אין יום שפרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות, לא מקבלת פנייה מחבר סגל שמעדכן אותה על עוד מקרה של חרם אקדמי שחווה לאחרונה. "יש מבול של מקרים, שלובש אינסוף צורות", היא מספרת, "אלה לא דברים שמצטלמים כמו ההפגנות שהיו בקמפוסים בארה"ב, אבל הם מייצרים קשיים, שפוגעים בכל פן של הפעילות האוניברסיטאית".
עד כמה הם בוטים?
"המקרים הבוטים נאמדים במאות, ובהם נאמר במפורש שזו הסיבה להפסקת הפעילות: את ישראלית ולכן את לא יכולה ללמד איתנו קורס או אתה ישראלי, אתה לא יכול להשתתף בכנס ואם כן אז כאדם פרטי ללא שיוך של אוניברסיטה ישראלית. כמו הרוסים באולימפיאדה, אתם יכולים לבוא אבל לא תחת הדגל, אלא כיחידים".
ויש גם מקרים בתחום האפור, שהסירוב מנומס יותר?
"רוב המקרים מעודנים יותר, ולכן המספרים גדולים בהרבה מהמאות שהזכרתי. ברוב המקרים אנשים פשוט מפסיקים לענות למיילים, נעלמים, מוצאים תירוצים. זה מתבטא בביטול הזמנת חברי סגל ישראלים לכנסים או התעלמות מזימון לכנסים ישראלים. כתבי עת שלא מקבלים מאמרים של חברי סגל ישראלים או מאמרים שעוסקים בישראל. חוסר יכולת לשלוח תלמידי מחקר שלנו לחו"ל או להביא לכאן תלמידי מחקר, וניסיון להוציא חוקרים מדירקטוריונים, מערכות של כתבי עת ומפרויקטים ממומנים של האיחוד האירופי וגופים אחרים. חברים בקבוצה שקיבלה את המימון מנסים להוציא את השותף הישראלי מתוך הקבוצה. אנחנו זקוקים לחברי סגל מחו"ל שישפטו בתיקים לקידום, בעבודות דוקטורט ובביקורת עמיתים למאמרים, ומקבלים גם בתהליכים האלה הרבה סירובים".
עוד תחקירים באתר שומרים:
משטרה או יחצ? התוכניות החדשות של משטרת ישראל נחשפות
בתים במיליונים, דירות להשקעה וחובות לבנקים: הנכסים של שרי ממשלת ישראל נחשפים
שיטת המאכערים לפטור מגיוס: "ואז הילד אומר שהוא רואה את רבי שמעון בר יוחאי, או נשמות, גלגולים"
מה עם קולגות שמכירים אתכם לא מהיום? הם מבקשים להבין מה קורה פה?
"פחות ופחות, בשלב הזה אף אחד כבר לא רוצה לשמוע מה יש לנו להגיד. פשוט נמנעים ממגע. זה לא אומר שאין לנו חברי סגל שמחקרם פורח, אבל התנופה של החרמות האקדמיים הולכת וגדלה. מארגני החרמות יודעים הכל. לא רק איזה סטודנט הועמד לדין משמעתי ואיזו חברת סגל פוטרה. הם יודעים על אוניברסיטת ת"א דברים שאני לא יודעת. איזה שיתופי פעולה מחקריים יש בפקולטה מסוימת עם מפא"ת ואיזה עם עם חיל האוויר, אני מגלה את זה רק כשאוניברסיטה בבלגיה מודיעה לי על הוצאת חברי סגל שלנו מפרויקט מחקר בגלל דבר כזה. ב-BDS עוקבים ומשתמשים בכל פיפס נגדנו".
מה הם טוענים עכשיו?
"שלאוניברסיטאות יש אחריות ישירה למה שקורה במלחמה, שמתבטאת במחקר שנעשה בשיתוף פעולה עם הצבא, תוכניות אקדמיות לאנשי צבא וסטודנטים שמשרתים במילואים. אנחנו טוענים שנכון שהמחקר לעיתים מיטיב עם המאמץ הביטחוני אבל אנחנו לא מחליטים בשביל חברי הסגל מה לחקור, והאוניברסיטאות בישראל נהנות מחופש אקדמי וחופש הבעת דעה, שלא נכון לומר שאנחנו משתפים פעולה עם הממשלה".
