דוח "מצב האקלים" השנתי מטעם סוכנות מזג האוויר והאקלים של האו"ם מציג שורה של ממצאים מדאיגים. מהדוח עולה כי למרות ש-2023 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה, נראה כי מגמת ההתחממות העולמית לא צפויה להיעצר, כך ש-2024 עלולה במידה רבה לקבוע שיאי טמפרטורות חדשים. עוד מתברר כי העשור שבין 2014 ל-2023 היה העשור החם ביותר בהיסטוריה.
על פי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO), בשנה שעברה הטמפרטורה הממוצעת הייתה גבוהה ב-1.45 מעלות צלזיוס ביחס לרמות הטרום-תעשייתיות בשנים 1850 עד 1900 - קרוב באופן מסוכן לסף הקריטי של 1.5 מעלות צלזיוס שהמדינות הסכימו להימנע מלעבור כשחתמו ב-2015 על הסכמי האקלים בפריז.
4 צפייה בגלריה
אובדן מסת הקרחונים האלפיניים בשווייץ כתוצאה מהתחממות הגלובלית
(צילום: Matthias Schrader, AP)
"2023 קבעה שיאים חדשים בכל המדדים וחתמה את העשור החם ביותר שתועד אי פעם. יחד עם זאת, מה שחווינו אשתקד, במיוחד נוכח התחממות מי האוקיינוסים חסרת התקדים, נסיגת הקרחונים ואובדן קרח הים האנטארקטי, מהווה סיבה לדאגה מיוחדת מכיוון שהעתיד לא מבשר טובות", אמרה אנדריאה סלסט סאולו, מזכ"לית ארגון המטאורולוגיה העולמי.
אחד הממצאים המדאיגים שעלו מהדוח, נוגע לכך שגלי החום הימיים התרחשו כמעט בשליש מהאוקיינוס העולמי ביום ממוצע בשנה שעברה. עד סוף 2023, יותר מ-90% מהאוקיינוס העולמי חוו גלי חום בשלב מסוים במהלך השנה. לגלי חום ימיים תכופים ואינטנסיביים יותר יהיו השלכות שליליות ועמוקות על מערכות אקולוגיות ימיות ושוניות אלמוגים.
השפעה נוספת של גלי החום הייתה על קרחונים מרכזיים ברחבי העולם, שסבלו מהאובדן הגדול ביותר של קרח מאז תחילת התיעוד ב-1950. בשווייץ, למשל, מקום מושבו של מטה ארגון המטאורולוגיה העולמי, איבדו הקרחונים האלפיניים 10% מנפחם בשנתיים האחרונות בלבד. לעומת זאת, היקף קרח הים האנטארקטי שבר גם הוא שיאים שליליים, כשנאמד על 11.7 מיליון קמ"ר נכון ל-27 ביוני 2023 - נמוך בכמעט 2.6 מיליון קמ"ר מהממוצע ארוך הטווח בתקופה זו של השנה שנמדד בין השנים 2010-1981, וקטן ב-1.2 מיליון קמ"ר לעומת המצב ב-2022 (יותר מגודלן של צרפת וגרמניה יחד).
התחממות האוקיינוסים וההמסה המהירה של הקרחונים ויריעות הקרח הביאו לכך שפני הים בשנה שעברה הגיעו לנקודה הגבוהה ביותר שלהם מאז החל התיעוד הלווייני ב-1993. סוכנות מזג האוויר והאקלים של האו"ם הדגישה כי העלייה העולמית הממוצעת של פני הים בעשור האחרון (2023-2014) הייתה יותר מכפולה מהשיעור בעשור הראשון של התיעוד הלווייני.
שינויי האקלים הדרמטיים גובים מחיר כבד ברחבי העולם, ומגבירים את תדירותם ועוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים, שיטפונות ובצורת, שגורמים לאובדן קורת גג והגברת אובדן המגוון הביולוגי וחוסר הביטחון התזונתי. "משבר האקלים לא רק מהווה את האתגר המכונן שעימו מתמודדת האנושות, אלא שזור באופן הדוק עם משבר אי השוויון בעולם", אמרה סאולו.
למרות התחזית העגומה, קיים שביב מסוים של תקווה, נוכח הייצור הגובר של אנרגיה מתחדשת ונקייה בעולם. בשנה שעברה, קיבולת ייצור האנרגיה המתחדשת - בעיקר מאנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיית מים - גדלה בכמעט 50% משנת 2022. נקודת האור הזו לא מנעה את מבול התגובות והקריאות לפעולה דחופה, שלא איחרו לבוא בעקבות התחזיות המדאיגות של דוח האקלים.
"הפסקה מוחלטת של שריפת דלקים מאובנים היא בגדר חובה על מנת שניתן יהיה להגביל את הנזק", אמר ל-AFP מרטין סיגרט, פרופ' למדעי כדור הארץ באוניברסיטת אקסטר. "עתיד הציוויליזציה האנושית תלוי באופן בלתי נמנע במידה שבה תשתנה או לא תשתנה דרך הפעולה של אזרחים וממשלות בעולם בכל הנוגע לשמירה על הסביבה", הוסיף ג'פרי קרגל, מדען בכיר במכון למדע פלנטרי (PSI).
"עלות הפעולה האקלימית עשויה להיראות גבוהה, אבל העלות של אי-פעולה אקלימית היא הרבה יותר גבוהה", אמרה סאולו והדגישה כי הדבר הגרוע ביותר יהיה לשדר "עסקים כרגיל" ולא לעשות שום דבר בנידון. "יש עדיין זמן להימנע מהכאוס האקלימי הגרוע ביותר, אולם על המנהיגים חלה החובה לפעול מיידית", הוסיף אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם.
