מחקר חדש מצא כי אדם שמת לפני כ-5,000 שנה, ושרידיו נמצאו בקבר אחים בצפון צ'ילה, טבע למוות במים מלוחים. סיבת המוות נקבעה בזכות גרסה משופרת של בדיקה משפטית מודרנית, שפתחו חוקרים. כעת, המדענים מאמינים שהדבר יעזור לארכיאולוגים להבין יותר על תרבויות העבר באזורי החוף ועל הסיפורים האנושיים מאחורי השרידים שהם מגלים.
זיהוי פלילי מודרני יכול לאשר טביעה כגורם למוות הקורבנות על ידי בדיקת דיאטומים בתוך עצמותיהם. דיאטומים הם קבוצה של אצות חד-תאיות הנמצאות באוקיינוסים, במים מתוקים ובקרקעות. כלומר, אם הם נמצאו בתוך עצמות גופותיהם של הקורבנות, סביר להניח שהם טבעו. הסיבה לכך היא שאם הם היו מתים לפני שנכנסו למים, הם לא היו בולעים מים מלוחים.
הבדיקה מעולם לא נוסתה בהצלחה בעבר על מנת לקבוע טביעה במים מלוחים, בבחינת שרידי אדם פרהיסטוריים, עד כה. בנוסף לבדיקת הדיאטומים, צוות המחקר, בראשות אוניברסיטת סאות'המפטון, ביצע ניתוח מיקרוסקופי רחב טווח של מוח עצם שהופק מאדם שנמצא באתר קבורה המונית בן 5,000 שנה. הדבר אפשר להם לחפש מגוון גדול יותר של חלקיקים מיקרוסקופיים שיכולים לספק תובנות רבות יותר לגבי סיבת מותו. התוצאות, שפורסמו בכתב העת Journal of Archaeological Science, מצאו מגוון חלקיקים ימיים שהצביעו על כך שהוא טבע במים מלוחים. חלקיקים אלו כללו אצות מאובנות, ביצי טפילים ומשקעים, שלא היו מתגלים בבדיקת הדיאטומים הרגילה.
פרופ' ג'יימס גופ מאוניברסיטת סאות'המפטון, שהוביל את המחקר, אמר: "קבורה המונית הייתה נחוצה לעתים קרובות לאחר אסונות טבע כמו צונאמי, שיטפונות או סערות גדולות. עם זאת, אנו יודעים מעט מאוד האם אתרי קבורה המונית פרהיסטוריים ליד קווי החוף יכולים להיות תוצאה של אסונות טבע או סיבות אחרות כגון מלחמה, רעב ומחלות. זה הדליק לנו נורה במחשבה של פיתוח גרסה משופרת של בדיקה משפטית מודרנית של עצמות עתיקות".
3 צפייה בגלריה
פרופ' פדרו אנדרדה ושרידי השלד של הדייג הניאוליתי
(צילום: Genevieve Cain/Professor James Goff)
לאחר סריקת מסמכים ארכיאולוגיים לתיעוד של אתרי קבורה גדולים בקרבת קווי חוף, פרופ' גופ וצוותו עבדו עם פרופ' פדרו אנדרדה מאוניברסיטת קונספסיון בצ'ילה, שכבר חקר בעבר אתר ארכיאולוגי המכונה קופקה 1, 30 ק"מ דרומית לטוקופילה על קו החוף של צ'ילה - שטח המכיל קבר עם שלושה שלדים שהשתמרו היטב.
האדם שהם חקרו היה צייד-לקט זכר בגילים בין 35 ל-45, כשמצב עצמותיו הצביע על כך שהוא דייג. "על ידי התבוננות במה שמצאנו במח העצם שלו, אנחנו יודעים שהוא טבע במים מלוחים רדודים", אמר פרופ' גופ. "יכולנו לראות שהאיש המסכן בלע משקעים ברגעיו האחרונים והמשקעים אינם נוטים לצוף בריכוזים מספיקים במים עמוקים יותר".
בהתבסס על הממצאים הראשוניים שלהם, הצוות מאמין שהוא מת בתאונה ימית ולא באירוע קטסטרופלי גדול. זה בין השאר בגלל שעצמותיהם של האחרים איתם הוא נקבר לא הכילו חלקיקים ימיים ולכן לא סביר שכולם מתו בטביעה במים מלוחים. הצוות מייעץ שהם יכולים לשפוך אור נוסף על כך על ידי בדיקת שרידים אנושיים אחרים באתר ולימוד תיעוד גיאולוגי לאיתור עדות לאסונות טבע באזור.
3 צפייה בגלריה
פרופ' ג'יימס גופ ושרידי השלד של הדייג הניאוליתי
(צילום: Genevieve Cain/Professor James Goff)
חשוב מכך, האמונה של החוקרים היא שניתן להשתמש בטכניקה החדשה הזו באתרי קבורה גדולים עתיקים ברחבי העולם כדי לקבל תמונה עשירה יותר של חייהם של אנשים בקהילות החוף לאורך ההיסטוריה. "בזמן שהקדשנו יותר זמן על הטכניקה המשפטית ובדיקת מגוון רחב יותר של חיות בתוך העצמות הפרהיסטוריות, פתחנו דרך חדשה לגמרי לעשות דברים", הסביר פרופ' גופ. "זה יכול לעזור לנו להבין הרבה יותר על כמה קשה היה לחיות ליד החוף בימים פרה-היסטוריים ואיך אנשים שם הושפעו מאירועים קטסטרופליים, בדיוק כמו שקורים היום. ישנם אתרי קבורה רבים ברחבי העולם שבהם בוצעו מחקרים ארכיאולוגיים מצוינים, אך השאלה הבסיסית של מה גרם לכל כך הרבה מקרי מוות לא טופלה. עכשיו אנחנו יכולים להפיץ את הטכניקה החדשה הזו ברחבי העולם ואולי לכתוב מחדש את הפרה-היסטוריה".