קמפיין ה-BDS אינו חדש, גם לא שיתוף הפעולה בין האקדמיה לצה"ל ולמרבה הצער, גם לא שפיכות הדמים שמייצר הסכסוך, מה בכל זאת שונה?
"החקיקה שמתערבת בפעילות אקדמית, ובראשה מה שמכונה 'חוק ההשתקה' (עליו נרחיב בהמשך - ח"ש). ברגע שהחוק הזה יעבור, לא ייקח יותר מ-24 שעות עד שארגוני ה-BDS יעשו מזה מטעמים, כי הם יודעים שהטיעון העיקרי שלנו מולם הוא האוטונומיה שלנו, אם הממשלה מגבילה את חופש הביטוי בקמפוסים, הטיעון שאנחנו אקדמיה חופשית ילך ויחלש. זה עלול לדרדר אותנו במדדים הבינלאומיים ומהר מאוד נמצא את עצמנו כמו האוניברסיטאות ברוסיה, שמוחרמות לחלוטין אקדמית, ורוב האוניברסיטאות בהונגריה שהוצאו ממקורות המימון האירופים. כשהשלטון מתערב בהחלטות שאקדמיה אמורה לקבל עצמאית, ישר רואים את זה, הפלייבוק הזה מוכר בעולם, אנחנו מפחדים להגיע לשם".
רוסיה, הונגריה, טורקיה - ישראל?
השילוב של מהלכי מלחמה מעוררי ביקורת בינלאומית יחד עם המהפכה המשפטית שחוזרת לקדמת הבמה מציב את האקדמיה הישראלית במצב רגיש במיוחד. היא נאלצת להתמודד עם חקיקה שמגבילה את החופש האקדמי מבית ועם חרמות אקדמיים מחוץ. על הכוונת היא הייתה כבר מזמן. במרץ 2023, חודשיים אחרי שהכריז לראשונה על המהפכה המשפטית שהוא מתכנן, אמר שר המשפטים יריב לוין בראיון לערוץ 14, "זה מאבק לא רק על שינוי פניה של מערכת המשפט, אם ננצח ונצליח במאבק הזה, נשנה מהיסוד גם דברים אחרים… אנחנו רוצים שיהיו באקדמיה אנשים שחושבים אחרת ויכולים לבטא את דעתם".
לוין לא כיוון לפלורליזם אמיתי. החזון שלו מתבטא היטב ב"חוק ההשתקה" שמקדם בלהיטות יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד, ח"כ אופיר כץ. את הכינוי "חוק ההשתקה" קיבלה הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב). כץ מכנה אותה "הצעת החוק להוצאת הטרור מהאקדמיה". היא מחייבת את האוניברסיטאות והמכללות לפטר באופן מיידי, בהליך מזורז ומבלי לשלם פיצויים, מרצים שיתבטאו באופן שיתפרש כהסתה או תמיכה בטרור או כשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לפי הצעת החוק, על מוסד אקדמי שלא ינקוט בצעדים הללו, יוטלו סנקציות תקציביות.
החוק הפופוליסטי הזה, מזכיר את החוק לרדיפת והשתקת מורים שנחקק בראשית נובמבר, ועשה גם הוא שימוש ציני במונחים כמו "מאבק בטרור", במטרה להפחיד את עובדי ההוראה מלהשמיע קול ביקורתי, תוך כדי פגיעה בהגנות שהם זכאים להם לפי חוק.
גם חוק ההשתקה של המרצים באקדמיה נראה תמים ממבט ראשון, אחרי הכל, מי רוצה הסתה לטרור במסווה חינוכי. אלא שמי שיקבע מה נחשבת הסתה לטרור ומה לא, יהיו פקידים במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), כשיו"ר המל"ג כזכור הוא שר החינוך (יואב קיש), אישיות פוליטית עם אינטרסים ברורים. לא רק שאין צורך בפסיקת בית משפט, גם לא נדרשת העמדה לדין או אפילו תלונה במשטרה. מספיק שועדת המשנה לאכיפה ופיקוח של המל"ג, תחליט שמדובר בתמיכה או הסתה טרור, כדי לגרש אנשי סגל. וכך כל אמירה ביקורתית כלפי היחס לאוכלוסיה האזרחית בעזה או התבטאות לא קונצנזואלית לגבי צדקת דרכה של המלחמה, עלול להביא למהלך מתגלגל של פיטורים.
