשי המדינות שהגיעו לכאן נאמו. כמה מהם הזכירו אנרגיה גרעינית? אחד, נשיא צרפת", אמר לי וישש סונאסי (Sunassy), פעיל בארגון Nuclear for Climate, "גרעין למען האקלים". הארגון מקדם את הרעיון שאנרגיה גרעינית צריכה להיות נדבך חשוב בגמילה מדלקי מאובנים, לצד אנרגיות ממקורות מתחדשים כמו שמש ורוח. סונאסי עובד בעצמו בתחנת כוח גרעינית בקנדה.
לאנרגיה גרעינית יש גם חסרונות, כמובן - מהסיכון לתקלות ואסונות, כפי שהתרחשו בעבר בצ'רנוביל ובפוקושימה, ועד לשאלת האחסון של פסולת גרעינית. אך היתרון הגדול שלה הוא שהיא אינה פולטת גזי חממה. סונאסי אומר כי מבין באי הכנס שהוא דיבר איתם, כחמישים אחוזים כבר היו משוכנעים שלאנרגיה גרעינית יש תפקיד חשוב במאבק בשינוי האקלים. את השאר הוא וחבריו ניסו לשכנע. "אנחנו מדברים על המדע – זה לא אנחנו שאומרים את זה, אלה המדענים מהפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שחקרו ומצאו כי בשביל להגיע למאזן פליטות אפס ב-2050, נצטרך להגביר את ייצור החשמל באנרגיה גרעינית".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