הצעת החוק הזו נמצאת עדיין בהכנות לקריאה ראשונה, אבל לא מן הנמנע שתתפוס תאוצה, על אף התנגדות מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ראשי האקדמיה ויתר הגורמים המקצועיים. כץ הוא אדם עם הרבה כוח פוליטי, מה שגורם לכך שמעטים חברי הכנסת שרוצים איתו חשבון פתוח. מהיותו יו"ר הקואליציה הוא מחזיק את מכסת החקיקה של הקואליציה ומנווט את התנהלות הח"כים במליאה. מהיותו יו"ר ועדת הכנסת הוא יכול להדיח, לאשר נסיעות לחו"ל, לתת פטור מחובת הנחה או להחליט לאיזו ועדה תופנה הצעת החוק. יש לו הרבה מנופי לחץ, וכשהוא פועל בכל הכוח כדי לקדם הצעת חוק, ספק אם יעמדו בדרכו.
ערב פתיחת מושב החורף של הכנסת דיווח ערוץ 14, כי כץ מתכוון להחריף את הצעת החוק גם למי שיקרא להטיל סנקציות על ישראל בזמן מלחמה, אחרי שמאות מרצים חתמו עצומה שקראה להטיל כל סנקציה שתכפה על ישראל הפסקת אש ותציל "את ישראל מהישראלים".
"לא רק שאפשר להכיל את האמירות שבעצומות האלה", אומרים גורמים באקדמיה, "בפרט שהמרצים גם לא חתמו עם שיוך אקדמי, וכאנשים פרטיים אין שום בעיה שיחתמו על עצומות. העובדה שאנחנו יכולים להציג אותן מול טענות שהאקדמיה הישראלית משמשת כזרוע הארוכה של השלטון היא משמעותית למעמד ההשכלה הגבוהה והמעמד של ישראל בעולם. היא מרחיקה אותנו מהשיוך למועדון הלא אקסקלוסיבי של מדינות כמו רוסיה, הונגריה וטורקיה שמגבילות את ההשכלה הגבוהה. זו טעות לבלום אותן. מה גם שאם אדם הוא תומך טרור, מה זה משנה במה הוא עוסק. יתכבדו המשטרה והשב"כ ויחקרו אותו. זה לא תפקידו של המעסיק".
ח"כ כץ לא השיב לפניית שומרים בנושא.
"מאמרים שיהיו נוחים לשלטון"
עבור תומכי המהפכה המשפטית, מערכת המשפט, התקשורת והאקדמיה הם שלושה מעוזים של האליטה הישנות, שעדיין מהווים מוקד כח של חשיבה ביקורתית כלפי השלטון. לתפיסתם, הכנעה שלהן היא הכרחית. במטה המאבק "בלי דמוקרטיה אין אקדמיה" רואים בהעברת החוק פגיעה ישירה בלב השיח האקדמי, אבל התחושה שהחרב מונחת על הצוואר קיימת כבר עכשיו, כשהחקיקה עוד בעיצומה. בפרט שברקע מפעיל ארגון "אם תרצו" את פרויקט "הכר את המרצה", המבוסס על איסוף מידע נגד מרצים המוגדרים על ידו כשמאל רדיקלי. מה שגרם לחלק מהמרצים לחשוב מחדש גם על הוויכוחים שהם מנהלים בשיעורים, וגם על הראיונות שלהם בתקשורת.
לראיה, מקרב אנשי האקדמיה שפעילים נגד המהפכה המשפטית היו מי שסירבו להתראיין לכתבה והציעו שאחפש מרואיינים מקרב "אנשי סגל עם קביעות", למרות שחקיקה כזו לא תפסח גם על בעלי הקביעות. הם הסבירו את סירובם בכך ש"אתה לא רוצה להיות מתויג כבעייתי, בעיקר כשאתה מתמודד על תקן או קידום", והודו ש"זו ההשפעה האמיתית של החקיקה הזו. באווירה הכללית שהיא מייצרת כבר עכשיו, של סימון ביקורת כלא לגיטימית ולא פטריוטית. הרבה מאיתנו מפחדים לומר מילה לא נכונה, שאפילו לא נדע שהיא לא נכונה, וזה בדיוק מה שהממשלה רוצה שיקרה".
"האפקט המצנן של חקיקה כזו על החשיבה האקדמית ועל מחקר איכותי וחופשי הוא קריטי", מזהיר פרופ' יאיר שגיא, יו"ר משותף של פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה ופעיל מרכזי במטה המאבק. "כל העניין בשיח אקדמי הוא לשאול שאלות גם כאלה שהן כואבות ומתריסות, תוך שמירה על כללי דיון וביסוס עובדתי. חקיקה כזו תשפיע על הדיונים בכיתות ועל המחקר וההוראה, כי עלולים להיכתב רק מאמרים שיהיו נוחים לשלטון".
טוב, בשביל מה צריך אקדמיה אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה
"זה לא צריך להיות כך. כמרצה אני חייב לעורר ויכוח באמצעות שאלות קשות, לעתים שנויות במחלוקת, כי זה מה שיחדד לסטודנטים את החשיבה. אם אדם מעודד טרור, תפעלו לפי חוק המאבק בטרור, למה להפוך מוסד להשכלה גבוהה למשטרת מחשבות? הנהלת אוניברסיטה לא נועדה להחליף את גורמי האכיפה במדינה, אלא לעודד פלורליזם ושיח חופשי. חקיקה כזו היא לא פלסטר על פצע, היא פלסטר על הפה. בריחת המוחות, שעכשיו עוד מתנהלת בטפטוף, עלולה להפוך לשיטפון".
ארגוני הסגל האקדמי הבכיר הכריזו כבר ביולי סכסוך עבודה, אם הצעת החוק תעבור, ונבחנת גם האפשרות לעתור לבג"ץ כנגדו. עד היום לא הועמד לדין במדינת ישראל אף חבר במוסד אקדמי ישראלי, באשמת הסתה לטרור. שתי מרצות שמשכו אש בשנה האחרונה והיוו כפי שסיפר כץ במליאה השראה לחקיקה, לא הסיתו לטרור, והצעת החוק גם לא נותנת מענה למקרים שנקשרו בשמן.
מחאות סטודנטים וצוותי הוראה ברחבי הארץ. פברואר 2023
(צילום: מחאת הסטודנטים, איתן גליקמן, חיים גולדיטש)
ד"ר ענת מטר מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א ספדה בדף הפייסבוק הפרטי לואליד דקה, ותיק האסירים הביטחוניים, שמת בכלא. דקה הורשע במעורבות בחטיפת ורצח החייל משה תמם ז"ל בשנות השמונים. במהלך שנות מאסרו הפך לתומך במאבק לא אלים והתכתב עם מטר. פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן מהחוגים לעבודה סוציאלית וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית טענה, כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה והטילה ספק בכך שנעשו פגיעות מיניות באוקטובר. אפשר בהחלט להתקומם כנגד הדברים, אבל גם בהם אין קריאה אקטיבית לפעולת טרור.
"מדינת ישראל פשוט יורה לעצמה ברגל"
הצעת חוק נוספת שמחזקת את המסר, שאוניברסיטאות הן קיני טרור שיש למגר, מכונה "חוק ההפחדה" והיא תידון בדצמבר בוועדת החינוך של הכנסת בהכנה לקריאה שניה ושלישית. מדובר בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימודי ופירוק תאים תומכי טרור), שיזמה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), והוא אוסר על תאי סטודנטים להביע תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור.
גם כאן השאלה היא מה נחשב להבעת תמיכה, והאם, למשל, תמיכה בהכנסת סיוע הומניטרי לעזה תיחשב לעבירה על החוק. ויותר מזה, תאי סטודנטים, אותן התארגנויות פוליטיות שמהוות לעתים קרובות עתודה להנהגה הצעירה של מפלגה, נחשבים לארגונים שמוגנים מפני התערבות של הנהלות המוסד.
ואילו סון הר מלך מתעקשת לשלב את סוגיית ההסתה גם בתקנון האוניברסיטאות, תקנון שרק סנאט האוניברסיטה יכול לשנות, ואף מציעה ענישה שכוללת את סגירת תא הסטודנטים, הרחקה לצמיתות מהלימודים באותו מוסד ושלילת זכאות לתואר אקדמי בישראל או הכרה בתואר אקדמי זר במשך חמש שנים.
בחוות דעת של חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד עדנה הראל-פישר וד"ר עמיר פוקס, שמתנגדים להצעת החוק, נכתב כי מדובר בענישה לא מידתית למי שאפילו לא הורשע בעבירה, והיא נוגדת את הזכות הבסיסית להשכלה. החוקרים הוסיפו כי חוק המאבק בטרור קובע שגילוי הזדהות עם ארגון טרור נחשב לעבירה רק אם מתקיימים תנאים נוספים, וההעמדה לדין מצריכה אישור של היועצת המשפטית לממשלה. סון הר מלך כלל לא התייחסה למורכבות הזו, שנדרשת דווקא במוסד אקדמי שאמור לאפשר מרחב ביטוי מגוון.
במקור הצעת החוק כללה התייחסות גם לסטודנטים בודדים. ועדת השרים לענייני חקיקה השמיטה חלק זה, כנראה מתוך הנחה שתחת שלטון אחר ומוטיבציות אחרות, יוכל החוק לפגוע בעתיד גם בסטודנטים ימנים, ולא רק בסטודנטים ערבים אליהם הוא מכוון כיום. הוועדה גם השמיטה את האיסור, להניף דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או של הרשות הפלסטינית בתחומי הקמפוס, כוון שבמדינת ישראל אין חוק האוסר על הנפת דגל פלסטין במרחב הציבורי. הרשות הפלסטינית היא גוף עם מעמד בינלאומי שישראל חתומה על הסכמים עמו, וגם השב"כ לא המליץ בעבר להיכנס לפינה הזו.
זו אינה הצעת החוק היחידה העוסקת בהנפת דגלים באקדמיה. בהצעה שהגיש ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), מוצע לקבוע הפחתה של עשרה אחוז מתקצוב המדינה למוסד אקדמי, שיאפשר הנפת דגל של ישות עוינת בשטחו, מה שיכול לקרות במסגרת הפגנות. אותה הפחתה תקציבית מציע ח"כ אליהו רביבו (ליכוד) גם במקרה שמוסד אקדמי לא יתלה בכניסה אליו את דגל ישראל. מאחר שדגל המדינה ממילא מונף באוניברסיטה בכל בניין מנהלה, ההצעה אינה מקודמת, אבל עצם העיסוק האובססיבי בסמלים לאומיים, במוסד שמהותו אוניברסלית, מטריד.
סנקציות תקציביות מופיעות גם בהצעות חוק, שמאיימות לפגוע בשיתופי פעולה אקדמיים בין מוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל. רביבו וסון הר מלך הגישו הצעות חוק המבקשות להפחית את התקצוב של מוסד אקדמי, ששיתף פעולה עם גוף שקרא להטיל סנקציות על ישראל או להעמיד לדין חיילי צה"ל בערכאות בינלאומיות.
ההצעות הללו נתפסות כמופרכות בעיני גורמים באקדמיה, אבל לא בטוח שנכון לזלזל בהן. "מדינת ישראל פשוט יורה לעצמה ברגל בחקיקה הזו", אומרים אותם גורמים. "בכל האוניברסיטאות המובילות בעולם, יש חברי סגל שהעבירו ביקורת על ישראל בשנה האחרונה, אז עכשיו הן פסולות לשיתוף פעולה? האיחוד האירופי שמעניק תקציבי מחקר משמעותיים הוא מחוץ לתחום? מדינת ישראל גוזרת על עצמה להיות מצורעת. זה כל כך הזוי, שאנחנו לא מאמינים שזה יקודם".
יואב קיש מעתיק מיריב לוין
מאחר שמערכת ההשכלה הגבוהה היא ברובה המכריעה ציבורית, להבדיל למשל מארה"ב שבה מרבית המוסדות המובילים הם פרטיים, התלות שלה במדינה מבחינה תקציבית וניהולית, גדולה. "זה הופך את "האקדמיה הישראלית לפגיעה במיוחד", אומר שגיא, "וחושף אותנו להתערבויות באמצעות מינויים ששר החינוך מנסה להכניס למל"ג ולות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב). אני יודע שכל המינויים וראשי התיבות האלה נשמעים מאוד משעממים, אבל מי ששולט בתפקידים האלה מחזיק בהרבה מאוד השפעה על ההשכלה הגבוהה בישראל, ובמקרה של הות"ת גם בהרבה מאוד כסף".
המל"ג הוקמה כגוף סטטוטורי, כדי לנטרל את התערבות כזו, אבל כשהיו"ר שלה הוא שר החינוך, קשה לומר שחומת ברזל ניצבת בינה לבין הפוליטיקאים. מי שאמורים להשיט את הספינה בפועל הם סגן היו"ר ומנכ"ל המל"ג. תפקיד הסגן אינו מאויש ואת תפקיד המנכ"ל מאיישת ממלאת מקום זמנית, כיוון שקיש לא הצליח למנות לתפקידים הללו את המועמדים המקורבים אליו. כמו לוין, שאצלו הוועדה לבחירת שופטים שלא מתכנסת ובית המשפט העליון התקוע, גם קיש מעדיף להשאיר תקנים ריקים אם המועמדים שביקש למנות אינם נבחרים, גם במחיר של פגיעה בעבודה השוטפת.
מועמדו לתפקיד סגן היו"ר, פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו, לא עבר בשתי הצבעות שקיימה המועצה. מועמדותו לתפקיד המנכ"לית, ד"ר דניאלה חיון-יחזקאלי, נפסלה ע"י הוועדה לבדיקת מינויים בכירים ברשות החברות הממשלתיות, בשל אי עמידה בתנאי הסף. שוורץ היווה סדין אדום אצל האוניברסיטאות לא רק בגלל זיהויו עם הפרטת ההשכלה הגבוהה (אונו היא מכללה פרטית ושוורץ שימש משנה לנשיא ורקטור שלה, וכיהן כיו"ר ועדת ראשי המכללות הלא מתוקצבות). אלא גם בגלל תמיכתו בקידום הלימודים בהפרדה מגדרית בתוכניות לחרדים שמציעה המכללה. בג"ץ אמנם דחה בעבר עתירות נגד הפרדה מגדרית באקדמיה, אך פסל את המדיניות שקבעה כי נשים תהיינה מנועות מללמד במסלולים לגברים. באוניברסיטאות רואים בכך פגיעה בהעסקת נשים, כיוון שהרחבה משמעותית של לימודים בהפרדה, תגרום לכך שדיקנים יעדיפו לגייס לסגל ההוראה גברים, שכן גבר רשאי ללמד נשים חרדיות אבל אישה אינה רשאית ללמד גברים.
הצעת החוק שהגישה סון הר מלך, שתעלה בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום ראשון, מבקשת לחייב מוסדות אקדמיים להציע מסלולים בהפרדה, בהינתן שיש קבוצה שמעוניינת בהם. חיזוק נוסף למוטיבציה של הקואליציה בנושא מופיע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית, בו נכתב כי יתוקן חוק איסור הפליה, כך שלימודים בהפרדה מגדרית לא יחשבו אפליה פסולה.
את כהונתו של יו"ר הות"ת פרופ' יוסי מקורי מאוניברסיטת ת"א, סירב קיש להאריך בקדנציה נוספת, למרות בקשה משותפת של ראשי האוניברסיטאות והמכללות, שהעריכו את עבודתו. בשבוע שעבר הוא בחר לתפקיד את נשיא מכללת אפקה, פרופ' עמי מויאל. המל"ג אישרה השבוע את הבחירה, ומקורי יסיים את כהונתו בסוף יולי. "הות"ת היא כמו משרד האוצר של האקדמיה", מסביר שגיא, "היא אחראית על חלוקת תקציבים בהיקף של 13 מיליארד שקל בשנה בין המוסדות האקדמיים. ולכן השליטה בה משמעותית לשר".
המאבק של האוניברסיטאות על איוש התפקידים הוא גם מאבק לשימור כוח מול המכללות. בסוף אלו גם קרבות אגו של כל הצדדים.
"אני לא מתחמק מהטענה הזו, היריבות היא חלק מהסיפור. אבל זה גם מאבק על מהות - תקציב מאפשר לטפח תוכניות לימוד מסוימות ולייבש אחרות, להשפיע על אפשרויות המחקר. זה משפיע על התכנים הנלמדים".
דובר השר ביקש להעביר את התגובה בשם לשכת השר ויו"ר המל"ג: "מועמד השר לתפקיד יו"ר הות"ת זכה לאמון כלל המוסדות האקדמיים. ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל העבירה המלצותיה, השר בחר את האישה היחידה מבין המומלצים אך מינויה נפסל על ידי ועדת המינויים. בכוונת השר להוביל הליך של מינוי סגן יו"ר בהסכמה רחבה ככל שניתן. ככלל, התפיסה של השר היא למנות את המועמד הטוב ביותר לתפקיד ללא קשר לשיוך המוסדי".
פרופ׳ שוורץ מסר בתגובה: "איני תומך בהפרטת מערכת ההשכלה הגבוהה, ובמסגרת פעילותי במל"ג, כמינוי מקצועי של שלושה שרי חינוך ממפלגות שונות, פעלתי במקצועיות ובנאמנות לקידום כלל המוסדות האקדמיים, מתוקצבים ושאינם מתוקצבים.
"בנוגע לשילוב חרדים באקדמיה, מעולם לא הסתרתי את עמדתי והיא תמיכה מלאה בצורך הקיומי לשלב נשים וגברים מהמגזר החרדי בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה, בדומה לכלל הסקטורים ואני שמח שמוסדות אקדמיים רבים, אוניברסיטאות ומכללות, הצטרפו בשנים האחרונות לעמדה זו ופעלו להקמת קמפוסים חרדיים".
"רמיסה של כל פיסת מקצועיות ומומחיות"
השאלה אם ישראל בדרך להיות הונגריה, שכבר לא נחשבת דמוקרטיה ליברלית, מדאיגה גם מבחינה אקדמית. "קל מאוד לראות איפה האקדמיה משגשגת", אומר שגיא. "הפקולטות המובילות בכל תחום נמצאות במדינות דמוקרטיות. קחי את הזוכים בפרסי נובל כמקרה מבחן. 11 זוכי פרס נובל במדעים מדויקים נולדו בהונגריה, אבל עשרה מהם גרים במדינות אחרות. רק אחד מהם גם חי ופעל בה כחוקר. הפרטת המוסדות בהונגריה הביאה לדרדור גדול בדירוגים שלהם".
לדבריו, "אחד הקווים המנחים של הפיכה משפטית הוא רמיסה של כל פיסת מקצועיות ומומחיות, שעלולה להוות חסם בפני כוח פוליטי. בסוף אלה האנשים שמטפלים בנו, וזה עלול לפגוע בטיב השירות שאנחנו נקבל כחברה". שגיא מתייחס להסכם הקואליציוני עם ש"ס המאיים לפגוע בסטנדרטים אקדמיים, שכן הוא מבקש להכיר בלימודים פרא רפואיים חוץ אקדמיים שנעשו במוסדות חרדיים כבלימודי תואר ראשון. הסעיף הזה אמנם לא קודם בינתיים, אבל הגישה שהוא משדר בעייתית.
איפה הנהלות האוניברסיטאות בכל זה? עד השבעה באוקטובר עוד היה אפשר לשמוע אותן, למשל בהתנגדות לביטול עילת הסבירות. מאז המלחמה הן הרבה פחות נשמעות. בין אם זה מחשש שגזירות התקציב יפגעו בהן חזק יותר אם יתעמתו עם הממשלה, ובין אם בגלל שלא כולם מחזיקים באותה דעה, ולא נכון להציג עמדה שלטת אחת. זולת נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' אריאל פורת, שמתבטא בחריפות יחסית ליתר, המאבק שלהן נעשה בעיקר מאחורי הקלעים ומתייחס רק לחקיקה שעוסקת באקדמיה, ולא מתיימר לעמוד בראש המחנה הליברלי שנלחם על חיי הדמוקרטיה התלויה על בלימה. "זה לא בדנ"א שלהם למחות נגד הממשלה", אומרים בצער צעירי מטה המאבק, "הם יודעים לעסוק במחקר, לדבר עם תורמים ולגייס כסף, לא לייצר מחאה קולנית".
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' דני חיימוביץ העדיף שלא להתייחס לדברים.
